אני רוקמת עם כדורי חוט רקמה, אותם חוטים שגם סורגים מהם כיפה (נקרא גם חוט 8). זה חוט עבה וחזק, שנוח לעבוד איתו ושהתאים לי עד עכשיו מעולה כי רקמתי על בד עבה. רק מה לעשות שכאן רקמתי על ג'ינס דקיק וקיצי. רקמתי, הסתכלתי על התוצאה
והבנתי שזה לא יעבוד. לא, לא בגלל שהתמונה לא בפוקוס, אלא בגלל שהחוט עיוות את הבד. התלבטתי, התלבטתי, ואז נזכרתי שיש לי שאריות של חוטי מולינה מסדנה לרקמת צלב שהייתי בה לפני כמה (דיי הרבה) שנים. הלכתי לחפש ומצאתי שאכן יש לי חבילה שלמה של חוט אדום. אחלה. עכשיו צריך לפרום. פרמתי, פרמתי, פרמתי עוד קצת. יש לי מזל שתכננתי לרקום מעל זה שוב כי ה GO השאיר את רושמו על הבד…
וכנגד האור (זה שעשע אותי להפליא)
ובסיבוב שני, עם חותי מולינה שמאפשרים רקמה הרבה יותר עדינה.
הממ… למלא או לא למלא את האותיות? המילוי הוא החלק שמכווץ הכי הרבה. אחרי קצת התלבטות החלטתי למלא בכל זאת.
האמת, הופתעתי כמה מוצלח זה יוצא.
הרקמה היא על החלק האחורי של המכנס, עכשיו למצוא משהו מתאים לחלק הקדמי 🙂
החולצה הבאה, ממש לא שיתפה פעולה. ה I מהחום נדבר למגהץ, אחת האותיות ניסתה להתקלף ובכלל, כל העסק לא רצה להיצמד. למה? אלוהים יודע…בסוף הצלחתי להציל, מצאתי I אחר ולא כל כך רואים את הקיפול, מקווה 🙂
בהשראת הספר הבא שממש ממש נהניתי ממנו (ממליצה לקרוא את הסיפור הקצר לפני).
את האבנים הזמנתי מאלי אקספרס, סוג של בטעות. רציתי ויניל שמיועד לטרנספר של גיהוץ (כלומר ויניל שקוף שאפשר לסדר עליו ויניל לגיהוץ, להניח על חולצה ולגהץ דרכו ואז לקלף אותו). מצאתי טרנספר ויניל כזה ועל הדרך תפסו את עיני האבנים המנצנצות שמסביב. הממ… דברים מנצנצים…
בכל מקרה, הזמנתי כמה חבילות לנסיון (הם דיי זולים).
כאן השתמשתי באבנים הבאות (הטיפה פחות זולות), מידה ss10
הדפסתי את הכיתוב בכתב ראי (האמת הדפסתי פעם ראשונה בכתב רגיל, טוב שחשבתי לרגע לפני שהתחלתי לעבוד)
הדבקתי את הכיתוב למשטח עבודה
מעליו הנחתי את הויניל, עם השקוף כלפי מטה והדבקתי אותו מסביב שלא יזוז גם כן (רואים תמונה טובה בהמשך)
בהתחלה השתמשתי בפינצטה כדי להניח את האבנים, תקשיבו, זה לא כיף.
במקור אמורים להשתמש באפרונות שעווה כאלו:
הזמנתי אותם מאלי, מכאן (הם עולים שקלים בודדים). אבל הם עוד לא הגיעו.
טוב, שעווה. הממ…. שעווה….
