רצועות פאבליק או ילדה בשק

ואוו, לא מאמינה שרק עכשיו אני מפרסמת את זה. תמונות מ 2016 🙂

יש לנו היסטוריה משפחתית של דיספלזיה התפתחותית של מפרק הירך או DDH. לבעלי היה את זה בילדות, לאורן היה את זה, לספיר היה את זה וכמובן גם לקשת היה את זה. אבחנו אותה כבר בחדר הלידה. בגיל חודש קיבלה רצועות ובגיל שלושה חודשים כבר הייתה בלי. בחודשיים בין לבין היא הייתה חגורה ברצועות פאבליק שמחזיקות את הרגליים בתנוחת צפרדע ועוזרות למפרק הירך להבשיל לתנוחה נכונה.

בכל מקרה, הבעייה העיקרית (אחרי שמתרגלים לרעיון), היא שאי אפשר לשים מכנסיים מעל זה, אז כמו לאחים הגדולים שלה גם לקשת תפרתי מלתחת שקים לתפארת.

אז קבלו אותם:

אופנת שקים, קיץ 2016

שק תגיות, או: "הילדה הכי פופולרית ליד תינוקות אחרים". ומי שלא מבין למה, רבע ילד לא היה לו..

שק טטרה קייצי ליום.

שק קייצי ואלגנטי לסיבוב בשכונה

רטרו שיק. בד עם בטנת פלנל ללילה . זה לא "כאילו רטרו", זה בד מקורי מאוסף הבדים של סבתא שלי, זיכרונה לברכה

שק פלנל ללילה

ותמונות של קשת בת שנתיים לקינוח

המשך שבוע טוב לכולם!

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

סוף שנה, תחילת הקיץ והרבה תמונות ילדים

מזמן לא יצא לי לעדכן 🙂

ספיר סיימה גן חובה, ילדה גדולה שלנו

אורן סיים כיתה א'. מתי זה קרה?!?

קשת עם יוגבי

ספיר וסער

ועוד קצת ילדים

וזהו, לבנתיים.

המשך שבוע טוב!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

הזחל הרעב

תרשו לי להקדיש כמה שורות לשגרת הבוקר של קשת.

היא אוכלת ארוחת בוקר ביחד עם רונן. בדרך כלל חביתה, ירק, חתיכת לחם וגבינה צהובה.

אז היא יונקת והולכת לגן.

בגן היא אוכלת ארוחת בוקר עם שאר הילדים ואז מוסיפים לה קערת דייסה (שאותה היא מסיימת).

זחל רעב קטן ומתוק.

והמון תמונות של קשת אוכלת…אני ממש מתמוגגת לראות את הילדה הזאת אוכלת. היא כל כך נהנית מזה!

בתאבון לכולם :-)!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

אילת עם שלושה ילדים – מתברר שזה דווקא נחמד

פעם אחרונה היינו באילת לפני שש שנים. נסענו שלושתינו (רונן, אני ואורן בן שנה) מהעבודה של רונן לסופ"ש הכל כלול. היה חם, משמעם (נו באמת, מי רוצה סופ"ש של "זקנים", עם פעילויות מאורגנות מהבוקר עד הערב והפעלות שסובבות סביב אוכל וילדים) והנסיעה הייתה סיוט צרוף.מתוך מעל שבע שעות נסיעה, יותר מחצי היו מלוות בקול בכי בלתי פוסק של אורן. אחרי שחזרנו הביתה, אמרתי לרונן שאני, לאילת, לא חוזרת.

הרבה מים זרמו מאז לים סוף. נולדה ספיר (וגדלה), נולדה קשת. ולפתע רונן הביא מהעבודה חוברת של "נוסעים לאילת" ופתאום גיליתי שהגעתי למקום בחיים שבו "סופ"ש של זקנים, עם פעילויות מאורגנות מהבוקר עד הערב והפעלות שסובבות סביב אוכל וילדים" נשמע לי כמו גן עדן. רק מה… נסיעה עם שלושה ילדים?!? במיוחד שספיר סובלת מבחילות נסיעה נוראיות, אורן סובל משעמום נסיעה זוועתי וקשת באופן כללי נוסעת טוב אבל לא ליותר משעה וחצי… בקיצור לא.

