פרויקט מומינים חלק ב` וחצי

נרקם במסגרת החלפה פרטים עם חברה טובה.

היא הביאה לי את "עמק החיות המוזרות" של טובה ינסון. ספר בן עשרים וקצת במצב שמור להפליא.

ובתמורה הכנתי לה מאי בקומקום כמו שרקמתי לעצמי כאן

אבל באמת, הרי לא מעניין לעשות בדיוק אותו הדבר, נכון :-)?

אז ניסיתי כאן לראשונה את התוספת של הצבע לרקמה שנראה לי שכבר כל הרשת ניסתה חוץ ממני.

השתמשתי בעפרונות אקוורל, לפי דעתי יצא ממש חמוד ושמח.

ומאחור:

וליד המאי הקטנה שלי.

בכנות, אחרי שראית את התוצאה, אם לא הייתי פוחדת שאני עלולה לתלוש את הבד מהחישוק הייתי צובעת גם את המאי שלי 🙂

ההחלפה הגיע ליעדה היום.

כיף לי וכיף יהיה לאורן כאשר יגדל מספיק כדי שניתן יהיה להקריא לו מהספר הנפלא הזה.

תודה סקיפי!

ושנה טובה

***

נ.ב

אתמול היינו אתו אצל רופאת המשפחה כדי להראות לה משהו לא קשור ואמרתי לה שהוא משתעל.

היא הקשיבה, אמרה שנשמע כמו וירוס והכל בסדר ושעתיים אחרי זה, זינק לו החום.

מאז אתמול, 40 חום. הוא חם, רטוב ומתכרבל, עם פרצי מרץ קצרים אחרי כל מתן נורופן. יושן. לא יושן.יושן חצי מעולף.

ובנוסף להכל גם יוצאות לו שיניים מכיל הכיוונים.

קטן מתוק שלי, שבשנה החדשה תדע הרבה בריאות, כי את כל הוירוסים הקיימים אתה כבר מכיר בעל פה.

 

נ.ב 2

שש בבוקר. אני החצי רדומה במיטה. שיחה בסלון בין הבעל לילד.

אורן: אתזה!

בעל: את זה?

אורן: לא!

בעל: את זה?

אורן: לא!

בעל: ?

אורן: אתזה! אתזה!

בעל: את זה?

אורן: זה! זה! זה! כן!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *