לוח מחיק מזכוכית תוצרת בית

אני אוהבת זכוכית. יש לי אוסף כדורי זכוכית שכתבתי עליו קצת כאן (מאז הוא גדל). ניסיתי לחתוך על פלטת זכוכית (לא בהצלחה רבה) ובזמנו גם צרבתי על זכוכית (ועכשיו אני רואה שזה לא מתועד בשום מקום אבל רוב הארונות ספרים שלנו עם צריבות שלי על הזכוכית שלהם 🙂 ). בכל מקרה, הל השולחן עבודה שלי מונחת הפלטת זכוכית שבזמנו ניסיתי לחתוך עליה. היא שם כי אין לי מקום אחר בשבילה וכי ממש נוח לסובב עליה את המשטח החיתוך אם אני מתישבת לחתוך. השבוע האחרון גיליתי שהיא גם לוח מחיק נפלא. אני כותבת עליה עם טושי פרמננט של שרפי ואז מוחקת עם מגבון. מפה לשם, החלטתי שאני רוצה לוח מחיק איכותי גם לטובת הילדים.

הלכתי לחפש את הלוח שלי באיקאה וגיליתי שהם לא מוכרים אותו יותר. מפה לשם, עשינו עם רונן גיחה לאיקאה הקרובה (אני ממש אוהבת להסתובב שם), עברנו בין כל המחלקות וחיפשנו תחליף ראוי.

בסוף נעצרנו על מדף של ארון (מדף זכוכית KOMPLEMENT). הוא מגיע ב 3 גדלים ובשלושה צבעים.

הערה קטנה – אפשר להשתמש במסגרת גדולה של תמונה לאותה המטרה, רק לא מאיקאה, כל המסגרות שלהם נמכרות עם לוח פלאסטיק במקום זכוכית.

עוד אפשרות, זה לקנות פנלים למסגרת דלת הזזה, 4 יחידות ולתלות עם אביזרים של מראה. זה קצת יותר יקר, אלא אם אתם צריכים 4 לוחות ואז זה ממש זול. שם יש גם זכוכית חלבית ועוד כמה אפשרויות.

אפשרות נוספת היא לקנות מראה שלמה או פאנלים של מראה (באיקאה יש מבחר גדול שלהם בזול)

קנינ מדף במידות 75×58 ס"מ, בצבע אלון מולבן (שני האחרים זה לבן ומשהו חום שחור)

מדדתי את הגודל שלו (מתחתיו רואים את הלוח זכוכית החלבי הישן שלי)

הערה קטנה – אפשר לדלג על כל השלבים הבאים, הוא יהיה שימושי ונוח גם אפ פשוט תתלו אותו כמו שהוא על הקיר, אבל אנחנו רצינו קצת צבע.

ציירתי מלבן בגודל המתאים על הקרטון בו הוא הגיע וחתכתי אותו החוצה

עטפתי את הקרטון בבד

גיהצתי את הבד על הקרטון

אל תעשו את זה. זה גרם לקרטון לקבל קימור שמאוד יכול להיות ולא היה נוצר בלי הגיהוץ.

כמו שכתבתי, זו הייתה טעות

כדי לפתור את הבעייה מיקמנו קרטונים נוספים מעל , עד לגובה המסגרת

והדבקנו אותם למקום

קדחנו במסגרת ובקיר, שמנו דיבילים והנה זה על הקיר

ובשימוש. זו טבלת התארגנות של בוקר ואחר הצהריים לילדים. הטבלה עצמה בטוש שרפי והסימון של וי הוא בטוש לוח מחיק

ועוד כמה תמונות, אם כבר 🙂

קשת התרשמה מזה מאוד.

איזה מזל שזה טושים מחיקים…

לא לדאוג, הכל נעלם אחרי מעבר קליל עם מגבון

שבוע טוב לכולם!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מנורה קטנה תוצרת בית

זו לא ממש יצירה אבל זה פשוט, זול והתוצאה מקסימה 🙂

שרשרת אורות לד של 5 מטר, עם חיבור ל USB מאליאקספרס – כ 12 ש"ח

קערת סוכריות שקיבלתי במתנה ועמדה ללא שימוש עד עכשיו – כמה עשרות שקלים בחנות או צנצנת ריקה, או בקבוק בירה….

מתג USB פשוט (תראו כמה זה מגניב! בכלל לא ידעתי שדבר כזה קיים) – 4 ש"ח

ומוכן 🙂

אמרתי שזה ממש פשוט, לא :)?
סוף שבוע טוב לכולם!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

כיפה גאודזית לגינה, או "כזה!"

