עבודה עם ויניל לגיהוץ בשיטת הטרנספר

הדרכה שניה לעבודה עם ויניל לגיהוץ. את הראשונה תוכלו למצוא כאן

הדרכה לעבודה עם אבנים לגיהוץ תוכלו למצוא כאן

ובהדרכה הנוכחית אדבר על איך להכין מגזרות עם המוני חלקים קטנים שצריך למקם בסדר ובמיקום מסויים בעבודה הסופית.

למשל ציור שמורכב מכמה חלקים או טקסט.

אז מתחילים כרגיל. מדפיסים את הדוגמה, משדכים אותה לויניל לגיהוץ ומתחילים לחתוך

בסוף החיתוך מקבלים קערית מלאת חתיכות חתוכות

המטרה שלנו עכשיו היא להפוך את הערבוביה הזו למה שרצינו במקור.

שלב ראשון, תדפיסו את הדוגמה בהדפס ראי ותדביקו אותה למשטח (עם מסקיטניים למשל)

תחתכו חתיכה מהויניל השקוף העמיד לחום (אכתוב עליו בסוף) ותניחו אותה עם החלק השקוף על הדוגמה. תדביקו גם אותו למשטח העבודה בצד אחד.

תרימו את הגב, ככה שתחשפו את הצד הדביק של הויניל השקוף, תוך כדי שאתם מדביקים למשטח גם את הויניל השקוף

תתחילו למקם את החתיכות של הויניל החתוך על המשטח הדביק לפי הדוגמת מראה שרואים דרכו.

מניחים את החתיכות עם הצד הצבעוני כלפי מטה ועם צד הדבק כלפי מעלה.

את החתיכות הגדולות פשוט ממקמים בזהירות (תוך כדי שמנסים לא להידבק לויניל השקוף)

את החתיכות הקטנות הרבה יותר נוח למקם עם קצה סכין

עדיף לעבוד לאט ומסודר כי זה דיי מסורבל לנסות לקלף את החתיכות כדי למקם אותם מחדש

אחרי שמסיימים, מחזירים את הגב למקום

מסירים את כל המסקינטייפ, והופכים את הויניל השקוף.

מזל טוב, קיבלתם אפליקצייה ניידת שכל מה שנשאר לעשות עכשיו זה למקם אותה על החולצה ולגהץ 🙂

והתוצר הסופי, זה הגב של החולצה הזאת, ואם אתם לא מכירים את הסדרה, ממליצה עליה בחום 🙂

וגם בסרטון, כי צילום רגיל באמת לא עושה חסד לויניל המדהים הזה

 

ועכשיו לויניל השקוף העמיד לחום

מדובר על ויניל שמיועד במקור לעבודה עם אבנים לגיהוץ. הוא מוכר גם בשם:

Hot fix paper

וגם

Iron heat transfer film

מה שהוא מאפשר הוא להרכיב עליו את האפליקייה, להדביק אותו לחולצה ואז לגהץ דרכו ולהסיר אותו אחרי שהדוגמה מקובעת.

אני את שלי קניתי דרך אלי אקספר , הוא עולה שם בערך דולר למטר.

אני לא יודעת אם הוא נחשב איכותי או לא אבל הוא עושה את העבודה ואני מניחה שבארץ (אם הוא בכלל קיים) הוא עולה הרבה יותר.

עשיתי איתו כמה וכמה עבודותף למשל את זה

חולצת דג מגניבה לאורן

ואת זה

קת'ולהו נצנצים + הדרכה ליצירת אפליקצייה עם אבנים לגיהוץ

העבודה איתו יחסית פשוטה והוא מאפשר להגיע לביצועים שאי אפשר להגיע אליהם בשום דרך אחר.

ממליצה לנסות, ופעם שניה, תהנו!

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

קת'ולהו נצנצים + הדרכה ליצירת אפליקצייה עם אבנים לגיהוץ

בהשראת הספר הבא שממש ממש נהניתי ממנו (ממליצה לקרוא את הסיפור הקצר לפני).

