כיפה גאודזית לגינה, או "כזה!"

הכל התחיל כאשר ראיתי בפייסבוק את הכיפות הגיאודזיות של Kingdom . כבר מזמן רציתי משהו "כזה" לגינה אבל לא ידעתי מה זה ה "כזה" וכאשר ראיתי את המוצר שלהם זה מילא לי בדיוק את הריבוע שהיה לטובת ה"זה".

יצרתי איתם קשר וגיליתי שיש להם שני מוצרים

דום גדול בקוטר 2.3 מטר, שיא הגובה 1.75 מטר , 94 מוטות אלומיניום- מחיר 1500 ש"ח

דום גדול עוד יותר בקוטר 3.5 מטר, שיא הגובה 2.10 מטר, 164 מוטות אלומיניום- מחיר 2500 ש"ח

הילדים שלי בני כמעט שמונה, כמעט שש וכמעט עשרה חודשים (טוב שאת החתולים לא ספרתי).

בכל מקרה, הראשון הרגיש לי קטן מדיי ולא מספיק מאתגר בשבילם, השני כבר היה יותר בכיוון אבל הוא הוגדר (על ידי המוכר) כמסובך להרכבה והאמת… הוא קצת יצא מגבולות התקציב שלנו.

ורק כדי להסביר לרגע על מה מדובר

כיפה גאודזית V2 מול V3

מדובר בעצם על כמות המוטות וכמות המשולשים לאותו שטח. ככל שהמספר גדול יותר, כנראה שיותר קל לילדים לטפס והכיפה כדורית יותר ויכולה לשאת משקל רב יותר, אבל יותר קשה להיכנס פנימה כי המשולשים יותר קטנים. בנוסף, אחרי שהרכבנו V2, לא ממליצה להתקרב למספר גדול יותר בלי עזרה מקצועית. זה… לא פשוט.

אז נחזור לענינינו.

חיפשתי כיפה גיאודזית V2 (פחות מוטות, קלה יותר להרכבה), מברזל מגלוון, 3/4 צול. גובה שני מטר, רוחב 4 מטר (המידות נובעות ישירות מכך שהכיפה V2)

 

איפה קונים כיפה גיאודזית?

בלי נדר, אבל נראה לי שעברתי דרך כל יצרני הדומים בארץ.

אצל כולם המחיר לגודל זה מתחיל ב 2500  ש"ח ועולה משם (לא כולל הובלה, הרכבה וכנראה גם לא כולל מע"מ)

למזלי, את הצלצול האחרון, לפני שהתיאשתי, עשיתי ליניב מ RioDOME בקיבוץ מנרה בצפון .בריודום מוכרים קיטים להרכבה עצמית של דומים, במגוון גדלים וסוגים לפי הזמנה. דום V2 בקוטר 4 מטר על 2 מטר גובה, עם מוטות ברזל מגלוון 3/4 צול עלה 1500 ש"ח (ללא מע"מ). כלומר אלף שקל פחות מכל חברה אחרת שדיברתי איתם. אצל יניב ניתן להזמין גם דום עם מוטות צול בכמה מאות שקלים יותר (למקרה שיש לכם פיל שמתכנן לטפס על הדום…)

עדכון קטן : 5% הנחה אצל יניב בריודום למגיעים דרך הבלוג :-)!

דיברתי איתו בטלפון, קפצנו לבקר ולראות (עם איזה קטיף דובדבנים בדרך) והזמנו.

זמן הכנה הוא ימים בודדים עד שבוע (שלנו היה מוכן תוך 3 ימים).

נסענו לסופ"ש בקיבוץ אצל הסבים, עברנו אצל יניב וחזרנו עם מוטות מסומנים והוראות הכנה 🙂 (תתכוננו להצפת תמונות)

מתחילים להרכיב

גם קשת עוזרת

מתחיל לקבל צורה

ועוד קצת גובה

ומוכן 🙂  (בבלוג זה נראה מהיר אבל במציאות עברו שעתיים אם לא יותר)

המוטות מגיעים משומנים מעט, אז שלב הבא הוא סיבון הדום

סבון כלים, קצת מים ושני ילדים חרוצים (נו, ואמא אחת שעברה אחריהם על הכל…)

ואחרי כל הסבון, כמובן שצריך לשטוף את הכל עם צינור, לא?

וכמובן אחד את השני (נגמר בשני ילדים רטובים לחלוטין)

ובבוקר – הצד הזה של הגינה מוצף שמש עד שעות הצהריים והדום, אם מישהו תוהה, מתלהט. אבל עד שהילדים חוזרים הביתה רובו כבר בצל ואפשר לטפס עליו.

והנה אני על הדום. כמעט נשארתי לגור שם. אחרי שעליתי עליו נזכרתי שיש לי פחד גבהים דיי נוראי.

הגינה שלנו גדולה, אבל לא עד כדי כך גדולה, כך שהדום חולק שטח עם עץ תות וגויבה תותית.

