אי מחמד

ראיתי את האיור הזה בפינטרסט ממזמן ועכשיו הוא צץ לי שוב והחלטתי שאני ממש חייבת כזה גם בבית.

כרגיל, שלב ראשון, להעביר את הציור לעץ עם נייר קרבון.

למי שתוהה, כן, צריך לעבור על כל קו, אחרת עלולים לחסור זרועות תמנון בהמשך. בערך שעתיים של העתקה ויד מאוד מאוד כואבת בסופם.

מתחילה לצרוב

ועוד קצת

ועוד טיפה.

כל צילום כזה הוא בערך שעה שהצלחתי לגנוב לאורך השבוע.

מתחילה לעבוד על הזרועות תמנון

קצת הצללות, מתחיל ממש לקבל צורה

וגמור, היתכן?

עוברת על הכל עם מחק טוב כדי להסיר את השאריות מנייר הקרבון

תמונה של קשת עם גזר

שלב הבא, שימון הקרש בשמן לעץ. אני בתיאוריה חושבת להשתמש בקרש הזה במטבח. הציור הזה הוא על החלק האחורי שלו, כאן בצילום רואים את החלק הקדמי שלו. זה קרש עץ מאיקאה.
שמן מינירלי לעץ מאמזון (מתקופת המשלוח חינם שהייתה קצרה מדיי)

עוד תמונה של קשת

איפה היינו? אה כן, קרש. עשיתי שלוש שכבות שימון (לפי ההנחיות שהיו על הבקבוק), בהפרש של יום בין שימון לשימון. לא יודעת אם יש לזה השפעה משמעותית להמשך, אבל זה בהחלט מדגיש ממש יפה את העץ.
ממחישה כאן את ההבדל עם קרש ישן.
לפני שימון

אחרי שימון.

התלייה של הקרש "אי מחמד" היא בעזרת רצועת עור (סינטטי, חגורה דקה לשעבר) שהברגתי (רונן כלומר) לקרש העץ.

לדעתי יצא ממש נחמד, עכשיו השאלה היא האם יהיה לי לב להכניס את הקרש הזה לשימוש…

בפינטרסט מסתובב עוד אי כזה, בעיצוב מעט שונה.

תוהה לי, נכון שאני ממש אבל ממש צריכה עוד קרש?

המשך שבוע טוב לכולכם!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מנדלה על פרוסת עץ זית

לפני הכל, תודה לחמותי שחשבה עלי והביא לנו לראש השנה דבש, שמן זית ופרוסת עץ זית נהדרת 🙂

העברתי את  הדוגמה לעץ עם נייר קרבון, זה הנייר קופי שמשתמשים בו גם בתפירה ומלכלך פחות מהקופי הרגיל.

המון עבודה, מעל שעה של מעבר על קווים. בקושי יכלתי להזיז את האצבעות אחרי שסיימתי.

הדוגמה על פרוסת העץ

קשת חמודה (אני מתישהו אכתוב איך אני מעלה תמונות לפוסטים בוורדפרס ולמה לפעמים משתחלות לי לפוסט תמונות שלא תמיד קשורות)

ואחרי כמה שעות צריבה

ומוכן, אחרי ניקוי עם מתלית לחה כדי לנקות אפר עץ שרוף ושימון בשמן לעץ.

ועל הקיר

יש לי עוד קרש, מהסט מתנה של גיסתי שאני מתכננת לצרוב עליו משהו דומה. יהיה כיף ומגניב

שלב הבא יהיה להגיע למחסן עצים ולחפש קרש כזה במידה גדולה יותר 🙂

זה כך כך כיף!

שבוע טוב!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

צריבה על קערת עץ – שער ביער

פרויקט שמאוד נהניתי להכין אותו. העצים בדוגמה מבוססים על רעיון שראיתי בפינטרסט, אבל במימוש מעט אחר. כאן היה צריך לצייר את הדוגמה ישירות על המשטח, ולא להעביר עם נייר קופי.

