חופש וילדים

גם אם שני המושגים דיי סותרים אחד את השני 🙂

הפארק הגדול ברעננה

עם חברה:

ילד קטן ועצמאי, מי מוצא אותו בתמונה?

וחוזרים לאמא:

תוקפים עץ:

מנסים לתקוף שוב אבל העץ "בורח":

הידד, עוד עץ!

ועוד אחד (ממש טיול בסימן עצים):

וביובלים:

הפסקת גלידה אחרי הגן:

ובדרך לגן משחקים, עם שק של ציוד לחול:

ועם חברים מהגן:

וברוח פסח:

תוך כדי שירת השיר: "עבדים היינו, ה-י-י-נ-ו…"

עוזר לסבתא לכסח את הגינה:


ואנקדוטה קצרה:

אורן על דלת השירותים: טוק! טוק! טוק!

אני: מי שם?

אורן: את! אמא!

אוקי, ועוד אחת:

אני: אורן, אתה אוהב את אמא?

אורן: כן.

אני: ואת אבא?

אורן: כן!

ואת ספירי?

כן!

ואת ניקי (החתולה)?

כן!

עוברת כשעה, אורן במיטה, קורא לי שאני אכסה אותו.

אורן: אמא! אני אוהב גם דוד, ודוד אחר. ודודה וסבא וסבתא, וסבא אחר ו….

***

וקצת ספירי:

צחצוח שיניים מגיל צעיר זה חשוב

וגם גזר:

זה טוב לעיניים:

גם לעסנים זה חשוב:

עם רוני הבת דודה, יאי,  ספיר זערורית…

ובקיבוץ:

אמא, גרבר שזיפים?

באמת?

עד עכשיו לא הצלחנו למצוא שום אוכל שספירי באמת אוהבת. היא מוכנה לסבול גרבר אגסים, אבל זהו זה.

עם הפטיש של אורן (ביוזמתו!)

עם החתול:

חה!

אמא, אולי מספיק?

עוד לילה וחוזרים לשגרה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מתנות לאחיינים לחג :-)

השנה יש לי אחינית חדשה. בשעה טובה אחותו של רונן התחתנה ונולדה להם קטנה מתוקה ונהדת בשם רוני.

מכיוון שהם גרים במרכז יוצא לנו להיפגש פעם בכמה שבועות אז מאוד רציתי להכין לקטנה משהו נחמד לחג.

השמלה נסרגה לפי ההדרכה הזאת.

תרגום של ההדרכה לעברית ונסבר טוב וברור יותר להרחבת החצאית ניתן למצוא כאן.

אני שיניתי את מספר השורות של הצוורון ואת מקום החיבור של החצאית למלמלה, כך שיוצא שהמלמלה עומדת החוצה.

הפרחים נסרגו לפי ההדרכה הזאת

חוט הולידי. מסרגה 3.

ועם הדוגמנית המתוקה:

***

לכרמלון סרגתי כובע ינשוף חמוד.

מבוסס על ההדרכה הפשוטה והנהדרת הזאת, ועל חיפוש בגוגל של כובעי ינשופים. זו ממש אופנה לאחרונה 🙂

חוט קלאסיק. מסרגה 5.

חשבתי לסרוג כובע זהה גם לאורן, אבל אחרי בדיקה בארון התברר שיש לו עודף כובעים לחורף אז בינתיים הוא לא מקבל אחד.

אבל נראה

הנה הכובע:

ועל כרמלון:

שנה טובה לכם אחינים מתוקים שלי 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)