פורים 2013 – הולי הובי, חוטב עצים ודארק ויידר נוחר אחד

רשומה על פורים השנה,

נכון שעוד מעט כבר פסח אבל עדיף מאוחד מאשר בכלל לא, נכון ?

אז אתחיל מספיר.

לפי התכנון היא הייתה אמורה להיות בילבי.

הכנתי פאה (לפי שילוב של ההדרכה הזאת וההדרכה הזאת)

כמובן שברגע שספיר ראתה את זה היא סרבה ניחרצות לתת לי למדוד את זה עליה.

אחרי יומיים של התלבטות מה לעשות עם התחפושת שלה, תפרתי כובע לפי ההדרכה הזאת

חתכתי את הצמות מהפאה ותפרתי אותן לכובע:

וכל התחפושת ביחד:

וכך מבילבי ג`ינג`ית היא הפכה לבובת הולי הובי ג`ינג`ית

וקצת (דיי הרבה) תמונות:


וקצת מהתחפושות שהלבישו לה בגן (יש לגן הזה ארגז תחפושות ממש מרשים ):


ונעבור לאורן 🙂

התחפושת הרשמית שלו הייתה חוטב עצים:

הבעיה היא שצריך תחפושת ליותר מיום אחד 🙂

אז המשכנו עם בגדי מלחמת הכוכבים שכבר סיפרתי עליהם כאן

אליהם נוספה גלימת ערפד שהסתובבה בבית שקוצרה. שאריות הגלימה נתפרו על כובע טמבל זמין בשביל יצירת הקסדה של דארק ווידר (או הרע שנוחר – כפי שאורן קורא לו).

רגע, תקלה לפני היציאה לאדלאידע:

אבן בנעל.

אני: איך היא הגיע לשם?

אורן: אני שמתי אותה שם אמא….

זהו, מוכנים, חמושים ויוצאים לדרך:

אחרי 200 מטר עושים הפסקת נשנוש.

טוב שהעדלאידע זזה לאט…

והנה מבט רציני אל האופק:

זו הייתה עוגיה כבדה, צריך לנוח קצת..

בזמן שנחים, נשים בינתיים עוד תמונה של ספיר:

וננסה לצרף פנימה אורן.

ללא הצלחה מרובה…

והנה הדארק ווידר שלנו מגלה שהוא לא לבד בעולם:

להילחם בכולם!

ובעמידה דרמטית:

קרב אחרון ודיי:

זהו, נגמר עד לפורים הבא

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פורים 2012 – בוב הבנאי שעובד בנמל ופרח

אורן השנה התחפש לבוב הבנאי (מהסוג שעובד בנמל, הסבר בהמשך) וספיר התחפשה לפרח (לא, זה לא חציל).

מכיוון שאני מאמינה הדוקה בגישה של לצלם עשר תמונות בתקווה שאחת תצא מוצלחת, תתכוננו להצפה רצחנית של תמונות .

***

פורים 2012

התחפושת: אפוד מחויט לגיל שנתיים וחצי,חגורת כלים, קסדה קנויה שקיבלה ריפוד פליז ורצועת גומי.

האפוד, (באדיבות סבא שעובד בנמל) לפני הפרימה והתפירה מחדש (נפרם לחלוטין, כולל הסרט אלכסון והפסים הזוהרים, נחתך למידה ונתפר מחדש):

תראו את כל השיער הזה 🙂

לא יאמן כמה התספורת ביגרה אותו.

וממשיכים עם פורים. יוצאים קצת לשמש.

אורן: אמא, איפה את רוצה שאני אעמוד?

היי, יש להם ריח…

אורן: "אמא, זה פרח חללית, אבל כזה שלא עושה שיר". (נרקיס חצוצרה, לקח לי חודש להבין שהוא מתכוון לחלילית, כזו שמנגנת, ולא לחללית שעפה).

וספיר עם אבא.

בכניסה לגן, רגע של דממה ואז הגננת :"אוי, איזה חציל חמוד!"

אני: אמו

הכובע פרח נסרג לפי ההדרכה שהבאתי כאן

ל nuky שדאגה, הוא שוקל פחות ממאה גרם

לצמצום החלק התחתון של הכובע ולהתאמה שלו לראש קטן תפרתי מבפנים גומיה רכה בצבע תואם (גומיית חזיה שמוכרים בסידקית, רך, חלש ועדין).

ומקרוב על הדוגמנית (לא חציל) שלנו:

וממשיכים לעדלאידע הישובית. הנושא השנתי היה אגדות והשלב שלנו התחפש לאליסה בארץ הפלאות.

ופוגשים חברה מהגן:

יום אחד עוד נזכיר להם את זה 🙂

וברחבה הסופית, צריך לתקן כמה דברים.

ובקיבוץ, עם כרמלון, הבן דוד, שהתחפש לעוגיפלצת.

