כיפה גאודזית לגינה, או "כזה!"

הכל התחיל כאשר ראיתי בפייסבוק את הכיפות הגיאודזיות של Kingdom . כבר מזמן רציתי משהו "כזה" לגינה אבל לא ידעתי מה זה ה "כזה" וכאשר ראיתי את המוצר שלהם זה מילא לי בדיוק את הריבוע שהיה לטובת ה"זה".

יצרתי איתם קשר וגיליתי שיש להם שני מוצרים

דום גדול בקוטר 2.3 מטר, שיא הגובה 1.75 מטר , 94 מוטות אלומיניום- מחיר 1500 ש"ח

דום גדול עוד יותר בקוטר 3.5 מטר, שיא הגובה 2.10 מטר, 164 מוטות אלומיניום- מחיר 2500 ש"ח

הילדים שלי בני כמעט שמונה, כמעט שש וכמעט עשרה חודשים (טוב שאת החתולים לא ספרתי).

בכל מקרה, הראשון הרגיש לי קטן מדיי ולא מספיק מאתגר בשבילם, השני כבר היה יותר בכיוון אבל הוא הוגדר (על ידי המוכר) כמסובך להרכבה והאמת… הוא קצת יצא מגבולות התקציב שלנו.

ורק כדי להסביר לרגע על מה מדובר

כיפה גאודזית V2 מול V3

מדובר בעצם על כמות המוטות וכמות המשולשים לאותו שטח. ככל שהמספר גדול יותר, כנראה שיותר קל לילדים לטפס והכיפה כדורית יותר ויכולה לשאת משקל רב יותר, אבל יותר קשה להיכנס פנימה כי המשולשים יותר קטנים. בנוסף, אחרי שהרכבנו V2, לא ממליצה להתקרב למספר גדול יותר בלי עזרה מקצועית. זה… לא פשוט.

אז נחזור לענינינו.

חיפשתי כיפה גיאודזית V2 (פחות מוטות, קלה יותר להרכבה), מברזל מגלוון, 3/4 צול. גובה שני מטר, רוחב 4 מטר (המידות נובעות ישירות מכך שהכיפה V2)

 

איפה קונים כיפה גיאודזית?

בלי נדר, אבל נראה לי שעברתי דרך כל יצרני הדומים בארץ.

אצל כולם המחיר לגודל זה מתחיל ב 2500  ש"ח ועולה משם (לא כולל הובלה, הרכבה וכנראה גם לא כולל מע"מ)

למזלי, את הצלצול האחרון, לפני שהתיאשתי, עשיתי ליניב מ RioDOME בקיבוץ מנרה בצפון .בריודום מוכרים קיטים להרכבה עצמית של דומים, במגוון גדלים וסוגים לפי הזמנה. דום V2 בקוטר 4 מטר על 2 מטר גובה, עם מוטות ברזל מגלוון 3/4 צול עלה 1500 ש"ח (ללא מע"מ). כלומר אלף שקל פחות מכל חברה אחרת שדיברתי איתם. אצל יניב ניתן להזמין גם דום עם מוטות צול בכמה מאות שקלים יותר (למקרה שיש לכם פיל שמתכנן לטפס על הדום…)

עדכון קטן : 5% הנחה אצל יניב בריודום למגיעים דרך הבלוג :-)!

דיברתי איתו בטלפון, קפצנו לבקר ולראות (עם איזה קטיף דובדבנים בדרך) והזמנו.

זמן הכנה הוא ימים בודדים עד שבוע (שלנו היה מוכן תוך 3 ימים).

נסענו לסופ"ש בקיבוץ אצל הסבים, עברנו אצל יניב וחזרנו עם מוטות מסומנים והוראות הכנה 🙂 (תתכוננו להצפת תמונות)

מתחילים להרכיב

גם קשת עוזרת

מתחיל לקבל צורה

ועוד קצת גובה

ומוכן 🙂  (בבלוג זה נראה מהיר אבל במציאות עברו שעתיים אם לא יותר)

המוטות מגיעים משומנים מעט, אז שלב הבא הוא סיבון הדום

סבון כלים, קצת מים ושני ילדים חרוצים (נו, ואמא אחת שעברה אחריהם על הכל…)

ואחרי כל הסבון, כמובן שצריך לשטוף את הכל עם צינור, לא?

וכמובן אחד את השני (נגמר בשני ילדים רטובים לחלוטין)

ובבוקר – הצד הזה של הגינה מוצף שמש עד שעות הצהריים והדום, אם מישהו תוהה, מתלהט. אבל עד שהילדים חוזרים הביתה רובו כבר בצל ואפשר לטפס עליו.

והנה אני על הדום. כמעט נשארתי לגור שם. אחרי שעליתי עליו נזכרתי שיש לי פחד גבהים דיי נוראי.