כמה וכמה ימי עבודה.

הקערה היא קערת עץ מאיקאה.

יתרונות – איכותי, יחסית נגיש וזול

חסרונות – מכוסה לק. כלומר, ריח נוראי תוך כדי הצריבה.

ומוכן (כאן עשיתי טעות ושכחתי לצלם תוך כדי העבודה)

מיועד לשמש בתור קערת אגוזים, בתקווה לאגוזי מקדמייה מהעץ שלנו.

עדכון 16.10.2018

קערת קטיף, קערת יבוש וקערת האגוזים…. והעץ עדיין עמוס פרי 🙂

אני צריכה קערה גדולה יותר.

המשך שבוע טוב!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מפלצון קפה

הרומן שלי עם קפה הוא סיפור ארוך שנים. התחלתי לשתות קפה שחור בצבא (ושנאתי אותו). באוניברסיטה הצלחתי לגרום לעצמי להרעלת קפה. מתברר שארבע כפיות קפה שחור בכוס אחת אומנם עוזרים להתעורר אבל אחרי זמן מה הגוף מתחיל למחות על זה.

כמה שנים לא נגעתי בקפה ואז חזרתי לשתות נס.  ואז ניסיתי נטול… וחזרתי מהר לנס רגיל. לפני כמה שנים, בגלל התפתחות חרדה הפסקתי שוב עם הקפה ועברתי לקמומיל, ואחרי שנתיים שוב ניסיתי נטול, ואז "הדרדרתי" שוב לנס. גיליתי קפה בחליטה קרה, ומאז אני וקפה, בתצורה זו או אחרת הולכים יד ביד. הוא לא עושה לי טוב מאותה הבחינה שהזכרתי למעלה אבל הוא עושה לי טוב מהבחינה של "5 דקות של שקט נפשי". ככה או ככה, קבלו את מפלצון הקפה.

מבוסס על Cshris Ryniak-Morning Scribble

וקצת צבע עם עפרונות אקוורל

ועוד קצת

ובשימוש

 

המשך שבוע טוב!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

משחקים עם זכוכית, או : אני צריכה לבקר שוב באיקאה

לפני כמה חודשים הצלחתי לגנוב כמה שעות מחיי היום יום וברחתי לסיבוב באיקאה.

טוב, סוג של ברחתי, היה לי סידור לשתי הבנות, היו כמה שעות של שקט והיה ילד שהסכים לבוא איתי. האמת הילד לדעתי דיי נהנה, ולא הובך יותר מדיי מאמא שרצה מתצוגה לתצוגה בחנות ומתלהבת מכל שטות.  קניתי מספר קרשים מעץ ותחתיות סירים משעם לצריבה, עוד כמה פריטים קטנים ועל הדרך, גם 3 צלחות שזכוכית זולות, לניסיון.

מסקנה מה"ניסיון" היא שאני צריכה להגיע בהקדם שוב לאיקאה והפעם לקנות ערמה רצינית יותר של צלחות :-). הצלחות האלו זולות יחסית (7 שקלים), קלות משקל, חמודות וממש נוחות לחריטה. אז בלי להוסיף יותר מדי מלל, הנה התמונות.

כמובן מומינים

ראש חריטה של מלימטר – לדעתי עדיף לחרוט עם ראש גדול יותר.

אני צריכה לעבוד יותר על הקווים הרציפים, שיהיו פחות רועדים.

קראקן

ראש חריטה 2 מ"מ

אני ממש לא יודעת לעשות הצללה ורואים את זה כאן… אבל האמת אני ממש מחבבת את הצלחת הזו

עוד קצת מומינים

ראש חריטה גדול יותר, לדעתי זה המוצלח מבין השלושה. קווים בעובי טוב וציור לא צפוף מדיי 🙂

אני ממש אוהבת את הצל שזה  יוצר.

ולסיום, שתי בנות בתוך עציץ (הסיפור המלא כאן למטה)

המשך שבוע טוב לכולם!

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)