הכל התחיל כאשר ראיתי בפייסבוק את הכיפות הגיאודזיות של Kingdom . כבר מזמן רציתי משהו "כזה" לגינה אבל לא ידעתי מה זה ה "כזה" וכאשר ראיתי את המוצר שלהם זה מילא לי בדיוק את הריבוע שהיה לטובת ה"זה".

יצרתי איתם קשר וגיליתי שיש להם שני מוצרים

דום גדול בקוטר 2.3 מטר, שיא הגובה 1.75 מטר , 94 מוטות אלומיניום- מחיר 1500 ש"ח

דום גדול עוד יותר בקוטר 3.5 מטר, שיא הגובה 2.10 מטר, 164 מוטות אלומיניום- מחיר 2500 ש"ח

הילדים שלי בני כמעט שמונה, כמעט שש וכמעט עשרה חודשים (טוב שאת החתולים לא ספרתי).

בכל מקרה, הראשון הרגיש לי קטן מדיי ולא מספיק מאתגר בשבילם, השני כבר היה יותר בכיוון אבל הוא הוגדר (על ידי המוכר) כמסובך להרכבה והאמת… הוא קצת יצא מגבולות התקציב שלנו.

ורק כדי להסביר לרגע על מה מדובר

כיפה גאודזית V2 מול V3

מדובר בעצם על כמות המוטות וכמות המשולשים לאותו שטח. ככל שהמספר גדול יותר, כנראה שיותר קל לילדים לטפס והכיפה כדורית יותר ויכולה לשאת משקל רב יותר, אבל יותר קשה להיכנס פנימה כי המשולשים יותר קטנים. בנוסף, אחרי שהרכבנו V2, לא ממליצה להתקרב למספר גדול יותר בלי עזרה מקצועית. זה… לא פשוט.

אז נחזור לענינינו.

חיפשתי כיפה גיאודזית V2 (פחות מוטות, קלה יותר להרכבה), מברזל מגלוון, 3/4 צול. גובה שני מטר, רוחב 4 מטר (המידות נובעות ישירות מכך שהכיפה V2)

 

איפה קונים כיפה גיאודזית?

בלי נדר, אבל נראה לי שעברתי דרך כל יצרני הדומים בארץ.

אצל כולם המחיר לגודל זה מתחיל ב 2500  ש"ח ועולה משם (לא כולל הובלה, הרכבה וכנראה גם לא כולל מע"מ)

למזלי, את הצלצול האחרון, לפני שהתיאשתי, עשיתי ליניב מ RioDOME בקיבוץ מנרה בצפון .בריודום מוכרים קיטים להרכבה עצמית של דומים, במגוון גדלים וסוגים לפי הזמנה. דום V2 בקוטר 4 מטר על 2 מטר גובה, עם מוטות ברזל מגלוון 3/4 צול עלה 1500 ש"ח (ללא מע"מ). כלומר אלף שקל פחות מכל חברה אחרת שדיברתי איתם. אצל יניב ניתן להזמין גם דום עם מוטות צול בכמה מאות שקלים יותר (למקרה שיש לכם פיל שמתכנן לטפס על הדום…)

עדכון קטן : 5% הנחה אצל יניב בריודום למגיעים דרך הבלוג :-)!

דיברתי איתו בטלפון, קפצנו לבקר ולראות (עם איזה קטיף דובדבנים בדרך) והזמנו.

זמן הכנה הוא ימים בודדים עד שבוע (שלנו היה מוכן תוך 3 ימים).

נסענו לסופ"ש בקיבוץ אצל הסבים, עברנו אצל יניב וחזרנו עם מוטות מסומנים והוראות הכנה 🙂 (תתכוננו להצפת תמונות)

מתחילים להרכיב

גם קשת עוזרת

מתחיל לקבל צורה

ועוד קצת גובה

ומוכן 🙂  (בבלוג זה נראה מהיר אבל במציאות עברו שעתיים אם לא יותר)

המוטות מגיעים משומנים מעט, אז שלב הבא הוא סיבון הדום

סבון כלים, קצת מים ושני ילדים חרוצים (נו, ואמא אחת שעברה אחריהם על הכל…)

ואחרי כל הסבון, כמובן שצריך לשטוף את הכל עם צינור, לא?

וכמובן אחד את השני (נגמר בשני ילדים רטובים לחלוטין)

ובבוקר – הצד הזה של הגינה מוצף שמש עד שעות הצהריים והדום, אם מישהו תוהה, מתלהט. אבל עד שהילדים חוזרים הביתה רובו כבר בצל ואפשר לטפס עליו.

והנה אני על הדום. כמעט נשארתי לגור שם. אחרי שעליתי עליו נזכרתי שיש לי פחד גבהים דיי נוראי.

הגינה שלנו גדולה, אבל לא עד כדי כך גדולה, כך שהדום חולק שטח עם עץ תות וגויבה תותית.

