תנור אפיה לאורן

קופסה של מיקסר קנווד וקרטון בשביל מדף נוסף.

חתיכת טריקו בשביל הידית.

סלסלות ריקות של שמפניון נותנות גובה למדף התחתון:

המדף העליון מקובע במקומו עלידי חוט טריקו שעובר מתחתיו ודרך השוליים שלו ושולי התנור:

לא בפוקוס, אבל מקווה שברור:

ובשימוש:

לא הכי "יצוגי" אבל אורן מרוצה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פורים 2012 – בוב הבנאי שעובד בנמל ופרח

אורן השנה התחפש לבוב הבנאי (מהסוג שעובד בנמל, הסבר בהמשך) וספיר התחפשה לפרח (לא, זה לא חציל).

מכיוון שאני מאמינה הדוקה בגישה של לצלם עשר תמונות בתקווה שאחת תצא מוצלחת, תתכוננו להצפה רצחנית של תמונות .

***

פורים 2012

התחפושת: אפוד מחויט לגיל שנתיים וחצי,חגורת כלים, קסדה קנויה שקיבלה ריפוד פליז ורצועת גומי.

האפוד, (באדיבות סבא שעובד בנמל) לפני הפרימה והתפירה מחדש (נפרם לחלוטין, כולל הסרט אלכסון והפסים הזוהרים, נחתך למידה ונתפר מחדש):

תראו את כל השיער הזה 🙂

לא יאמן כמה התספורת ביגרה אותו.

וממשיכים עם פורים. יוצאים קצת לשמש.

אורן: אמא, איפה את רוצה שאני אעמוד?

היי, יש להם ריח…

אורן: "אמא, זה פרח חללית, אבל כזה שלא עושה שיר". (נרקיס חצוצרה, לקח לי חודש להבין שהוא מתכוון לחלילית, כזו שמנגנת, ולא לחללית שעפה).

וספיר עם אבא.

בכניסה לגן, רגע של דממה ואז הגננת :"אוי, איזה חציל חמוד!"

אני: אמו

הכובע פרח נסרג לפי ההדרכה שהבאתי כאן

ל nuky שדאגה, הוא שוקל פחות ממאה גרם

לצמצום החלק התחתון של הכובע ולהתאמה שלו לראש קטן תפרתי מבפנים גומיה רכה בצבע תואם (גומיית חזיה שמוכרים בסידקית, רך, חלש ועדין).

ומקרוב על הדוגמנית (לא חציל) שלנו:

וממשיכים לעדלאידע הישובית. הנושא השנתי היה אגדות והשלב שלנו התחפש לאליסה בארץ הפלאות.

ופוגשים חברה מהגן:

יום אחד עוד נזכיר להם את זה 🙂

וברחבה הסופית, צריך לתקן כמה דברים.

ובקיבוץ, עם כרמלון, הבן דוד, שהתחפש לעוגיפלצת.

התחפושת נתפרה אצלנו בבית במבצע משותף של הכנת תחפושות ואנחנו עדיין מוצאים פרווה כחולה בכל מקום אפשרי.

ואצל הסבא והסבתא רבא.

ספיר בתחפושת אסתר (שימוש חשוב לבגדי הבריתה שלה).

ולקינוח עוד כמה תמונות של הפרח הקטן שלנו.

מספיק, נכון?

שבוע טוב לכולם

אהבתם? תשתפו הלאה :)

יצאנו לטייל ותמונות נוספות

לקחנו את שני הקטנים לטייל לגבעת הרקפות. היה קר, עם רוח מטורפת, צפוף (כל עם ישראל וחבריו) ולמרות כל זאת, כיף.

אורן: איפה כולם?

אורן: או, הרבה יותר טוב

אמא: תשב בבקשה

ועכשיו, חיוך!

אחרי גבעת הרקפות המשכנו לשלוש משאלות. אני ממש אוהבת את המשתלה הזאת. לא כמשתלה אלא יותר כנקודת עצירה בשבת. יש שם חנות נחמדה, מעדניית גבינות, חנות חיות גדולה (עם אקווריומים) וגשר קטן עם ברכת דגי קוי מתחתיו. תעסוקה לילד ולהורים כאחד.

יצאתי משם עם מצעי פלנל זוגיים של תודן ומפת שולחן עגולה ומגניבה של אורני כרמל. למה אני מספרת לכם את זה? כי שתי החברות הן תוצרת הארץ, ושני המוצרים באיכות מצויינת וממש זולים. המצעים עלו לי 140 ש"ח והם מפלנל באיכות שלא פגשתי אפילו הבחנויות בדים. צפוף ועבה. פינוק. נראה לי שבשנים הבאות אני אזמין ישירות מהאתר שלהם.

(עדכון מאוחר יותר על המצאים… ואוו, כמה פלאפ הם מורידים. כל החדר היה מלא בפלאפ ורוד. לא קונה מהם יותר)

אורן יצא משם עם בטן מלאה בקנפה (יש דוכני מזון מגוונים במתחם) ותסרוקת חמודה:

אנחנו באמת צריכים כבר לספר אותו. איפה בכלל מספרים ילדים בגיל הזה?

וכמה תמונות מפוזרות:

אורן מתכרבל לקרוא קצת לפני השינה

ספיר מדגמנת כובע חדש.

יצא משהו לא ברור. גדול מדי וקטן מדי באותו הזמן.