את האבנים הזמנתי מאלי אקספרס, סוג של בטעות. רציתי ויניל שמיועד לטרנספר של גיהוץ (כלומר ויניל שקוף שאפשר לסדר עליו ויניל לגיהוץ, להניח על חולצה ולגהץ דרכו ואז לקלף אותו). מצאתי טרנספר ויניל כזה ועל הדרך תפסו את עיני האבנים המנצנצות שמסביב. הממ… דברים מנצנצים…

בכל מקרה, הזמנתי כמה חבילות לנסיון (הם דיי זולים).

מתברר שבאמת יש הבדל בין האבנים הזולות לאלו שזולות טיפה פחות.

כאן השתמשתי באבנים הבאות (הטיפה פחות זולות), מידה ss10

הדפסתי את הכיתוב בכתב ראי (האמת הדפסתי פעם ראשונה בכתב רגיל, טוב שחשבתי לרגע לפני שהתחלתי לעבוד)

הדבקתי את הכיתוב למשטח עבודה

מעליו הנחתי את הויניל, עם השקוף כלפי מטה והדבקתי אותו מסביב שלא יזוז גם כן (רואים תמונה טובה בהמשך)

בהתחלה השתמשתי בפינצטה כדי להניח את האבנים, תקשיבו, זה לא כיף.

במקור אמורים להשתמש באפרונות שעווה כאלו:

הזמנתי אותם מאלי, מכאן  (הם עולים שקלים בודדים). אבל הם עוד לא הגיעו.

טוב, שעווה. הממ…. שעווה….

חיפשתי בבית מה יש לי שיכול אולי להתאים ומצאתי במהירה כלי נוח, בדיוק בגודל שמתאים לעבודה

ואחרי שעה בערך

ועוד חצי שעה

שחררתי את המסקינטפ והחזרתי את הגב הלבן

בחרתי חולצה, עשיתי לה גיהוץ ראשוני, הורדתי את הגב הלבן שוב ומיקמתי את הדוגמה על החולצה

הערה חשובה: תמקמו פעם אחת ונכון, אלא אם יש לכם ויניל טראנספר סופר איכותי. כאן הרמתי כדי טיפה ליישר והאבנים טיפה זזו לפה ולשם. לא כיף ומאוד קשה לסדר אותם חזרה.

מגהצים בלחץ (בלי הזזת מגהץ), בטמפ' נמוכה (על זה בהמשך), ל 30-50 שניות

בכל מקרה, אחרי גיהוץ

טוב. כאן צריך לעצור.

התחלתי להוריד את ויניל הגיהוץ ואז התברר שבערך חצי מהדוגמה לא עברה. גיהצתי שוב. ושוב. הורדתי את הויניל בשלבים וגיהצתי שוב. התמונה היא אחרי שסוף סוף הצלחתי להעביר את הדוגמה. התלהבתי, העברתי על זה יד ופתאום התברר שיש כאן לא מעט אבנים שעדיין משוחררות. החזרתי אותן למקום. גיהצתי שוב ושוב.

אקצר – בסוף העליתי את הטמפ' כמעט עד לרמה של כותנה והם נצמדו ונשארו בצורה נהדרת. לא ממליצה להתחיל ישר מחום גבוה כי כל מגהץ הוא מקרה לעצמו ואם מגהצים עם טמפ' גבוהה מדי אפשר להמיס את האבנים.

טיפ – שימו דף נייר בתוך החולצה, אחרת הדבק של האבנים מדביק את הבטן לגב (לא חזק אבל מיותר)

וככה זה נראה בסוף 🙂

החולצה במציאות בצבע חציל כהה. היה ממש קשה לתפוס את הצבע ואת ניצוץ האבנים בתמונות

ובשמש

אני אוהבת את החולצה הזאת ואת הטכניקה 🙂

כבר הזמנתי לי עוד קצת אבנים וביקשתי מגהץ חדש (פושטי ובלי חורי אדים) מתנה מאמא שלי לחג הרלוונטי הקרוב.

החולצה מאז עברה כביסה ושרדה אותה בכבוד.