האמת, עובד מעולה.

ועוד סרטון, הפעם עם אורן מט פס על הדום 🙂

ולהשלמת הסדרה של "כולנו על הדום", גם רונן שם

 

תובנות מבניית הדום

  • זה לא מאוד מסובך
  • זה קשה. צריך לפחות 2 אנשים ועדיף יותר אם אפשר. יש שלבים שצריך היה להרים/להזיז את כל הדום ומזל שאבא שלי בדיוק היה כדי להושיט כתף.
  • מזל שלא הלכנו על V3 או מוטות של צול. זה היה כבד וקשה גם ככה (בנוסף, באמת שלא נחוץ מבחינת החוזק)
  • ביקשנו מריודום ברגים טיפה יותר קצרים, כך שלא תשאר שארית בורג בחלק הפנימי של הדום (הברגנו עם הכובע החוצה והאום פנימה). יתרונות – יש פחות ברזל שאפשר לפגוע בו. חסרונות – מאתגר יותר להלביש את כל המוטות על הבורג. יש מספיק עודף אבל עדיין קשה להביא את כולם לזווית שהם מוכנים להסתדר.
  • לשתף ילד בבנייה דורש שלוש נשימות עמוקות על כך סיבוב בורג (ועצבים מפלדה)
  • זה כיף 🙂

השלב הבא בתוכנית, לארגן לדום : חבל לטיפוס/ נדנדה, ערסל וכיסא סרוג 🙂

שבוע טוב לכולם!

יעל

 

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

נברשת גלגל כרכרה

זהו פרויקט שהיה לנו בתכנון כבר קרוב לחצי שנה. ראיתי את הרעיון אי שם בפינטרסט וידעתי שאני ממש אבל ממש רוצה את זה בבית. במשך חודשים דיברנו על זה, תכננו ואז, איך שהוא, תוך שבוע (וחודש) הזמנו את הכל ולפתע היתה לנו מנורה חדשה בבית 🙂

ז נתחיל מהחומרים:

גלגל כרכרה:

מכאן (משלוח של  שלושה ימים עד הבית).

מנורות לד – 600 מנורות, 100 מטר, אור לבן חם – מ EBAY

דיבלים נפתחים. שמשו גם לחיבור לתקרה וגם לחיבור דוך דרך העץ (פשוט שמים שייבה בקצה).

שרשראות ואביזרי משנה נוספים נקנו יחד עם הדיבלים בחנות הספקה טכנית רגילה. פשוט באנו, התיעצנו במקום וקנינו.

ולעבודה (וכאשר אני אומרת לעבודה הכוונה היא שאני מצלמת ובעלי המוכשר בטירוף עושה את הכל  )

קידוח דרך הגלגל כרכרה כדי לחבר את הדיבלים:

ועם הדיבלים:

מיקום דיבלים בתקרה – קשקשנו על ראשו של כל דיבל בגלגל שלנו עם עפרון רך, הצמדו לתקרה ורונן קדח בשלושת הנקודות שנוצרו. אני מפרטת את זה כי זה דרש לא מעט מחשבה. צריך שהחורים בתקרה יהיו בדיוק באותם המרחקים אחד מהשני כמו הדיבלים המקבילים על הגלגל:

ומדידת נסיון:

שלב הבא היה טיפה יותר מוסבך – שרשרת הלדים מגיעה עם קופסה קטנה. הקופסה עושה את המרת הזרם מהשקע ללדים + מפעילה רצף הבהוב. חשבנו פשוט להשאיר אותה אבל אז התברר שאחרי כל ניתוק והפעלה מחדש השרשרת מופעלת ברצף אקראי ומתחילה להבהב. את הקופסה צריך לפתוח ולנטרל את המעגל ששולט על ההבהוב. רונן פתח, זיהה את המעגלים עם מד מתח (ודף ועיפרון), קיצר את המעגל של ההבהוב וסגר את הקופסה מחדש. השכלה ברמה של הנדסאי אמורה להספיק אבל אם יש ספק  עדיף שתשאירו את זה לאיש מקצוע. כל חשמלאי יוכל לעשות את זה. לאחר מכן רונן הוסיף עוד מטר של כבל חשמל שקוף כדי להתחבר לנקודת החשמל שבתקרה והמנורה הייתה מוכנה לחיבור.

* 220V, אנשים יקרים, זה לא משחק. אם אתם לא יודעים מה אתם עושים, תשאירו את זה לאיש חשמל.

שלב הבא – ליפוף של הלדים על הגלגל מאה מטר זה הרבה יותר ארוך ממה שחשבנו.

ומוכן:

שבוע טוב לכולם !

