לפני כמה חודשים, באחד הבלוגים ראיתי פינת רביצה שהאימה הכינה בשביל הילדים שלה. מזרון רך והמוני כריות ופופים מסוגים שונים. מאז התמונה הזאת מלווה אותי. מאוד בא לי שאצלנו בבית תהיה פינה רכה וחמה שכזו. (אני מנסה לא לחשוב על כמות האבק שפינה כזאת תצבור  )

הפופים הם בין השאר הדרך שלי להתקדם לאט לאט לכיוון הפינה הזאת.

(וגם הדרך לפנות את ערימת הטריקו בחדר העבודה, להוסיף צבע לבית ולהוסיך מקומות ישיבה, שתמיד חסר אצלנו)

אז תכירו את הפוף החדש שהצטרף למשפחה.

נסרג מטריקו לייקרה, פנימית מלייקרה, מילוי מפוף גדול שסיים את חייו ובינתיים מילא לי כבר שני פופים סרוגים ויש בו מספיק ללפחות פוף נוסף אחד.

על הטוטורו כבר כתבתי כאן 🙂

ובתהליך:

2 לקחים קטנים לעתיד –

א .לא לשכוח יותר לתפור את הפנימית בתפר זיגזג.

ב. לא ללחלוץ את הפנימית הממולאת בכוח אל תוך הפוף. אלה לדחוף אזור אזור, היא דיי גמישה. נשענתי עליה חזק מדי, במקום הדוק מדי וחלק מהתפרים העליונים התפקעו. סגרתי אותם מחדש ידנית והמשכתי יותר בעדינות. בעיקרון, הפוף עצמו שומר על שלימות הפנימית ומונע ממנה להתפוצץ כי הוא מגביל את מידת ההתרחבות של שלה, אבל עדיף לא להגיע למצב הזה.

ושלושת הפופים ביחד:

סגול – סגירת כל סיבוב בעין שטוחה ועליה לשורה הבאה

עפור – סריגה ספירלה

פוקסיה – סריגה בספירלה עם הזזת נקודת ההרחבה כל 2 סיבובים.

לפי דעתי, הסריגה בספירלה עם הזזת נקודות ההרחבה (inc) עובדת הכי טוב. אין את ה"צלקת" של סגירת השורות שהתקבה בסגול ואין את צורת הכוכב שהייתה באפור.

וצילום אחרון של שלושתם:

ובשימוש:

זהו, ממשיכה לפוף הבא 🙂