חיפשתי בבית מה יש לי שיכול אולי להתאים ומצאתי במהירה כלי נוח, בדיוק בגודל שמתאים לעבודה
ואחרי שעה בערך
ועוד חצי שעה
שחררתי את המסקינטפ והחזרתי את הגב הלבן
בחרתי חולצה, עשיתי לה גיהוץ ראשוני, הורדתי את הגב הלבן שוב ומיקמתי את הדוגמה על החולצה
הערה חשובה: תמקמו פעם אחת ונכון, אלא אם יש לכם ויניל טראנספר סופר איכותי. כאן הרמתי כדי טיפה ליישר והאבנים טיפה זזו לפה ולשם. לא כיף ומאוד קשה לסדר אותם חזרה.
מגהצים בלחץ (בלי הזזת מגהץ), בטמפ' נמוכה (על זה בהמשך), ל 30-50 שניות
בכל מקרה, אחרי גיהוץ
טוב. כאן צריך לעצור.
התחלתי להוריד את ויניל הגיהוץ ואז התברר שבערך חצי מהדוגמה לא עברה. גיהצתי שוב. ושוב. הורדתי את הויניל בשלבים וגיהצתי שוב. התמונה היא אחרי שסוף סוף הצלחתי להעביר את הדוגמה. התלהבתי, העברתי על זה יד ופתאום התברר שיש כאן לא מעט אבנים שעדיין משוחררות. החזרתי אותן למקום. גיהצתי שוב ושוב.
אקצר – בסוף העליתי את הטמפ' כמעט עד לרמה של כותנה והם נצמדו ונשארו בצורה נהדרת. לא ממליצה להתחיל ישר מחום גבוה כי כל מגהץ הוא מקרה לעצמו ואם מגהצים עם טמפ' גבוהה מדי אפשר להמיס את האבנים.
טיפ – שימו דף נייר בתוך החולצה, אחרת הדבק של האבנים מדביק את הבטן לגב (לא חזק אבל מיותר)
וככה זה נראה בסוף 🙂
החולצה במציאות בצבע חציל כהה. היה ממש קשה לתפוס את הצבע ואת ניצוץ האבנים בתמונות
ובשמש
אני אוהבת את החולצה הזאת ואת הטכניקה 🙂
כבר הזמנתי לי עוד קצת אבנים וביקשתי מגהץ חדש (פושטי ובלי חורי אדים) מתנה מאמא שלי לחג הרלוונטי הקרוב.
החולצה מאז עברה כביסה ושרדה אותה בכבוד.
מתכננת לשחק עוד קצת עם החומר ואז להביא את האבנים לסדנת המתקדמים באיקון הקרוב 🙂
ג. אני לא יודעת לצייר ואין דרך נורמלית להעביר את הדוגמה אל הג'ינס הכהה.
בעקבות המסקנות האלו, פינקתי את עצמי לפני כמה חודשים בפלזלין נייר בד דביק להדפסה שנמס במים. כלומר שאפשר להדפיס עליו, הצד שעליו מדביקים הוא בד דקיק שניתן להדביק אותו על הפריט, לרקום עליו ואז מכניסים את הפריט למים והדף נמס ונעלם. זה מדהים, נהדר ויחד עם המשלוח מאמזון יצא יותר זול מהמוצר היותר נחות בארץ.
לא קל לרקום על החומר הזה. מצד אחד, הוא חוסך סיבוך ועבודה, מצד שני, הוא לא נדבק חזק מספיק, דביק לאצבעות ומכסה את המחט בחומר הדביק (רקמתי עם מגבון לח על ידי כדי לנגב את המחט כל כמה זמן). ככה זה נראה לפני השטיפה. אפשר לראות שהוא כבר ממש התחיל להתרומם. זה שבארץ יש 100% לחות גם לא ממש עוזר לו.
מצד שני, אין שום סיכוי שהייתי מצליחה לרקום את הדוגמה הזאת בלעדיו. מאוד קשה עד בלתי אפשרי להעביר דוגמה כל כך מפורטת לבד כהה.
הערה: מתברר שאמורים להשתמש בחתיכת נייר שיותר גדולה מחישוק הרקמה. גם כדי שהפלזלין לא יזוז וגם כדי שהוא יוכל לייצב טוב יותר. אדע להבא.
