5.2.2010

כנראה שנגמר לי החלב.
אולי זה לטובה.
ברגע שהתחלנו לתת לו בקבוקים בבוקר (במעון), התחיל להיות לי פחות לקראת הערב.
התחיל לא להספיק לו והוא התעורר שוב ושוב בלילה. לא חוויה טובה במיוחד כאשר צריך לקום בחמש לעבודה.
אתמול נתנו לו בקבוק גם כאשר התעורר בלילה. לפתע הילד היה כולו חיוכים. נראה לי שהוא הסתובב חצי רעב בערבים האחרונים. חבל וקצת באסה, אבל עדיף מילד רעב.

והבונוס, אני אוכל סוף סוף לחזור לישון על הבטן.

***

*מגזרות*

זברות – זו הייתה עבודה סיזיפית, אבל יצא יופי 🙂

ועם מסגרת

מדבקה חדשה (יחסית) לאורן, הלכה לחדר שלנו אצל ההורים של רונן.
(יכול להיות שכבר העליתי את זה כאן?)

בזמן העבודה

הכנה להדבקה

ועל הקיר

ואחרון חביב, כמעט חודש של חיתוך.
אני מופתעת לטובה שהצלחתי לעשות אותה,
חשבתי שהיא אולי כמה רמות מעל למה שאני יכולה לחתוך.

נחתכה לפי בקשתו של אבא.
נראה מה הוא יעשה עם זה.
מקווה לא להתאכזב, זה היה המון המון עבודה.

ובאיכות מלאה

 

הייתי צריכה לאלתר לא מעט במהלך החיתוך.

הגנה על האזור העדין של הסל, אחרי החיתוך הוא היה בעצם רשת דקיקה של רצועות של נייר.

וההגנה

היה צריך להשאיר גשרי התמיכה על האזורים היותר דקים של המגזרת, אזורים שחיברו בין האזורי נייר שנשארים תלויים מצד אחד באוויר לאחר הגזירה. נגזרו ממש לקראת הסיום.

ועוד פתרונות כאלו ואחרים, כמו למשל איך לנייד את המגזרת בסוף העבודה (בין שתי שכבות של קרטון ביצוע).

היה קשה, אבל נראה לי שיצא דיי מוצלח. מגזרת הבאה אני אעשה משהו פשוט יותר.

***
אני ממש ממש ממש ממש ממש עייפה.

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

2 תגובות בנושא “5.2.2010

  1. {חיבוק גדול} העייפות לא עוברת. היא רק הופכת לנסבלת. מצד שני – אמהות זה כיף, בשלב כלשהו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *