מאי הקטנה – חולצת מומינים חדשה

אני אוהבת מומינים. יש בדמויות האלו איזה חן קסום שמדבר אלי ואני חוזרת אליהן שוב ושוב.

את חולצת המומין הכנתי לפני זמן מה, וכבר בזמן שנלחמתי איתה כדי בלמקם את כל השכבות זו ביחס לזו, ידעתי שזו לא תהיה החולצה האחרונה בנושא 🙂

הפעם בחרתי ציור עם קווים עבים יותר, בהנחה (תמימה) שיהיה יותר קל למקם את המסגרת השחורה ביחס לאזורים הצבעוניים.

בחרתי את הציור והדפסתי אותו במספר עותקים. כל עותק מיועד לחיתוך בשכבת צבע אחרת

את החתיכות שמרתי בקערית כדי שלא יילכו לטייל

והשכבה השחורה (החלקים החופשיים שלה מחכים בקערה בצד)

החיתוך עצמו היה פשוט יחסית. הדוגמה לא מסובכת ולקח פחות משעה לחתוך את הכל.

נסיונות הרכבה על חולצות בצבעים שונים.

אחרי קצת התלבטות החלטתי שעל הכחול הניגודיות טובה יותר.

שכבה ראשונה

אוקי. זה פשוט. הנחתי מעל זה את המסגרת השחורה, השחלתי את הצבע הבא, מיקמתי אותו בדיוק איפה שצריך. הסרתי את המסגרת השחורה וגיהצתי.

הנחתי שוב את המסגרת השחורה. המממ… למה זה מתאים פתאום פחות טוב? ובכן, אין מה לעשות. מיקמתי את הצבע הבא. ווידאתי שהכל יושב טוב אחד ביחס לשני וגיהצתי שוב.

מיקמתי שוב את המסגרת השחורה. אוקי… בשלב הזה הבנתי שיש לי בעייה. למרות ששום חלק לא זז בין שלב המיקום לבין שלב הגיהוץ, כל העסק פשוט לא התאים יותר אחד ביחס לשני. למה? אין לי מושג. אולי (למרות שאין תנועת מגהץ) החולצה נמתחת או מתכווצת תוך כדי גיהוץ? אולי הויניל מתכווץ מעט?

מקווה לטוב, מיקמתי את המסגרת השחורה פעם נוספת, מצאתי זווית שהכל משתלב… בערך… והוספתי את החלק הצבעוני האחרון. הצעיף במקור צריך להיות ורוד.

אבל אחרי קצת התלבטות החלטתי שהוא יראה הרבה יותר טוב בזהב

ואחרי גיהוץ

עכשיו הגיע החלק הבעייתי, להצליח למקם את המסגרת השחורה כך שתשתלב היטב עם האזורים הצבעוניים. אחרי קצת התלבטות פירקתי אותה לכמה חלקים (ובהמשך פירקתי עוד). הויניל השחור הוא ויניל פלוק (קטיפה שחורה) ואחד היתרונות שלו הוא שניתן לחתוך אותו ולא רואים את זה במוצר הסופי.

קיצרתי קצת כמה רצועות וגיהצתי אזור אזור תוך שאני ממקמת כל קו בדיוק איפה שאני רוצה. האמת, מסובך ומסורבל (ועם כמה רגעים מפחידים) אבל סה"כ, נראה לי שיצא בסדר.

והתוצר הסופי

מה אתם אומרים, יצא חמוד :)?

כמה תובנות מהעבודה.

  • משהו לא עובד בעבודה עם שכבות, וזה כן אמור לעבוד כי כאשר זה נעשה בחיתוך בפלוטר, ומודבק עם הגב השקוף השלם, כל השכבות מתמקמות טוב אחת ביחס לשניה (ראיתי בקבוצת הסילואט). אני אנסה לשאול שם ולראות אם ליוצרים שעובדים עם הפלוטר יש רעיונות שאני יכולה ליישם כאן (בחיתוך ידני)
  • להבא, כאשר בונים שכבות, צריך לוודא שכל שכבות הויניל מיועדות לגיהוץ באותה הטמפ'. כל השכבות כאן שמחו לקבל 150 מעלות, חוץ מהזהב פוייל שרצה 135. גיליתי את זה רק בדיאבד, כאשר הוא התחיל להיראות קצת מקומט אחרי שגיהצתי אותו ומעליו. מי שלא ידע, לא ישים לב, אבל להבא אקפיד על זה יותר.