יעל מיכאלי

עדכון 2017 – שלוש שנים מאוחר יותר עדיין דולק 🙂

חלק מהלדים נשרפו, ואני מתחילה לחפש שרשרת אורות חדשה, אבל עדיין יש מספיק אור בשביל שימוש נוח.

ממליצה בחום

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שלט חדש למטבח – אומנות בחוטים

השם הרשמי של זה ברשת הוא STRING ART

ראיתי את זה לראושנה בפינטרסט של המזבלה לעיצוב ומהרגע הראשון ידעתי שאני חייבת לנסות.

אז, לעבודה.

מצרכים:

קרש מנגריה

מסמרי פלדה מהספקה טכנית (4 ש"ח לחבילה של 100)

מתלים לקרש מהספקה טכנית (שקל לאחד)

חוטי רקמה

בעל מוכשר

הביצוע:

ממקמים את הקרש על הקיר:

מגלים שיש צינורות חשמל במיקום המתוכנן. מודדים קצת לימין, קצת לשמאל ומסמנים על הקרש את הנקודות קידוח למתלים.

המתלים:


מחברים אותם לקרש. מודדים, מודדים שוב, קודחים בקיר, שמים שני דיבלים, תולים את הקרש על הקיר, רואים שהמתלים מתלבשים בול על הברגים ונאנחים בהקלה. החלק הקשה מאחוריכם.

מכינים את הטקסט בגודל הרצוי, מדפיסים ומחברים לקרש עם מסקינטייפ:


שמים מסמר ראשון. מגלים שלתקוע מסמרים בעץ זה הרבה יותר קשה ממה שחשבתם. ממשיכים למסמר שני.מגלים שאצבע זה איבר רגיש. מקשיבים לבעל ולוקחים פלאייר.

כלומר, ממקמים מסמר במקום רצוי

תופסים אותו עם פלאייר

מרחיקים את הילד מהפטיש.

חובטים על המסמר בתוך הפלאייר

מרחיקים את ראש הילד מהפטיש פעם נוספת (להראות לילד שאמא משתמשת באטב כביסה במקום בפלאייר בהתחלה לא היה רעיון חכם…)

שמחים שלאצבעות (ולראש הילד) שלום:

(מיישרים את המסמר לפי הצורך, התוצאה הסופית מאוד סלחנית אבל עדיין כדאי ליישר את  המסמרים האלו שהחליטו, נגיד, להשכב פתאום)

  • אצלנו בממוצע כל אות לקחה 50 מסמרים.
  • זו הפעם הראשונה (תהיה עוד אחת בהמשך) שמגלים שמסמרי פלדה זה יופי של המצאה ולמרות שהם קצת עבים, הרבה יותר קל לתקוע אותם בעץ קשיח (אצלנו היה קרש אלון)

וסרטון קצר מתהליך העבודה (אני ממש נהנית מהעניין שהנייד שלי מצלם וידיאו סביר ​ )

ממשיכים עד שעושים את כל הטקסט. זה לוקח זמן. אצלנו זו הייתה עבודת צוות אות אני אות הבעל וטוב שכך.  אני אגיד את זה שוב, לא ציפיתי שיהיה כל כך קשה ומעייף לתקוע מסמר.

450 מסמרים מאוחר יותר:

ועכשיו לחלק החשוב, הסרט הלוט… או הנייר במקרה שלנו:

נשארות חתיכות נייר בכל נמה מקומות נחבאים, מנקים אותן אחר כך עם מסמר או עם פנצטה.

ועכשיו החלק הכיפי. מתחילים בליפוף החוטים.

  • אנחנו השתמשנו בחוטי רקמה כי זה מה שהיה בבית עם המבחר צבעים הכי טוב. חוטי כותנה לסריגה יעבדו גם כן נהדר, והם עבים יותר, כלומר פחות עבודה וצבע בולט יותר. עוד רעיון שהעלתה חברה שלי, הוא להשתמש בגומיות קטנות שנמתחות בין המסמרים. גם כיף, גם ניתן לשתף את הילדים וגם רחיץ.
  • זו הפעם השניה שממש שמחנו שהשתמשנו במסמרי פלדה. יש להם כובע מספיק רחב כדי להחזיק את החוט ככה שלא יחליק. לא מזכירים את זה ברשת אבל זו ממש בעיה כי כל הלפוף הוא במתח והחוט שמח להחליק בכל הזדמנות.
  • שמתי נגיעות של דבק מגע בקשרי החוט של תחילת האות ובסופה, ליתר בטחון.

רונן עשה את כל הליפוף:

ספיר נתנה תמיכה נפשית:

כן, אני יודעת שהיא על השולחן:


ולאט לאט התקדמנו לאורך האותיות.

עד שלבסוף:

ועל הקיר:

שבוע טוב לכולם,

יעל מיכאלי ​

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)