גיליתי את הפינוק הזה בקיץ שעבר אבל זה היה המון התעסקות ואחרי כמה נסיונות הפסקתי להכין. לפני כמה שבועות ביקרתי במרכז ואז גיליתי שמוכרים קפה בחליטה קרה בתחנת הרכבת תחת השם NITRO או קפה בחבית. קניתי, טעמתי (בינוני סביר) והחלטתי שאני פשוט חייבת לחזור להכין בבית. כמה פעמים הכנתי עם סינון דרך מגבות נייר אבל אז גיגלתי קצת ומתברר שזה מספיק פופולרי כדי שתהיה תעשיה שלמה סביב זה. פועל יוצא של כך הוא שיש קומקומים יעודיים לחליטת קפה קרה. קומקום לא קניתי, אבל מסנן מגניב דווקא כן.
יש ברשת כמה אפשרויות. יש מבד או מרשת ניילון (מאוד קשה לנקות). יש מסננת בעלת מבנה דומה אבל קטנה יותר ובלי מכסה (בעייה כאשר הקפה היבש מנסה לצוף ולברוח) ויש את מה שאני קניתי. שהוא בעצם בכלל לא מסננת קפה אלא מסננת ששמים בה דגנים בזמן בישול בירה (אולי עוד נשתמש בה ככזו בעתיד). בכל מקרה. היא עשוייה מפלדת אל חלד, עם רשת צפופה ואיכותית. נקנתה מכאן והגיע תוך שבועיים בערך.
לא עמדתי בפיתוי וישר מהדואר גררתי את הילדים איתי לבית הקפה הקרוב לקנות קפה טחון (זה היה בית משוגעים, לא יודעת על מה חשבתי…)
אבל יצאנו משם עם קפה Danesi טחון ואיכותי
את התערובת מכינים ביחס 1:8. כלומר על כל מאה גרם קפה 800 גרם מים.
קפה לא בפוקוס
מים בפוקוס
פילטר נכנס לצנצנת….טוב, אולי לא נכנס
חיפוש בכל הבית וצנצנת חדשה
נכנס היטב 🙂
סגור ונכנס למקרר ל 24 שעות
ומוכן 🙂
כיף. אכין לי מחר בבוקר עם חלב קר.
הטעם עדין, לא חומצי, רייחני וטעים.
מתכון cold infusion coffee או קצת מידע נוסף מעבר ל "שימו מים וקפה"
אני משלימה את זה כבר אחרי שהפוסט עלה לאוויר כי נראה לי שזה יכול לעזור לאנשים 🙂
מה עושים אם אין מסננת מגניבה?
קונים אותה… או מאלתרים. אפשר בכיף (טוב, לא בכיף) לסנן דרך מסננת רגילה שמעליה מניחים בד גביה, חיתול טטרה או כמה מגבות נייר.
איזה קפה מתאים להכנת חליטת קפה קרה?
לא קפה נמס. ברצינות. וגם לא קפה שחור טורקי (האמת אפשר, אבל יוצא טעם שונה, לא רע אבל משהו אחר לחלוטין)
צריך פולי קפה טחונים – מוכרים אותם ברוב בתי הקפה וגם בארומה. תבקשו שיטחנו לכם גס. ממה ששמעתי, זה לא נשמר כל כך טוב אז עדיף (כנראה) לא לקנות ישר קילו אלא לקנות 200 גרם ולנסות.
מה עושים עם הקפה, פשוט שותים?
אפשר.
אני שמה בערך אצבע או שניים של הקפה ואת השאר משלימה עם החלב,
אבל ממליצה לכל אחד לנסות בעצמו ולראות מה הכי טעים לו. בגדול, אפשר להשתמש בצבע הקפה בתור מדד.
כלומר לשים קודם חלב ואז להשלים קפה עד שמגיעים לצבע שרגילים.