אז טסנו במקום 🙂

זה לא זול, זה עלה כמעט פי שלוש מהסופ"ש עצמו (נו, הוא היה ממומן מהעבודה וכו') אבל זה היה שווה כל שקל.

נסענו לחיפה

החנינו את הרכב, נכנסנו לנמל התעופה

ואחרי שעה וכמה דקות כבר היינו באילת! תענוג.

קשת : מה תענוג?!? אמא, לא הזכרת בכלל שאני הייתי חולה!

אכן, הקטנה קמה עם חום. הקיאה פעמיים בבית ועוד פעם בדרך לנמל תעופה אבל אחרי זה הייתה מתוקה להפליא, רק קצת שפוכה.

ותוך 24 שעות כבר הייתה בריאה לחלוטין והאמת, כבר בערב הרגישה מספיק טוב כדי לבדוק מה טעים בחדר האוכל

ובאותו הערב (היה חתיכת יום אינטנסיבי… הילדים היו גמורים לחלוטין) הייתה הופעה קצרה (את הארוכה פיספסנו) של טררם (שהייתה מדהימה) והופעה קצרה (כי זה מה יש) של סטטיק ובן אל תבורי (שהייתה בסדר, המוזיקה נחמדה אבל אין הפקה מעבר לשירה וקצת קפצוצים מסביב). הגדול מעריץ רציני שלהם אבל עד שנגמרו על מופעי החימום והם עלו לשיר הוא בעיקר רצה ללכת לישון.

וקשת חורשת על הים (נגעה במים עם קצות אצבעות הרגליים והסבירה לנו שזה קר)

מצד שני, כמה כיף להתכרבל לישון על החוף…

וכמה כיף זה חופשה הכל כלול עם ארטיקים, ענבים, אבטיחים, בירות ועוד הרבה מכל טוב

לגדולים, חוץ מהנישנושים הבלתי פוסקים היו גם כל הזמן הצגות בחוף ובהמשך מוזיקה טובה ותותח קצף.

אפילו קשת ניסתה (בערך)

וכמובן ארוחת צהריים, תראו את הליידי הצעירה שלנו

ועוד אטרקצייה חמודה להפליא, במיוחד בחום של אילת

 ואז הגענו לשבת וליום כיף בבריכה ובטן גב.

תקשיבו, אל תשפטו. לא מצאתי סביב הבריכה כיסא אחד פנוי. אבל קשת לא התלוננה במיוחד

והאמת, גם אני לא.

וגם ספיר לא (כי התמקמנו בצמוד לבר ילדים)

מתברר שקשת ממש אוהבת בריכה, במיוחד כאשר המים שם חמים ונעימים

ועוד טיפ טיפה של זמן שקט בזמן שהגדולים רצים מסביב (כבר שנים רציתי לעשות צילום כזה…)

המוני פינוקים לילדים, כבר הזכרתי?

והביתה. בשלוש יצאנו מבית המלון ונסענו לנמל התעופה. בשש כבר היינו בחיפה. בשש וחצי כבר היינו בבית.

היה מעולה וטוב שהיה.

בתקווה שוב בשנה הבאה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

קצת עדכוני ילדים :)

14.6 קשת אמרה אבא! ארגנו אותה לפני הגן. רונן אומר להתראות ופונה ללכת לעבודה. היא מזנקת, מתישבת, מושיטה אליו ידיים וקורא "אבא!".
***

ספיר: אמא, את יודעת, כאשר הגננת שלנו קוראת ספר, היא מלקקת את האצבע ואז נוגעת בעמוד. יש לה דבק ברוק.

***

אני: קשת, איפה אבא?

היא מצביעה

איפה אורן?

היא מסתכלת לעברו.

איפה אמא?

היא מסתכלת מסביב. איפה אמא באמת? מי זה אמא בכלל?

***

כמה ציורים של אורן. תקשיבו, הילד הזה מוכשר.

***

בגן משחקים עם קשת ושני הגדולים 🙂

עוד אחד

***

ספיר על הדום 🙂

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)