ואני לא כתבתי כלום על עולמות?
היה, היה כיף. אוהבת אותכם אנשים |4U|
הייתה הרצאה מעולה על מלחמות וסופי עולם.
הייתה סדנה הזויה. מאיפה באו כל האנשים האלו? היינו מעל 30 איש (חדף על מקל…)
היו עצבים נגד מרקורי. הם לא נחמדים.
ספרים, יצאתי עם שש מהם.
המחזמר היה מדהים. שמחה שנשארתי ושמחה שגררתי את רונן את כל הדרך למרכז כדי שיראה גם 🙂
זהו, קצר ולחכות לכנס הבא.
***
תחרות התכתיבה לעולמות. סוף סוף כתבתי סיפור. זה הסיפור הקצר הראשון שאני כתבתי מזה קרוב לשנה. חשבתי שיצא דיי בסדר. צריכה לכתוב יותר, אבל…
***
לא טוב לי במעבדה. ממש לא טוב לי. חבורת ילדים מגודלים שאוהבים להעביר ביקורת אבל לא מסתכלים על מה קורה איתם עצמם.
***
שבוע בלי סיוטים בלילה. יש!
(שסק שמנסה לאכול לי את השיער לא נחשב…)
***
שסק קיבל חיסון ראשון. קדח מחום יומיים. דהה לצבע בהיר יותר. העיינים הבהירו גם כן. הפך מעט יותר חכם (מניסיון עם ניקי, אני ורונן החלטנו שמזריקים להם שכל ואופי עם כל חיסון) אך גם יותר מטורף מכל החוויה.
גונב לי נעלי ספורט. הנעל גדולה ממנו כמעט פי שניים.
העלה 400 גרם תוך שבועיים.
עדיין תוקף עיינים ופה בלילה.
יושן על הגב.
כמעט ולא בוכה. אתמול גיליתי שאני דורכת לו על הרגל כי הוא ניסה שוב ושוב למשוך אותה מתחת לנעל (טוב שזה מנעלי החורף הרכות האלו…)
עדיין חוטף מניקי.
***
מה קוראת עכשיו:
אוהבת את ספרי הפנטזיה שלה. שפה שאינה לחלוטין אנגלית. ולשית? קלטית? אלוהים יודע. תענוג לקריאה, אה, וגם העלילה והדמויות לא רעות 🙂
ומחזה, לא מחזמר – אבל תודה 🙂 אני שמחה שבאת. וגם את עצבנית על מרקורי? הסיפור שלך יותר או פחות גרוע משלי? 🙂
מחזה, מחזה 🙂 לקח לי זמן להבין. מחצית מההופעה ניסיתי להבין למה הם לא שרים. *** עכשיו קראתי את הסיפור שלך. ואוו. חיבוק. הם קטסטרופה. אצלי היה משהו פשוט יותר. בגלל התקנון והזכות שלהם לפרסם אם הם רוצים, ניגשתי אליהם ושאלתי אם הם רוצים את הסיפור או שאני יכולה לשלוח אותו למקום אחר. הוא שאל איזה. אמרתי את השם של הסיפור. הוא אמר שהוא לא מכיר. אמרתי הזה עם היונה הגנטית. אמר שלא יודע על מה הוא מדבר. שאלתי אם הוא היה זה ששפט. ענה שכן. אחרי עוד כמה הזכרות ממני ("הסיפור שמתחיל עם לסביות?") הוא עשה פרצוף סלחני ואמר : שלחי, שלחי למקום אחר. השאיר אותי עם תחושת זלזול. בסדר, הוא לא אהב את הסיפור, זה זכותו, אבל יש דרכים לעשות את זה. במיוחד אם הוא רוצה שמישהו ישלח להם בעתיד.
אוי, זה כל כך מתאים להם! זה בדיוק מה שקרה עם הסיפור הקודם ששלחתי להם. אותו יחס מזלזל ומעצבן. ייתכן מאוד שהוא גם לא קרא את כל הסיפורים. בטוח שהוא לא הבין את שלי…
אבל את אוהבת אותי גם, נכון?
את יודעת שכן 🙂 איך את? יש סיכוי לראות אותך יותר ולו כאן?
דווקא איכשהו אני מרגישה שאני לא עובדת מספיק – התחלתי להשאר בבסיס כל השבוע ולישון עד מאוחר כדי לעשות יותר. כאן, אולי כן. במקומות אחרים – הלוואי.. אני לא ממש כותבת. הלא.
את מרגישה שאת לא עובדת מספיק… בצבא? לישון יותר מתקן את הפטולוגיה :-)? ואת לא כותבת? לא מאמינה לך. לא.
תאמיני. ואני צריכה את הכתובת דאר שלכם.
מפחיד. עדיין לא מאמינה. שולחת כתבות במסר אישי.
אוקי, זה מוזר, מתברר ש ygantman זה לא היוזר שלי כאן. לקח לי זמן להבין למה נעלמו לי כל המכרים, החברים והפוסטים שלי עד כה. *** ככה או ככה סקיפי, חיבוק!
מתי זה פנטזי :-)?
א. כי אני בין השופטות 😉 ב. אגייס ברגע שאחזור הביתה מהסופ"ש. אנחנו אצל ההורים של רונן. אני חוטפת קצת מחשב פה ושם, אבל לא מספיק כדי לעשות משהו יעיל.