מתכננת לשחק עוד קצת עם החומר ואז להביא את האבנים לסדנת המתקדמים באיקון הקרוב 🙂

ממשיכה לחולצה הבאה,

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מדריך לעבודה ידנית עם ויניל לגיהוץ

אני מאוהבת בויניל לגיהוץ, או HTV באנגלית. אחרי שנים שעבדתי עם צבעי בד ופריזר פייפר פתאום גיליתי את HTV ומצאתי דרך לשלב בין האהבה שלי לחיתוך לבין אפשרות ליצור בקלות (יחסית) חולצות מגניבות לחלוטין (דעתי הלא משוחדת…).
אז, נחזור לעניינינו. מדריך קצר אבל מקיף לעבודה עם החומר הנפלא הזה.

איפה קונים ויניל לגיהוץ – HTV

נכון לכתיבת שורות אלו יש בארץ שני מקומות מרכזיים לקניית HTV. האתר של סילואט, שמוכר ויניל של חברת סילואט ושל חברת סיסר. המחירים שלהם בסדר גמור אבל לא יצא לי לקנות מהם כי אני הזמנתי ומזמינה גם היום מהחנות Madline של נטי. נטי עובד צמוד עם קהילת סילואט ישראל – הקבוצה המקורית ומיבא את הוינילים המעולים של סיסר במחירים שווים והוגנים. אז האתר שלו לא נראה מפונפן כמו האתר של סילואט, אבל הוינילים שלו הם מעולים + הוא שולח אותם ארוזים באריזה קשיחה, דבר מאוד עקרוני וחשוב. פניתי אליו וביקשתי קופון הנחה לטובת הבלוג ואכן קיבלנו כזה :), אז במיוחד למנויים של "כשיצירה פוגשת חיים"

10% הנחה בקנייה בחנות עם הקוד crafty2017

הוינילים מגיעים בגודל A3 ומספיקים ל 4-5 חולצות או תלוי כמה אתם מצופפים את הדוגמאות 🙂

מה עוד כדאי לדעת – ל HTV יש שני צדדים.

  • צד אחד הוא הצד הצבעוני ומעליו מגיעה שכבה שקופה שאני קוראת לה בהדרכה שכבת המגן. מסירים אותה רק אחרי הגיהוץ.
  • הצד השני הוא הצד עם הדבק. ברוב הוינילים ברור מאוד מה הוא הצד הצבעוני ומה הוא צד הדבק (כי הם לא באותו הצבע. אני נתקלתי בבעייה רק בויניל לבן, שם הדבק והויניל שניהם לבנים. ממליצה במקרים כאלו לבדוק טוב טוב איפה נמצאת שכבת המגן ולסמן מלמעלה עם טוש פרמננט, כדי שלא תגהצו בטעות הפוך (כן, זה קורה ואכן קרה לי בחולצה הזו)

איך מכינים חולצה עם ויניל לגיהוץ

ציוד נחוץ:

  • סכין יפנית
  • משטח חיתוך
  • ויניל לגיהוץ
  • דוגמה מודפסת
  • מגהץ
  • וכמובן חולצה

מוצאים דוגמה שאוהבים. למשל כאן (באוסף תמונות ה HTV בפינטרסט שלי).

מדפיסים את הדוגמה, ממקמים אותה על הצד העליון של הויניל (הצד הצבעוני, זה עם שכבת המגן), חותכים לגודל הדוגמה המינימלי (תקשיבו, זה חומר יקר) ומשדכים. במידה שחתכתם קרוב מדיי, אפשר גם להדביק עם ניר דבק ולחתוך דרכו. הוא מספיק שקוף לשם כך.

איך חותכים HTV

אני אוהבת לעבוד עם להבים 30 מעלות של Nt cutter, כתבתי עליהם בהרחבה כאן. הם חדים, מדוייקים, נוחים לעבודה ונמכרים בחנויות ארטה במחיר סביר (חמישיית להבים כ 15 ש"ח)

חותכים. אפשר להוציא את החתיכות שנחתכות תוך כדי החיתוך או בסוף. אם החיתוך עדין, ממליצה לחכות לסוף כדי שצורה תשמור טוב יותר על שלמות מבנית בזמן החיתוך.

חשוב, לא למשוך בכוח. רובן יתלשו בקלות אבל אם אתם מרגישים התנגדות, תהפכו ותתנו עוד נגיעה עם הסכים בפינה הבעייתית, אחרת אתם עלולים לסיים עם ויניל קרוע.

