ברלה על עץ

צריבה צבעונית ושמחה של משפחת ברלה, מבוסס על העבודות הנהדרות של Fay Helfer

הציור היה שמור לי כבר ממזמן בפינטרסט ועכשיו סוף סוף היתה לי דרך טובה לממש אותו.

לפני הכל, שיוף יסודי של הקרש כדי להסיר ממנו כל סממן של לקה.

יתרון – אין לקה והצורב עושה את עבודתו הרבה יותר טוב

חסרון – אלו קרשי במבוק (זולים יחסית). במבוק גם ככה מאוד סיבי וכל ליטוש רק מחמיר את הבעייה לצערי.

הנקודה הסופית היא שחייבים ללטש, כי אחרת הצורב לא מצליח לצרוב דרך הלקה, גם אם הקרש בסוף קצת פחות חלק.

בקרש שאינו במבוק החוויה חיובית הרבה יותר ומסיימים עם קרש עץ חלק ונעים כמו משי למגע.

ואחרי צריבה:

תרשו לי לציין כאן שכוויה מצורף שמתחמם ל 400-750 מעלות היא חוויה מאוד… חוויתית

עכשיו החלק של הצבעוניות, חוגגים עם עפרונות אקוורל 🙂

ומוכן

העבודה עם צבעי אקוורל ממש כיפית. צובעים עם העפרון ואז עוברים מלמעלה עם מכחול לח והצבע מתאחד והופך הרבה יותר עשיר ואחיד. רק להיזהר שלא יזלוג מעבר לקוי הדוגמה.

בסוף העבודה ציפיתי את התמונה בשכבת הגנה של שמן עם מתלית טבולה בשמן קוקוס. זה הוסיף ברק וזה נראה טוב יותר אבל זה גם הכהה מעט את התמונה, וקצת חבל. בכל מקרה, הקרש תלוי אצלי בחדר העבודה ומוסיף כתם צבע שמח.

המשך שבוע טוב!

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מנדלה צרובה למטבח

ממשיכה לשחק עם הצורב לעץ 🙂

הפעם שייפתי את הקרש הייטב עם משייפת קונצנטרית נפלאה של מקיטה שקיבלתי מבעלי למתנת יום הולדת.

שלב ראשון, להעביר את הדוגמה עם נייר קופי. אני משתמשת בנייר קרבון – היתרון שלו הוא שניתן לנקות בקלות יחסית את שאריות הציור בעזרת מחק רגיל.

אחרי שכל הציור עבר, (ונותנים ליד קצת לנוח, ואוו זה ציור גדול) מתחילים לצרוב.

וגמור

זה נראה מהר, אבל יש כאן שלושה ימי עבודה 🙂

הצד עם המנדלה צופה בלקה שקופה והקרש ניתן כמתנת חנוכת בית לגיסה אהובה.

המשך שבוע טוב,

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מתקן גירוד זריז לחתול

טוב, זריז זה דבר יחסי, אבל הוא יכול להיות זריז, אם אתם לא כמוני ודאגתם להתארגן על חוט מספיק עבה. אצלי היה רק חוט ממש ממש דק שנשכח במגירה חשוכה אי שם, ולי לקח כמה שעות ללופף את כל העסק, אבל באמת, למישהו טיפה יותר מאורגן זה אמור לקחת הרבה פחות זמן.

חומרים:

גליל קרטון עבה – הבן שלי לקח אחד בזמנו מחנות סטוק שמוכרת גלילים של מפות שולחן מניילון, ואז שכח אותו אצלי בתא מטען ברכב, ואחרי שנסעתי איתו שנתיים החלטתי שמספיק. למי שדואג, לא באמת חייבים לשכוח אותו לשנתיים ברכב, זה יעבוד גם עם גליל ישר מהחנות

דבק שלוש שניות – אני שונאת דבק חם, זה אחד מהדברי יצירה שאני הכי לא מסתדרת איתם ותמיד מצליחה לחטוף כוויות ולהדביק את עצמי לכל דבר. אז במקום דבק חם, אני משתמשת בדבק שלוש שניות. יתרונות – הוא לא חם. חסרונות – הוא דבק ממש ממש ממש חזק. ברצינות. בזהירות.

צבע אקרילי (או כל סוג אחר) – השתמשתי בשאריות צבע מצביעת החולצות .

חוט/חבל יצירה – כמה שיותר עבה יותר טוב. חוט טבעי ולא סנטטי (תרחמו על החתול שלכם)

צבעתי את החלק העליון של הגליל, הדבקתי פינה של חוט והתחלתי ללפף. אחרי כל כמה סיבובים שמתי עוד נקודת דבק כדי שיחזיק טוב יותר ולא יחליק.

נצח ליפוף מאוחר יותר

אפשר לתלות על הקיר או על הכיסא.

לדעתי מוצלח כמו כל מתקן גירוד קנוי.

לדעת החתולים שלי – לא בטוח שהם הבינו למה זה אמור לשמש.

נו טוב.

המשך שבוע נעים!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)