הגינה שלנו גדולה, אבל לא עד כדי כך גדולה, כך שהדום חולק שטח עם עץ תות וגויבה תותית.

האמת, עובד מעולה.

ועוד סרטון, הפעם עם אורן מט פס על הדום 🙂

ולהשלמת הסדרה של "כולנו על הדום", גם רונן שם

 

תובנות מבניית הדום

  • זה לא מאוד מסובך
  • זה קשה. צריך לפחות 2 אנשים ועדיף יותר אם אפשר. יש שלבים שצריך היה להרים/להזיז את כל הדום ומזל שאבא שלי בדיוק היה כדי להושיט כתף.
  • מזל שלא הלכנו על V3 או מוטות של צול. זה היה כבד וקשה גם ככה (בנוסף, באמת שלא נחוץ מבחינת החוזק)
  • ביקשנו מריודום ברגים טיפה יותר קצרים, כך שלא תשאר שארית בורג בחלק הפנימי של הדום (הברגנו עם הכובע החוצה והאום פנימה). יתרונות – יש פחות ברזל שאפשר לפגוע בו. חסרונות – מאתגר יותר להלביש את כל המוטות על הבורג. יש מספיק עודף אבל עדיין קשה להביא את כולם לזווית שהם מוכנים להסתדר.
  • לשתף ילד בבנייה דורש שלוש נשימות עמוקות על כך סיבוב בורג (ועצבים מפלדה)
  • זה כיף 🙂

השלב הבא בתוכנית, לארגן לדום : חבל לטיפוס/ נדנדה, ערסל וכיסא סרוג 🙂

שבוע טוב לכולם!

יעל

 

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

ארגז מגפיים וספסל חמוד

בעיקרון רציתי לכתוב פוסט על שנה חדשה אבל באמת אין לי כוח לכך. אז אכתוב על מגפיים, שזה תמיד טוב.

רוצה לספר לכם על פתרון שמצאתנו השנה לעניין "איפה בדיוק שמים אותם עם כל הבוץ?!?"

החורף כבר כאן ואיתו המגפיים. שנה שעברה היה לנו זוג אחד של אורן והוא היה נח בכבוד לצד הדלת במבואה. עכשיו יש לנו זוג לאורן, זוג לספיר, ושתי זוגות שלי (אחד ירוק מהמם ואחד אדום לבוץ הגינה). מספיק, אין מקום לכל הבוץ הזה בבית 🙂

בעיה – גם אי אפשר להשאיר אותם מחוץ לדלת כי כלבי השכונה נוטים לגנוב נעליים. הפתרון שלנו היה ארגז מגפיים.

נוח וחמוד, וגם משמש כספסל בעת הנעילה והחליצה. אוהבת אותו מאוד (נרכש ב IKEA)

ניתן גם  להשעין עליו מטריות שיתיבשו בחוץ 🙂

[{ loadiשום לכולם!

ושנה טוב!

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

תמונות מהגינה

מזמן לא העליתי שום דבר, נכון?

אז תרשו לי שתי מוקדי צילום מעניינים.

אחת, זיקית חמודה שקפצה לבקר על האבוקדו ומסיבה לא ברורה החליטה שצבע ההסוואה הכי טוב על אבוקדו ירוק זה שחור כהה… כמעט הורדתי אותה כמו עלה יבש בטעות…

והשני זה עכביש שבנה לעצמו קן עם מנהרת רוח. קטע דיי מרשים ומפחיד. זה בגובה העיניים וeight legged freaks הזה בגודל של איזה עשרה ס"מ.

זהו. עץ הקרמבולה מכוסה בפירות, זרענו (אני ואורן) קרוב לשלוש מאות גרם של הלקטי רקפות בגינה (הכל איסוף עצמי)  וסוף סוף ירד גשם.

כיף.

שבוע טוב לכולם!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

אגוז מלבר

אגוז המלבר – Pachira Aquatica (הקרוי גם אגוז סאבא) הוא עץ ממשפחת ה bombacaceae (העצים עם הגזע דמוי חבית המכוסה קוצים? רק שכאן אין קוצים).

מוצא העץ הוא מדרום אמריקה, או במקרה שלנו, ממשתלת ולך.

העץ הוא עץ גבוה ויפה שאוהב שמש מלאה.

למרות הגודל הפוטנציאלי שלו, בחו"ל מגדלים אותו בעציצים והוא נמכר שם כ "עץ הכסף" / "עץ המזל".

העץ פורח בפרחי ענק צהבהבים וחונט אגוזי דמה גדולים. האגוזים מבשילים, נופלים, נפתחים ובתוכם מתגלה לקט האגוזים האכילים.