האמת, עובד מעולה.

ועוד סרטון, הפעם עם אורן מט פס על הדום 🙂

ולהשלמת הסדרה של "כולנו על הדום", גם רונן שם

 

תובנות מבניית הדום

  • זה לא מאוד מסובך
  • זה קשה. צריך לפחות 2 אנשים ועדיף יותר אם אפשר. יש שלבים שצריך היה להרים/להזיז את כל הדום ומזל שאבא שלי בדיוק היה כדי להושיט כתף.
  • מזל שלא הלכנו על V3 או מוטות של צול. זה היה כבד וקשה גם ככה (בנוסף, באמת שלא נחוץ מבחינת החוזק)
  • ביקשנו מריודום ברגים טיפה יותר קצרים, כך שלא תשאר שארית בורג בחלק הפנימי של הדום (הברגנו עם הכובע החוצה והאום פנימה). יתרונות – יש פחות ברזל שאפשר לפגוע בו. חסרונות – מאתגר יותר להלביש את כל המוטות על הבורג. יש מספיק עודף אבל עדיין קשה להביא את כולם לזווית שהם מוכנים להסתדר.
  • לשתף ילד בבנייה דורש שלוש נשימות עמוקות על כך סיבוב בורג (ועצבים מפלדה)
  • זה כיף 🙂

השלב הבא בתוכנית, לארגן לדום : חבל לטיפוס/ נדנדה, ערסל וכיסא סרוג 🙂

שבוע טוב לכולם!

יעל

 

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

תנור אפיה לאורן

קופסה של מיקסר קנווד וקרטון בשביל מדף נוסף.

חתיכת טריקו בשביל הידית.

סלסלות ריקות של שמפניון נותנות גובה למדף התחתון:

המדף העליון מקובע במקומו עלידי חוט טריקו שעובר מתחתיו ודרך השוליים שלו ושולי התנור:

לא בפוקוס, אבל מקווה שברור:

ובשימוש:

לא הכי "יצוגי" אבל אורן מרוצה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פס מגנטי בפינת ילדים

יש לי חלום…

אוקי, ועכשיו בפחות בומבסטיות: יש לנו פינת משפחה בבית. בעיקרון זה שני קירוות שתוחמים את האזור בין חדרי הילדים. אני מאוד רוצה להכין שם פינת רביצה עם המוני כריות, פינת עבודה לילד וכוורת לצעצועים. במציאות, כרגע מאוחסן שם לול שלתוכו דחפנו את כל הצעצועים שאורן לא משחק בהם באותו הרגע.

בתחילת השנה בגן ביקשו מאיתנו להביא תמונה של אורן ואז התברר לנו שאין לנו כמעט אף תמונה מפותחת שלו. מי בכלל מפתח היום תמונות? אבל אם כבר, אז כבר. עברתי על הספריות במחשב, מצאתי תריסר תמונות, הלכתי לפתח. הבאתי אותם הביתה. הוצאתי מסגרות ואז אמרתי: "רגע…."

אם אני אמסגר ואתלה את כל התמונות האלו נקבל קיר "כבד" ועמוס מסגרות. וזה רק הילד הראשון, והוא רק בן שנתיים. זה לא הגיוני כל כך.

אז ישבתי עם בעלי, וחשבנו על זה, והחלפנו רעיונות וזה התוצאה:

מסקינטפ + נייר עיתון להגנה

ספריי צבע מגנטי (3 פחיות) + צבע סופרקריל רגיל מלמעלה

תמונות עם גב מגנטי.

מוכרים את הדפי מגנט בגדלים A4-A3  בחלק מחנויות הצילום והיצירה. מפתחים תמונה, מדביקים אותה על המגנט (הוא עם גב דביק), גוזרים לגודל וקדימה.

סיימנו  🙂

***

אני רוצה להכין אזור דומה גם אצלנו בחדר השינה ואולי עם הזמן גם בחדר ילדים.

מסקנות:

  • עדיף לקנות פחית צבע מגנטי של טמבור (תגגלו, יש להם כזה). זה יוצא טיפה יותר יקר אבל ניתן למצוא אותה במבצעים וזה הרבה יותר יעיל לעבודה מאשר ספריי. (פחות מסריח, פחות מלכלך וכנראה שגם מכסה שטח גדול בהרבה).
  • דפי מגנט כדאי לקנות בחבילה. בחנות צילום לוקחים 5-10 שקלים לדף. כדאי לבדוק בחנויות שעוסקות במיתוג ובמכירה של מגנטים לאירועים. המקום הכי זול המצאתי בינתיים הוא :

http://www.matiprint.co.il/ProductDetails.aspx?pid=1570

אגב, להכין לוח שנה, או צילום עם ברכה ואז לפתח את זה בחנות צילום ולהדביק על גב מגנטי זה מתנה נהדרת לחגים לקרובי משפחה.

***

עכשיו נשאר רק לקנות עוד דפי מגנט, להכין את המצלמה ולחכות לפשושית 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)