מפגש writein

מפגש ה writein הקרוב יתקים ב: יום שישי, החל מעשר בבוקר , 3.7

אז מה זה בעצם write- in : באים עם מחברת או מחשב נייד, מתיישבים וכותבים, כותבים, כותבים עד שאי אפשר יותר.

למה זה טוב: על קנאת סופרים שמעתם? אין כמו לשבת מול דף ריק בזמן שכל השאר כותבים סביבכם. מתחילים לכתוב ולו כדי להראות להם שגם אתם יכולים.

למי זה מיועד: למי שיש לו רעיון אבל לא היה לו את הזמן לכתוב. למי שאין רעיון אבל מאוד רוצה לכתוב למרות זאת. למי שצריך להשלים פרק בספר, לשכתב ולכל מי שסתם רוצה סביבה תומכת לכתיבה.

מה להביא : כלי כתיבה ונייר או מחשב נייד(מומלץ), ואוכל.

אוכל(מגיע לזה סעיף נפרד) : כל מי שבא מחויב להביא מאפה ביתי או חטיף כזה או אחר. אין דבר שמעורר תאבון יותר משעות של כתיבה תחת לחץ של כותבים אחרים. (בבקשה לא להביא ביסלי, זה מוקדם מדי בשביל כך )

איפה: בביתי הקט בקריית מוצקין.

איך מגיעים: מרחק הליכה קצר מתחנת רכבת בקריית מוצקין או מצומת צבר.

לבירורים : הודעות, שרשור להודעה, במסרים פרטיים או ב ygantman ב gmail

מזמן לא היה. מקווה שזה יעזוק לשבור את מחסום הכתיבה שחונק אותי כבר כמה חודשים.

מקווה לראותכם, יולי.

נ.ב
אני אכין מטבל וגזר.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

16.6.2009

בשלושה השבועות האחרונים ראיתי את רונן בדיוק 4 ימים. תחילה הוא היה בעבודה עם לינה במקום עכשיו הוא בצרפת , (צ'יפרו אותו על העומס השנה). מחכה ליום שישי ורוצה כבר שיחזור.

***
זאתי הפחידה אותי נורא בבוקר.
אני מתעוררת והיא שוכבת לידי כמו סמרטוט.
ליטפתי אותה, היא לא זזה. ניערתי אותה, היא לא זזה. הרמתי לה את הראש אבל כאשר עזבתי הוא נשמט למטה.
אני כבר כולי היסטריה, הסתובבתי לשידה לשים את המשקפיים וכאשר הסתובבתי חזרה היא כבר ישבה והסתכלה עלי במבט מבוהל.
בזה זה לא נגמר. אני מלאת הקלה, רוצה ללטף אותה והיא לפתה התכווצה כולה וזחלה לצד השני של המיטה, מבוהלת ורועדת.
שניה היא בהתה בי מהצד השני של המיטה ואז לפתע רצה אלי ורצתה לקבל יחס וליטופים.
או שהיא נבהלה מזה שאני נבהלתי, או שהיה לה חלום רע, אבל עכשיו היא הולכת אחרי לכל מקום בבית ומפעם לפעם נצמדת אלי.
חתול מוזר.
***
שבוע הספר. אני עובדת בדוכן של כתר משלוש ועד עשר בלילה. חלום ארוך שנים של לעבוד עם ספרים. אני בדוכן ילדים ובינתיים השלמתי את רוב ספרי הילדות שאף פעם לא יצא לי לקרוא. פלוטו חמוד. חמישה בלונים מטופש. אוזו ומוזו ו האי הגיון כנראה יחזרו איתי הביתה.
העבודה היא בעמידה וזה לא הולך לי כל כך טוב. אחריות הדוכן אמרו שנביא כיסאות אז ארגנתי לי שרפרף גבוה מהבית. אבל עדיין, אי אפשר לשבת יותר מדי בעבודה כזאת.
סה"כ, ממש כיף.
ראשון ושני במקביל גם עבדתי בוקר בהסברה נגד עישון של האגודה למלחמה בסרטן. מצד אחד, זה כיף, מצד שני, לעבודה גם בוקר וגם ערב, שניהם בעמידה, זה לא רעיון כל כך טוב.
עייפה, רדומה והרגליים שלי לא אוהבות אותי במיוחד.
***
אישרנו שורה ראשונה של קירות פנים בבית, בשבת הקרובה אולי כבר יהיו קירות. מגניב.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

נסיעה מפחידה הביתה

ארבע בלילה. אני סוף סוף בבית.
יו. זו הייתה נסיעה מפחידה.
אני ונהיגה בחושך פשוט לא מסתדר ביחד.
בנוסף, אולי זו השעה
אבל הצלחתי לשכוח בדרך איך מפשירים חלון קידמי.
הייתה נסיעה "מעורפלת" משהו.
טוב שמיגור לקריות זה יחסית קרוב.

ובלי שום קשר, הייתה יופי של חתונה.
אור ונועם, אוהבים אותכם מכל הלב!

זהו, לישון.

אהבתם? תשתפו הלאה :)