הקליפה של האגוזים הפנימיים דקיקה ואחרי השרייה של חצי שעה במלח (ויבוש) אי אפשר להפסיק לאכול אותם.

***

לנו יש אגוז מלבר ששתול כבר שנתיים בגינה והשנה, לא יאמן יש לו 6 עלים!

העץ הדק בצד ימין עם השושנת עלים למעלה:

איך שהוא, אני לא רואה פרי בעתיד הקרוב, מצד שני, אנשים מספרים שהוא מניב כבר בשנתו הרבעית, אז אולי אופתע לטובה :-).

בכל מקרה, בנוסף לאגוז הגדול (6 עלים!)

יש לנו גם מלבר ביבי שקיבלנו בתוך כוס קלקר כמתנה חמודה. הוא היה אמור להפוך לבונסאי בגינתו של אבא שלי אבל הוא לא היה לו מספיק מעניין (כנראה עניין ה 6 עלים…) וכך חזר שוב עלינו. אני לא אוהבת לגדל צמחים בעציצים, אני תמיד שוכחת להשקות אותם והם תמיד נראים אצלי על סף יאוש.

העץ הקטן בעציץ מצד שמאל:

אז, לפני כמה שבתות, החלטנו (אני) שמספיק והתארגנו לחפור לו בור (בעלי) ולשתול אותו באדמה.

מבצע אגוז מלבר יצא לדרך…

אחרי שתי דקות חפירה התגלה המראה הבא:

שהמשיך ככה:

והסתיים כך:

תודה לקבלן הבניה שהשאיר לנו מתנה נפלאה.

מי שזוכר, מתנות דומות מצאנו במבצע גרומיצ`מה.

בכל מקרה, העץ הקטן קיבל בור ענק, קומפוסט (מהקומפוסטר שלנו), והרבה אהבה.

למלבר שלום ולפני כמה ימים הוא כבר הוציא שני עלים חדשים (ובכך הגיע ל 4 עלים שלמים!).

שבוע טוב לכולם,

יעל

 

נ.ב

בזמן כל ההתרגשות של החפירה והשתילה ספיר התנמנמה לה בטמפולינה:

הכל היה נהדר ואז נשמע קריאה של אורן : גשם לספיר!

מסקנות:

1. לא להשאיר צינור גינה במקום בו הילד יכול להרים אותו.

2 יש דרכים יותר נחמדות להעיר את ספיר

אהבתם? תשתפו הלאה :)

גרומיצ`מה

גרומיצ'מה (Eugenia Brasiliensis)

הידועה גם כ: grumichama, Brazilian cherry, Eugenia dombeyi

היא עץ נמוך שמקורו בברזיל. בעל לבלוב אדום מקסים ופריחה לבנה וריחנית.

תוך 30 יום הפרי מוכן לקטיף ולפי העדויות ברשת אמור להיות בטעם דובדבן (או אולי כמו פיטנגו בלי טעם הלוואי).

את העץ שלנו רכשנו לפני כשנתיים, עם אזהרה חמורה על כך שהוא רגיש לגיר, לקור, לשמש ולכך שמסתכלים עליו יותר מדי.

במשך יותר משנה הוא גודל בעציץ בפטיו מוצל ובאמת היה נראה כמו עץ מסכן שסובל מכל רוח חולפת.

ואז אמרו לי שהוא לא כזה.

שהעץ גודל היטב בשמש מלאה, שאת הרגישות לגיר ניתן לפתור עלידי השלמת ברזל ושהוא בכלל לא רגיש לקור (מסתדר עד  -3.33º C ).

אז לקחנו את העץ המסכן שלנו ושתלנו אותו באדמה.

או לפחות רצינו לשתול, כי כאשר התחלנו לחפור שתברר שהענין לא יהיה כל כך פשוט.

מבתרר שהקבלן בניה השאיר לנו "מתנות" קבורות מתחת לפני השטח.

אבנים, מסמרים, ברזלים, ניילונים… מיני מיזבלה הייתה לנו שם

ניקינו, פינינו, שתלנו.

ככה העץ שלנו נראה באביב הראשון לאחר השתילה:

כל הלבלובים שיצאו לו היו מעוותים. התקשרתי למשתלה שממנו קנינו אותו (וולך) ואמרו לי שזה מה שקורה לעלים של גרומיצ'מה בשמש מלאה. חששתי ברצינות שעשינו טעות אבל העץ כבר היה באדמה וחוץ מכך שלבלב מעוות היה נראה דיי מרוצה. ואז הגיע האביב הנוכחי:

לבלוב ישר ומקסים (למרות שאת האמת, יתכן שהפעם הוא לא מעוות כי התרחש לפני ימי השמש הרציניים)

וזה:

תחילה של פריחה

GO !

אהבתם? תשתפו הלאה :)