תפוח כפרי – עץ טעים אבל תחשבו פעמיים

תפוח כפרי- נעים להכיר

Dovyalis Caffra

Kei apple

מוצאו של העץ : דרום אפריקה

אחד העצים האהובים עלי כרגע בגינתנו. עץ קטן (בארץ) וחזק, שלא זקוק לשום טיפול מיוחד ומשגשג בכל קרקע ובכל תנאי אקלים.

עמיד ליובש, למליחות ולקרה.

מראהו של העץ הוא "מפלי", שזה בעצם דרך יפה לומר שהענפים שלו ארוכים ונופלים לכל עבר.

העץ פורח (בחו"ל) – בסוף החורף, תחילת האביב בפריחים קטנים וחסרי עלי כותרת.

הפרי שלו הוא בגודל מישמש בערך. בעל קליפה צהובה, דקה ומבריקה ובעל תוכן עסיסי ורך בטעם נהדר שהוא מן תערובת של מישמש ושסק. הפרי הוא פרי קלאסי לעצלנים – עם גרעינים רכים ובלתי מורגשים ונאכל ביחד עם הקליפה. כלומר קוטפים מהעץ וחוגגים.

מאפיין משמעותי נוסף בעץ,  הוא הקוצים האימתניים שלו. והם אכן אימתניים. מדובר על קוצים באורך של 5-10 ס"מ. קוצים ארוכים, קשיחים (מעוצים) ומאוד מאוד חדים. אחד הדברים הראשונים שעשינו לאחר שתילת העץ היה לקחת מזמרה ולעשות לו "תספורת". באנו עם מזמרה והורדנו את רוב הקוצים שלו. את האמת, עשה לו רק טוב. בכל מקום שהיה בעבר קוץ התפתחה שושנת עלים ירוקה ומבריקה.

העץ הזה הוא אחד מתוך שלושה עצים קוצניים ששתולים אצלנו (שני האחרים הם קטמבילה וקריסה ריחנית), ושלושתם נשתלו בפינה הרחוקה של המגרש כדי להרחיק אותם עד כמה שניתן מהילד.

הגלל הקוצים שלו, צורת הגדילה והמחיר הנמוך יחסית שלו, העץ מומלץ מאוד כגדר חייה בלתי עבירה.

היתרון שלו (על פני משמש או שסק) הוא שמדובר בעץ אקזוטי, שלא היה קיים בארץ,ולכןן כרגע  אין לו שום מזיק מקומי. הבדל מאוד משמעותי בהשוואה אל מול המישמש והשסק, שמאוד קשים לגידול ללא שימוש בריסוס וברשת הגנה.

לפי התיאורים שלו ברשת העץ מהיר גדילה, אבל אצלנו, למרות שהוא מלבלב ללא הפסקה, כמעט ואין צמיחה של ענפים חדשים.

העץ זקוק לזכר ונקבה כדי להניב ולכן חשוב מאוד לקנות עץ מורכב, שהקנה שלו (החלק התחתון) היא זכר והרוכב (החלק העליון והמניב) הוא נקבה.

***

עדכון:

תפוח כפרי כמו ה-Dovyalis האחרים יש גם נקבות שמניבות ללא זכר ואולי זה עדיף, לקבל פרי ללא זרעים בתוכו.

הערה שלי – עדיף לא להסתכן ולקנות מורכב, נקבה על קנה זכרית)

***

העץ נמכר במשתלת וולך מורכב ובגיל מניב וכאשר קנינו אותו, המחיר שלו היה 80 ₪ לעץ.

***

והנה העץ שלנו.

מקווה לפירות לקראת האביב 🙂

עדכון:

23/3/2014

עדיין אין פרי אבל יש מפלצת. ככה הוא נראה היום בבוקר, זה כבר אחרי שני גיזומי כסח בשנים האחרונות

כרגע הוא עובר את ה 3 מטר…

עדכון 2017

הורדנו אותו השנה. עדיין לא היה פרי. העץ עבר 4 מטר, נגזם, שוב עבר 4 מטר. הפך למפלצת קוצנית ומסוכנת.

גם אני וגם בעלי קיבלנו חיסוני טטנוס בגללו. אני כי דרכתי על ענף שנגזם והוא חדר דרך סוליית ויברם אל תוך הרגל. בעלי כי נדקר חזק בזמן גיזום.ענפי העץ חייבים להיות מפונים מהשטח אחרי גיזום כי הקוצים לא מתכלים בזמן סביר וגם שנתיי אחרי זה אפשר לשפד עליהם רגל. אם הוא היה נותן פירות כנראה היינו משירים אותו וממשיכים לגזום ולהילחם, אבל מכיוון שהוא לא הניב, ומכיוון שיש שלושה ילדים, החלטנו שמספיק. (במקומו נטענו לונגן, שעליו בהמשך)

עדיין ממליצה על העץ הזה, אבל רק לגינה מאוד גדולה ובאזור מרוחק ממעבר אנשים.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

Susan Throckmorton

אומנית מגזרות נייר מפולין (ממוצא אמריקאי), שאני מאוד אוהבת.