חותכים את הבפנים

חתוכים את הבחוץ

ומקבלים וניל חתוך + שארית נייר יפה. אם תשתמשו כאן בנייר צבעוני, אפשר גם להרוויח מגזרת מהתהליך 🙂

עוד חיתוך באותו העיקרון

איך מגהצים ויניל לגיהוץ?

לפני הכל, מתברר שלא מומלץ לגהץ אותו על קרש גיהוץ. המשטח רך מדיי ולא נותן את הקונטרה הנחוצה. אני מגהצת על קרש עץ חדש (של המטבח, לפחות עד שבעלי יבקש לקבל אותו בחזרה) או ישירות על השולחן אוכל (כאשר בעלי לא מסתכל…)

הגיהוץ מורכב משלושה שלבים

  • גיהוץ החולצה לפני – כדי לאדות לחות ולחמם את הבד
  • גיהוץ הויניל על החולצה
  • גיהוץ הויניל פעם נוספת, אחרי הסרת שכבת המגן
  • דגש חשוב – גיהוץ בהקשר שלנו = מניחים את המגהץ ולוחצים למשך הזמן הדרוש. מזיזים אותו לחלק הבא של הויניל וחוזרים על התהליך – לא מזיזים את המגהץ תוך כדי גיהוץ אלא מניחים ולוחצים – המטרה היא להמיס את הדבק של הויניל ולתת לו להתחבר לבד.

מניחים את החולצה, מכסים אותה בנייר אפייה (אל תשכחו את השלב הזה), מכוונים את המגהץ ל 150 מעלות (או במקרה של מגהץ ביתי רגיל, לכמעט הכי חם, או שלב אחד מתחת לכותנה) ומגהצים כחמש שניות.

אל תשכחו ללחוץ מלמעלה ושוב, אל תזיזו את המגהץ תוך כדי.

עכשיו אחרי שחיממנו את החולצה וסילקנו לחות אפשרית, ממקמים את הויניל. תמקמו בזהירות ותבחנו מכל הכיוונים. ברגע שהוא ידבק הוא כבר לא יזוז לשום מקום אז עדיף לקחת כמה שניות ולוודא שהוא יושב ישר

מכסים עם נייר אפייה ומגהצים

ממליצה גם לראות לפחות פעם אחת את סרטון ההדרכה המעולה של סיסר!

כמה זמן מגהצים/ מפעילים לחץ?

ויניל רגיל (איזיויד) – 10 עד 15 שניות

מטאלי – 15 שניות

פלוק (קטיפה) – 15 עד 20 שניות

בכולם מקלפים את שכבת המגן אחרי קירור מלא של הבד.

ויניל פויל – 15 שניות (קילוף חמים)

נצנצים – 10 עד 15 שניות (קילוף חם)

יש לכם ספק או לא בטוחים שתזכרו? אני ממליצה בחום על האפליקצייה של סיסר. היא אומנם באנגלית אבל מכילה את כל הוראות הגיהוץ

קילוף שכבת המגן

מרימים עם קצה הסכין את השכבה השקופה שמגנה על הויניל שלנו. אם חשבתם שהויניל היה יפה לפני, חכו שתראו אותו בלי שכבת המגן. זה תענוג + זה קצת כמו לקלף את שכבת המגן השקופה על מסכים של מכשירי חשמל, שזה בכלל כיף.

מקלפים לכל אורך הצורה. אם זה נקרע (וזה קורה הרבה) פשוט תופסים פינה אחרת וממשיכים

מכסים מחדש עם ניר האפייה ומגהצים שוב. מכל הלב. מכל זווית אפשרית, כדי שהויניל אפילו לא יחשוב לזוז בעתיד.

וזהו, נהנים מהחולצה 🙂

דגש קטן – אם הויניל מתרומם בכביסה (זה לא קורה הרבה אבל עד שלומדים לגהץ ממש טוב זה עלול לקרות, והאמת גם אחרי). בכל מקרה, אם הוא מתרומם, פשוט אחרי הכביסה והיבוש תכסו שוב עם נייר אפייה ותגהצו מחדש מכל הלב. הוא נדבק חזרה והפעם נשאר שם.