התחפושת נתפרה אצלנו בבית במבצע משותף של הכנת תחפושות ואנחנו עדיין מוצאים פרווה כחולה בכל מקום אפשרי.

ואצל הסבא והסבתא רבא.

ספיר בתחפושת אסתר (שימוש חשוב לבגדי הבריתה שלה).

ולקינוח עוד כמה תמונות של הפרח הקטן שלנו.

מספיק, נכון?

שבוע טוב לכולם

אהבתם? תשתפו הלאה :)

הויקינגים באים :-)

מזהירה מראש, הפוסט הולך לעסוק בתחפושת פורים ויכיל המון המון המון תמונות 

אז, אם אתם קוראי בלוג חפים מפשע, אתם מוזמנים לגלול מטה או לעבור לפוסט הבא ואם אתם חובבי המוני תמונות, או בני משפחה,

תתרווחו בנחת ובוא לראות.

נ.ב

אני רוצה באותה ההזדמנות להודות לבעיקר פורמת על כך שהכירה לי את התוכנה החינמית להכנת קולאג'ים http://www.picnik.com

ואת ההדרכה לתוכנה שנמצאת כאן. פשוט, מהיר וחינם.

התחפושת של הקטן הורכבה השנה ממספר חלקים:

כובע סרוג (אפשר לקרוא על זה יותר כאן)

 

2 טוניקות שונות – יוצאות שיניים ואורן מירר כאילו אין מחר.

 

 טוניקה אחת מפליז עם תך שמיכה מסביב  וטוניקה אחת מבד דמוי זמש ירוק

מכנס מבד דמוי זמש ירוק

חגורה מרופדת עם אבזם סרוג (שהורד בסוף כי היה גדול מדי לילד)

אפודה פרוותית עם כפתורי עץ ( הפרווה משוורץ פרוות בנחלה, ואוו, חוויה של מקום, גם אם יקר)

גרזן בד אימתני (לא, זה לא לבד. זה בד פרוותי מעט לחלק המתכת ובד ריפוד לידית)

וכמה תמונות מתהליך התפירה:

מה קורה כאשר גוזרים פרווה?

הגזרן ששימש כהשראה לגרזן שלנו (תודה לגוגל):

המקור לגיזרה של האפודה הפרוותית:

 http://www.dana-made-it.com/2008/07/tutorial-and-pattern-frontier-vest.html

***

ובשימוש:

יום שישי – תהלוכת פורים בגן.

(מתחילה הצפת תמונות. לא הצלחתי לבחור מה להשמיט, והבלוג ממילא משמש קצת כמו אלבום תמונות, אז תתכוננו)

בגן עם אבא, לפני היציאה החוצה.

אבא? מה אתה עושה כאן?

הממ… הגזרן דיי טעים…

יוצאים החוצה.

אמא? גם את כאן?!?

ומתחילם ללכת

והולכים

והולכים עוד קצת. מתחיל להיות מעניין מסביב. תראו את זה! ואת זה! ואת…

עצירת מנוחה קצרה:

לא לשכוח לשתות:

ואפשר לחזור לטייל. הפעם לבד. הממ… מעניין כאן…

אולי נבנה משהו?

לא רע…

כל הכבוד על העבודה!

אני מתחיל להרגיש כמו ויקינג אמיתי…גררר!!! תראו כמה אני מפחיד!

אבל ויקינג עם נפש שפתוחה לשירה! תראו: "פלוטו כלבלב מקיבוץ…."

לאיפה כולם הלכו?

מה, זהו? חוזרים לגן?

נו, אם אין ברירה…

טוב שיש פורים גם ביום ראשון 🙂

ותמונות נוספות.

עם סבא וסבתא רבה:

בסיבוב בגרנד עם חברה טובה שהסכימה לתת סיבוב במכונית שלה:

בנוסף, נפגשנו ליום יצירת תחפושות פורה במיוחד עם גיסתי, אמא של כרמלון. אז קבלו את צמד הויקינגים שלנו בהופעה משולבת.

***

חודש של עבודה. תכנון, קניית בדים. תפירה. פרימה ושוב תפירה. הכל בשביל שעתיים וחצי של תחפושת 

אני אוהבת את פורים 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פורים ראשון עם אורן

אורן לא נותן לנו לישון בלילה. יש לו גזים. הוא רעב. הוא בודד. חם לו. קר לו. יש לו גזים. יש לו עוד קצת גזים. הוא יושן בעיקר כאשר הוא עלינו אז אנחנו ערים למחצה כל הלילה בתורנויות.

מצד שני, הוא כל כך, כל כך מתוק.

פורים (תות מתוק):

והתחפושת:
-מכנס אדום
-חולצה אדומה
-כובע טמבל
– לבד ירוק
– טפט כטיפה שחור
– חוט תפירה ירוק
– שלוש שעות
– אמא רדומה אחת

***

אה, וקיבלנו את המפתחות לבית!

אהבתם? תשתפו הלאה :)