כמעט כל עבודה שלה עושה לי חשק לשבת ולנסות לחתוך אותה גם כן.

http://www.papercuttings.waw.pl/

***

דברים שלה שחתכתי, חלק למתנה וחלק הביתה:

תלוי בחדר שינה 🙂

היה תלוי מעל המיטה של הקטן ועכשיו עבר למטבח:

סיימתי לחתוך אותה ערב לפני שהתחילו הצירים 🙂

ומקרוב:

וממוסגרת לתליה:

מגזרת חנוכת בית שהכנתי לחברה טובה שלי:

מגזרת שהכנתי לחמותי לשנה טובה, ויש לי חשד שהיא הלכה לפח:

וזוג חתולים שעוד לא מצאתי להם רקע, מסגרת או מקום בבית (כבר מעל שנה  , עדכון 2017 עדיין לא מצאתי…):

חתול ראשון:

וחתול שני:

ושני החתולים ביחד:

***

אמרתי שאני אוהבת את העבודות של האמנית הזו, לא :-)?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

mochime

אומן מגזרות נייר יפני, או אולי אומנית, או אולי לא בדיוק מגזרות נייר, אבל ניתן להשתמש בעבודות שלו ככאלו.

בין האומנים המדהימים שיצא לי לראות או לחתוך.

http://mochime.com/index.html

***

חתכתי שתי מגזרות שלו ושניהן נמסרו, הקטנה (גודל מעטפה) במסגרת החלפה, והגדולה (A4), של שתי הבנות בכחול, נמסרה לחברה שלי אחרי שלא מצאתי איפה לתלות אותה בבית:

והבנות (הלבן זה דף השאירות, המגזרת עצמה בכחול):

ומקרוב:

***

יש לאומן הזה עבודות מדהימות,

מקווה יום אחד למצוא זמן ולחתוך עוד כמה מהן.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

יום ההולדת של הקטן בגן וכתרים מלבד

זה התחיל לאט לאט. בלוג אחד, ואז שני. כתר פה וכתר שם. כאשר הגיע הזמן למסיבת יום ההולדת של אורן ידעתי שהוא הולך לקבל כתר.

גיגלתי, קראתי, הסתכלתי, מצאתי הדרכה נהדרת, ויומיים לפני היום הולדת ישבתי לתפור.

 

***

מה עושה אמא לא שפויה שיש לה דלקת בגיד ביד והיא בקושי יכולה להזיז אותה? מובן, יושבת לתפור כתרים מלבד ;)

***

אבל רגע, יש כזה מבחר, איך בוחרים אחד?

ורגע, צריך גם להביא משהו לילדים בגן, לא? ואיפה יש לי זמן ללכת לחנות?

ואני כבר תופרת.

ויש רק שישה ילדים…

אז,

הכתרים לפני הגומיות:

וביחד:

ועם הגומיות:

(דמינו אתמול בלילה, אורן יושן ומהמהם משהו בזמן שאמא קצת לא שפויה מנסה למדוד עליו כתר)

זה ברווז (אם מישהו בולבל על ידי ההבאה המטורפת מעט):

ובהשראת סדנת החבובות שתמונות ממנה עלו לפורום טקסטיל:

ועם צפרדע:

וכל החבורה ביחד:

ובשימוש:

(אזהרה  אמא מתלהבת והמוני תמונות של הילד ממסיבת יום ההולדת בגן)

(נ.ב

אחרי המון מחשבה הכנו (כלומר בעלי הכין) כדורי שוקולדבמקום עוגה. עבד טוב, עם כמות מינימלית של נזק ולכלוך היקפי).

אז, ילד, כתרים ותמונות:

יותר מדי שוקולד…

ושתי תמונות אחרונות, בחוץ עם אבא (שעזר, והיכן כדורי שוקולד, ותמך, ועודד, וצילם):

לשם!

מזל טוב קטן שלי 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

אורן בן שנה

תרשו לי לחזור על זה.

הילד שלי.

בן שנה!

לא נקלט, פשוט לא נקלט. מתי זה קרה? איך מבעיטות קטנות בבטן זה הפך לילדון נהדר שמתרוצץ (או לפחות מנסה להתרוצץ) ברחבי הבית?

אוהבת אותך קטן שלי, אין לי מספיק מלים כדי להגיד לך עד כמה 

נ.ב

ושווה להזכיר, הוא התחיל לנסות ללכת היום. עוזב קיר/שולחן/יד ומנסה ללכת. בינתיים השיא הוא 4 צעדים 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)