 מומלץ במידת האפשר לכבס הפוך וב 40 מעלות

והנה גם חולצת הארנב מההתחלה, עם ילדים שמאוד השתדלו להיות קרוב מדיי למגהץ (לכולם שלום, חוץ מהעצבים של האמא)

ולסיום:

האם ניתן לשלב ויניל לגיהוץ עם צבעי בד?

בהחלט. שכבת המגן נותנת לנו אפשרות מיוחדת לצבוע אחרי גיהוץ הויניל על הפריט.

דגש חשוב, לצבוע אחרי ולא לפני כי יתכן ודבק הויניל לא יצמד טוב לשכבת הצבע.

מגהצים, צובעים, נותנים לזה להתיבש ואז מקלפים את שכבת המגן.

כמו שאפשר לראות בחולצה הבאה

 

חיתוך נעים לכם והמון בהצלחה 🙂

אני כאן לכל שאלה,

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

איך מחפשים תמונה באיכות טובה יותר באינטרנט

נגיד שמצאתם את ההדרכה הזאת:

אתם רוצים לשבת ולסרוג, אבל מה, איכות התמונה על הפנים. בקושי אפשר להבין את ההוראות והסימנים מטושטשים עד כדי תסכול.

תכירו את Google Images. הגוגל שמאפשר לכם לחפש בעזרת תמונות.

http://www.google.com/imghp

ממש ככה, במקום לרשום את הטקסט בתיבת החיפוש פשוט גוררים לתוכו את התמונה שאתם רוצים שהוא יחפש.

ובפעולה:

נגרור פנימה את התרשים שלנו:

נסתכל על התוצאות:

נבחר את תוצאות החיפוש בעלי גודל התמונה שמתאים לנו ביותר.

נוריד אותה 🙂

ונלך לסרוג 🙂

דרך החיפוש הזאת מאפשרת למצוא תרשימים וגזרות באיכות טובה יותר ובגודל קובץ גדול יותר.

בנוסף, היא מאפשר להגיע לאתרים ולבלוגים שמעלים תוכן בעל אופי דומה, אז מגזרה אחת או תרשים אפשר להגיע להגיע לעשרות גזרות ותרשימים נוספים.

למה עוד זה שימושי?

לגלות מאפה בעולם תמונת נוף כל שהיא, לגלות מי הצייר או האומן מאחורי יצירה מסויימת, למצוא בן אדם ברשת (לפעמים זה עובד)

ועוד.

ממליצה לנסות

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מגזרות נייר- מדריך לחותך המתחיל ב`

מיקה העלתה בפוסט הקדם כמה שאלות והחלטתי שיהיה יותר קל לענות עליה ברשומה עם תמונות מצורפות, אז הינה השאלה ואחריה תבוא גם התשובה:

מה יותר עדיף לחתוך- את קוי המתאר או את פנים המגזרת ובמידה וחותכים את פנים המגזרת ומשאירים את קוי המתאר- איך נוצרת מסגרת למגזרת (אני מקווה שהבנת את השאלה….) כי אני רואה שאת משתמשת בשתי הדרכים- לפעמים גוזרת את הקוים ולפעמים את הפנים.
רציתי לדעת- מה לדעתך עדיף.
עוד שאלה: אחרי הנסיון של אתמול בערב- זה נראה כמו משהו שמחרב משטח מתרפא במהירות הבזק…. וכך גם לגבי הסכינים: כמה להבים הולכים לך על מגזרת אחת? (ככה שאני אוכל להבין סדר גודל של קניה)
שאלה שלישית: אם אני רוצה למסגר עכשיו את המגזרת שלי- האם אני מדביקה אותו על דף/בריסטול? או מבקשת ממי שיעשה לי מסגרת שפשוט ישים רקע לבן? האם זה לא מצריך הדבקה? אשמח להסבר או הפניה למקום המתאים.
 
