אקדים ואומר שהרשומה מקורה בשיתוף פעולה בין האגיס לבין תפוז והבלוגיה. אני אוהבת שיתופים כאלו, אין על חיתולים חינם 🙂
בכל מקרה, זה בא לי בטוב גם כי זו רשומה שאני תכננתי לכתוב כבר זמן מה, אז החיתולים היו רק תירוץ מוצלח.
כאשר אורן נולד, לא התפשרתי. קניתי פמפרס, קניתי האגיס. מיששתי, בדקתי והחלטתי שפמפרס זה הרבה יותר איכותי. הם רכים יותר, יש בהם רשת פנימית ובאופן כללי הם הרגישו פחות כמו סוליה יבשה של נעל.
לבש, גדל, נגמל. ואז ספיר נולדה. כמו אמא מנוסה ומתורגלת הלכתי וקניתי פמפרס גם לפשושה הקטנה, אבל מה, התברר שלפשושה הזאת היה עור מעט רגיש יותר מאשר לאורן.
והתחלנו עם פריחות.
מי שקרא את הבלוג שלי שנה וחצי- שנתיים אחורה בטח זוכר את הרשומות על כך. זה התחיל מפריחה, התפתח לפצעים, הפך לפצעים מדממים. המשיך לאנטיביוטיקה, רגישות לאנטיביוטיקה, משחה נגד פטירות, רגישות למשחה, עוד אנטיבוטיקה, עוד משחה. המון דמעות וילדה בת חצי שנה שלא יכולה לשבת ואו לעשות פיפי בלי לבכות.
ככה נראה מדף המשחות שלנו באותה התקופה (היו עוד כמה שלא נכנסו בגלל חוסר מקום):
הגעתי למצב שהפסקתי לשים לה חיתולים ובמקום זאת היתי נותנת לה לזחול עם תחתונים של אורן ולהשאיר שלוליות בכל הבית.
ואז מישהי כאן בבלוג המליצה לי להחליף חברת חיתולים ובתור נסיון קניתי האגיס.
תוך שבוע עברה הפריחה.
מתברר שהחיתול הזה שהרגיש לי כמו סוליה יבשה לא הרגיש ככה לטוסיק הקטן. אני לא יודעת אם האגיס באמת פחות סינטטיים או יותר נושמים, אבל הם הצילו לנו את הטוסיק,
אז על הטוסיק של ספיר אני לא מתפשרת, אצלנו רק האגיס 🙂
וכמה טיפים נגד פריחה שלמדנו בתקופה הזאת:
- לחלוט כמה תיונים של קמומיל ולהוסיף למי האמבט, השרייה בקמומיל עוזרת לטוסיק.
- לא לשים קונפלור או טלק אם יש פצעים!
- לא לשים משחות כמו דזנטין אם המצב חמור מדי, המשחה הזאת טובה אבל היא לא נותנת לעור לנשום
- ביפנטן וויטהמורפן מצוינים נגד פצעים (ויקרים רצח)
- וולדה נהדרת.
- השילוב הקדוש זה : דזנטין/ולדה מעורבבים עם ויטאמרפן/ביפנטן ומשחה טיפולית נגד פטריות.
והכי חשוב, לא להשתמש במגבונים! רק שטיפה מתחת לברז וסבון תינוקות (מגבונים יכולים להוריד אבנית, לתוסיק רגיש הם בכיף יעשו כוויה כימית…)
זהו, נראה לי מספיק להיום.
תודה רבה לתפוז ולהאגיס על החיתולים!
שבוע טוב,
יעל