הוא מכסה לה את העיניים אבל איך שהוא האוזניים נשארות בחוץ. לא ברור העסק 🙂

אורן מתכרבל על שאל שאמא סורגת.

עם סבא

ושני הקטנים עם כרמלון

ועכשיו, חיוך!

זהו לבינתיים,

שבוע טוב לכולם!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

ימים של חורף

תמונות קצת לפני הרצועות, ביום הולדת של סבא רבא:


ספיר בת חודשיים וחצי.

הי מחייכת, צוהלת, עושה מבחר של "אה-גו" שונים.

תופסת חפצים וגוררת אותם לפה.

אבל הכי חשוב, לא מפתחת חום בזמן שפעת.

טפו טפו טפו.

שפעת שניה בחודשיים,

בגיל שלה אורן כבר הצליח להגיע לאישפוז בגלל חשד לדלקת ראות.

אולי זה כי היא יונקת או שאולי כי אנחנו גרים במקום עם אוויר נקי יותר לעומת איפה שגרנו כאשר אורן נולד או שאולי היא פשוט עמידה יותר, אבל טפו, טפו, טפו, בינתיים בלי חום.

לא יורדת מהידיים, צועקת ללא הפסקה, אבל בלי חום.

גיבורה קטנה שלי, מקבלת את האינהלציה כמו גדולה

***

אורן מחלים מדלקת ראות ומפתח אופי עקשן להפליא.

אינהלציה למשל, הוא עושה לבד:

הוא גם דואג שיהיה לו טישו זמין לאף:

ואינהלציה ביחד עם כרמלון, הבן דוד. כולם חולים בחורף הזה…

כמה פנינים שלו מהזמן האחרון:

"אמא, הצרצר הזה מקולקל!" – ומי שראה תקלה מופלאה יודע על מה מדובר.

 

קוראים ספר "אוצר המילים המצוירות", עמוד על טרקטורים.

אמא: אורן אתה רוצה לנהוג בטרקטור? (מצביעה על טרקטור אדום).

אורן: לא אָמַא, אין מקום.

אני: אבל הנה כאן יושב איש (מצביעה על טרקטור צהוב ליד), אז יש מקום.

אורן מסתכל עלי: אָמַא, זה ספר.

 

וכמה תמונות עם ספירי:

רק שיהיו כבר בריאים.

נ.ב

והוא סוף סוף קרא לי אִמא השבוע!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

גם לאורן מגיעה רשומה :-)

קודם כל, תודה לכולכן על הברכות והאיחולים.

בנות, אתן נהדרות והיתה חוויה נהדרת לקרוא את הברכות שלכן.

***

חשבתי להעלות תמונות חדשות של ספיר (לא יאמן כמה מהר היא משתנה), אבל החלטתי שגם לאורן מגיעה רשומה.

הילדון כרגע עם 40 חום וכדי ללכת על בטוח הוא מבלה את הסופ"ש אצל הסבים.

אני מאוד רוצה להתקשר ולדבר איתו אבל אני יודעת שאם אעשה זאת זה יגמר בבכי וב"רוצה הביתה" אז בינתיים אני מקבלת עליו דיווחים מאמא ומקווה שעד מחר הוא כבר יהיה בריא. איך אמורים לשמור על תינוק בריא בבית עם אחים גדולים? זה עובד בכלל?

הצטברו לי קצת תמונות שלו שנדחקו לאחור מחוסר זמן.

אז אנצל את הרשומה להעלות לכאן כמה מהן.

***

אז קודם כל, ב 20.10 הילדון הנהדר שלנו חגג שנתיים.

חגגנו לו בגן והוא התרגש נורא מכך שהיה לו כיסא מיוחד לשבת בו.

"אמא! כסא שלי!"

ורוקדים עם אמא

ועם כל הילדים

בתור הפעלה בגן עשינו להם מעגל קישוט של כדורי שוקולד. הבאנו אבקת סוכר, קוקוס, חמוציות, מישמשים חתוכים, פצפוצי שוקולד לגלידה (בלי צבע מאכל), מגש כדורי שוקולד ונתנו לילדים להשתולל.

לפעמים הכדורי שוקולד הם רק תירוץ…

אורן: "תותים!"

מזל טוב ילד נפלא שלי!

***

כמתנת יום הולדת אורן קיבל מאיתנו סט כלים וארגז כלים אמיתי של כתר ומהדודים הוא קיבל מקדחה קטנה עם סוללות.

מאז עבר כבר חודש אבל אורן לא יוצא מהבית בלי לפחות כלי עבודה אחד ולא הולך לישון בלי המקדחה, הפטיש, שני מברגים, שבדי ועוד כלי או שניים שאת האמת, אין לי מושג איך קוראים להם.

אז תכירו את אורן הבנאי שלנו.

"אמא, אני מוכן לגן"

וקצת תמונות אוכל.

אורן אוהב עוף…

 

ומצלמה…

ולקינוח, קצת תמונות של אורן ומיטה, למי שזוכר את הסיפורים על מיטת המעבר.

מי צריך מיטה בכלל אם יש כורסא בחדר?

ואם כבר מיטה, אז למה לבד?

ובכלל, לישון במיטה זה מסוכן. אף פעם אי אפשר לדעת מה תגלו שם בבוקר…

שבוע טוב לכולם, ומקווה גם נטול מחלות :)!

אהבתם? תשתפו הלאה :)