תשובות 
א. מה לחתוך, תלוי במגזרת. רוב התמונות שאני חותכת הן מגזרות מראש, אז בהן זה ברור מה צריך להיחתך. ברוב המקרים, חותכים את החלקים הגדולים ומשאירים מן שלד שהוא בעצם המגזרת.
מצד שני, בחלקן, כמו בתמונה הזו:

(תמונה של דוד פולונסקי, האומן שצייר את ואלס עם באשיר)

אם נחתוך את הבפנים לא ישאר לנו כלום, אז כאן כן חותכים את הקווים של ה"שלד". כלומר את קווי המתאר של המגזרת.
בשיטה זו ניתן לחתוך כמעט כל רישום, צריך רק להקפיד שחותכים כל פעם פיסה קטנה, כדי שלא יווצרו קווים חתוכים ארוכים מדי ושהנייר לא יאבד מיכולת הנשיאה שלו (כלומר שלא יתקפל מהמשקל של עצמו).

הערת אגב על המגזרת הזו – נחתך על בריסטול קונסון עבה. מרחוק נראה ממש טוב, מקרוב רואים שהבריסטול לא עמד טוב בחיתוך. נקרע והתקמט באזורים מסוימים. בנוסף, בגלל שהבריסטול עבה רואים שנוצרת זווית מחדירת הלהב, כלומר יש מקומות שהנייר נחתך לעומק ויש מקומות אחרים שהוא נחתך בשיפוע ורואים את העומק והזווית של הנייר.

הערה נוספת, לקח לעצמי, פעם הבאה כאשר אני עושה עיבוד של תמונה למגזרת, לחתוך פחות צפוף ולהיצמד בעיקר לקווי מתאר עיקריים. נראה לי שזה שניסיתי לחתוך גם את הקווים הדקים הפך את התמונה ליותר צפופה ולפחות ברורה.
ובחזרה לענינינו.
בעיקרון, צריך שדף הנייר לא יתפרק בתהליך. כלומר שלא יווצרו קווים תלויים באוויר, כי אז בעצם הם לא חלק מהמגזרת והם יפלו. אפשר שיהיו כמה כאלו, כמו למשל האף והעיניים כאן (חולמת לחתוך את המגזרת הזו יום אחד):
 
אבל כדאי שיהיה כמה שפחות מהן. כי יש סיכוי לא רע שהם ילכו לאיבוד לפני שיצא למסגר את המגזרת 🙂
אז מה עושים? אם התמונה היא לא מגזרת במקור, עוברים עליה עם עט עבה ומשלימים קווים במקומות שיש אזורים לא מחוברים.
ניתן לראות את זה במגזרת הזו:

הציור המקורי:

אם משווים אותו למגזרת רואים שהייתי צריכה לחבר חלק מהאזורים המצויירים כדי שישארו במגזרת הסופית ולא יפלו.

(מצד שני, נאלצתי להשמיט חלק)
קיים גם מצב ביניים, כאשר המגזרת היא לא תרשים שחותכים בו את קווי המתאר, אבל עדיין חותכים רק אזורים מסוימים ולא מפרידים את התצורה הכללית משאר הדף, למשל:

לגבי השאלה מה אני מעדיפה, אז בצורה חד משמעית אני מעדיפה לחתוך מגזרות שידוע מה צריך חתוך בהן. אני לא יודעת לצייר והצורך להשלים קווים ולנסות לנחש מה נחוץ ומה לא כדי שהתמונה עדיין תעבוד גורם לי לא מעט תסכול. זה מאתגר וזה כיף אבל עדיין מתסכל.
לגבי השאלה: במידה וחותכים את פנים המגזרת ומשאירים את קוי המתאר- איך נוצרת מסגרת למגזרת.
אני לא בטוחה למה את מתכוונת, אבל אם הכוונה היא איך נוצרת המסגרת המרובעת סביב המגזרת, אז היא נוצרת כך:

לפני הדפסת התמונה מבקשים מוורד שיוסיף לה מסגרת ומוודאים שהמגזרת נוגעת בה לפחות בנקודה אחת (עדיף יותר, אחרת הנייר של המסגרת מתקשה לעמוד במשקל המגזרת). כאשר חותכים, חותכים גם את המסגרת (חותכים אותה אחרונה) ואז מתקבלת מגזרת ממוסגרת.
ב. לגבי בלאי הלהבים, זה בדרך כלל תלוי בגודל ובסוג המגזרת.
ככל שהיא גדולה יותר, צריך יותר להבים. ככל שיש בה יותר אזורים קטנים, צרים או מעוגלים, צריך יותר להבים.
קצה להב = יחידה ששוברים בסכין יפנית.
בחבילה יש 5 להבים = כ 50 קצות להב.
לצורך המחשה:
2 קצות להב

3-4 קצות להב

בערך להב שלם

להב וחצי עד שניים

 

בגלל זה אני חותכת בסכין יפנית ולא בסכין גרפיקאים. הרבה יותר קל (וזול) לשבור קצה להב מאשר להחליף קצה סכין.

בלאי משטח החיתוך

כתבת: זה נראה כמו משהו שמחרב משטח מתרפא במהירות הבזק.
כן. לחלוטין. עפות לי חתיכות משטח בזמן החיתוך. מצד שני, אני חותכת כבר קרוב לשלוש שנים ואני רק במשטח השלישי שלי, אז אם מוכנים לחתוך על משטח שנראה כמו אזור אסון זה לא כל כך נורא.
הערה חשובה – לא ממליצה להשתמש במשטח חיתוך של מגזרות גם בתור משטח לגלגלת של חיתוך בדים! במשטח מגזרות נשארים לא פעם קצות להב קבורים. לא הדבר הכי בריא לסכין גלגלת.

מסגור של מגזרות

מגזרות לא אוהבות דבק פלסטי, כמו שגיליתי עם המגזרת הראשונה שלי…

אז המשכתי בלעדיו.
את המגזרות הראשונות שלי מסגרתי לבד, במסגרות זולות מחנות צילום.

שמתי את המגזרת על הזכוכית, מעליה את דף הרקע, מעליו ערמת דפי מדפסת ומחצתי את כל הערמה עם גב התמונה.
בצורה הזאת המגזרת מוחזקת במקום ואין צורך להשתמש בדבק.
היתרון – זול ומתקבל מראה סביר.
החיסרון – נוטה ליפול מהקיר והמראה הוא "סביר". ההבדל בין מגזרת ממוסגרת עצמאי לכזו שממוסגרת במקום מקצועי מורגש היטב.
לאחר כמה מגזרות לקחתי את המגזרת למסגור אצל "מסגר" (יש שם למי שממסגר תמונות?) וכך אני עושה מאז.
הרבה חותכי מגזרות ממסגרים על דף לבן. לי הניגוד הזה הרגיש מעט קר מדי. לפי דעתי קרם, תכלת או כל צבע בהיר אחר יתאים ברוב המקרים הרבה יותר מלבן.

ועבור מגזרת בהירה אין שום סיבה לא למסגר על צבע כהה.

עוד הצעה למסגור, שלא ניצלתי אבל שמעתי עליה, היא למסגר בין שתי לוחות זכוכית, בלי רקע בכלל.
לגבי הדבקה. אם ממסגרים ב "מסגרייה",  הם משתמשים בדבק נגיעה לא נוזלי (מי שעוסק בסקראפ בטח מכיר במה מדובר).
הם שמים מספר נקודות שמדביקות את המגזרת לרקע בלי שהדבק יספיג את הנייר.
בינתיים כל "מסגרייה" שניגשתי אליה כבר מסגרה מגזרות בעבר, מתברר שזה הרבה יותר נפוץ ממה שחושבים וכל בית עסק למסגור ערוך לזה (נהדר, עכשיו זה נשמע כמו ניתוח לב פתוח ;) )
אם כאשר באים לאסוף את המגזרת מתברר שכן חמק החוצה מעט מהדבק צריך להתעקש שבעל המקצוע יפתח את התמונה וינקה.
כבר קרה לי פעם במגזרת עם קווים מאוד דקים. המקום שאני ממסגרת בו משתמש בדבק כחול. בואו נגיד שהיה קשה לפספס את זה.
מקווה שעניתי על כל הסעיפים,
אני כאן לכל שאלה,
יעל  
***
אהבתם? תשתפו הלאה :)