ממשיכה לחולצה הבאה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

עדכון לפרויקט הדום לגינה :-)

השבוע הגיע הערסל שהזמנתי בשביל  הכיפה גאודזית שלנו 🙂

ספיר בוחנת את העניין

האמת, אם נשכבים על זה זה דיי נוח

וגם אורן בוחן את החידוש

בוריטו שלנו

האמת זה נהדר. אני כבר כמה ערבים יוצאת אליו עם ספר, לפעמים עם קשת ומבלה כמה שעות… טוב שעה… נו חצי שעה (או לפחות כמה דקות)

בשקט קריר עד שהיתושים (או שאר הילדים) מגיעים

ושימוש חשוב במיוחד

הערסל עשוי בד מצנחים, במידות 260X150 ס"מ. הוזמן מכאן (אליאקספרס) ועלה בזמן הקנייה $ 19.87. יש גרסאות יותר זולות שלו אבל התיאור כאן עשה עלי רושם טוב. לקח לו קצת פחות מחודש להגיע ולפי תיאור המוצר הוא יכול לשאת עד 300 ק"ג. לא יודעת אם זה נכון אבל הוא מחזיק בכיף (בלי להתלונן) משקל של שני מבוגרים ושלושה ילדים.

כיף. שלב הבא נדנדה.

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

עץ ג'בוטיקבה – בואו להכיר

הפוסט הזה התחיל אי שם ב 2010 ועבר עדכון ל 2017 🙂

כל הצילומים הם של עצים ופירות בארץ (רובם הגדול צילומים שלי והשאר צילומים של חברים).

***

הבית שלנו הוא 145 מטר מרובע והא יושב על שטח של חצי דונם.

כלומר, נשארת לנו פיסת גינה דיי נחמדה 🙂

בגינה שלנו שתלנו מבחר של עצים אקזוטיים. אלה עצים שיכולים לגדול בארץ, אבל לא תמיד יודעים איך לגדל אותם ומה לתת להם כדי שהם יגדלו טוב ולא יסבלו.

אני מכניסה לבלוג כמה מהעצים ה"מסובכים יותר", עם עצות גידול ומידע שאספתי ברחבי הרשת.

אני מקווה עם הזמן לעדכן את הרשומות ולהביא תמונות של העצים ושל הפירות (כשיהיו).

***

ג'בוטיקבה – Myrciaria Cauliflora

מקורה מברזיל ואזור דרום אמריקה והיא אחת מעצי הפרי הפופולריים בברזיל.

עץ חזק ועמיד, הגדל מאוד מאוד לאט.

בארץ העץ מתחיל להניב בגילאים 10+

***

עדכון:

היום קיים גם זן חדש שמניב לאחר כ 3 שנים, לא ברור אם הוא מנים אחרי תקופה זו גם בארץ. קיים בארץ אצל אספנים.

***

ג'בוטיקבה היא עץ נמוך, שדומה במראה לאקליפטוס ננסי. בארץ מוכרים עצים בני 20 ומעלה שלא עוברים את השלושה מטר.

העץ מעדיף הצללה חלקית וקרקע חומצית מעט.

ג'יבוטיקבה יכולה לשרוד תקופות קצרות מאוד של טמפרטורה מתחת לאפס מעלות (עם נזק לעלים ולענפים)  אבל מעדיפה טמפ' גבוהות מכך.

אם העץ מקבל מספיק מים הוא יכול לשאת יותר מגל פרי אחד בשנה.

העלים הצעירים של העץ הינם בגוון הסלומון ונותנים לעץ מראה עדין ויפה.

הקליפה של העץ דומה מעט לקליפתו של האקליפטוס,  כסופה ומתקלפת מעט.

הפרחים מופיעים ישירות על הגזע.

תוך זמן קצת הפרחים מתפתחים לפירות דמויי ענבים גדולים (3-4 ס"מ לפרי)

הקליפה קצת יותר קשה מזו של ענב אבל התוכן מתואר כמו "ענב על סטרואידים" ונאכל במלואו (עם הסתיגות קלה).

בנימינה פרי בוסר על ג'בוטיקבה

בנימינה פרי בשל על ג'בוטיקבה

 

ההסתיגות – בכל פרי ישנו גרעין אחד שממליצים לירוק. קימות גם המלצות לאי אכילה של הקליפה (מרירה מעט, ומכילה ריכוזים גבוהים של טנינים, בדומה לענבים. כך שהקליפה יכולה להיות רעילה אם נצרכת בכמויות גדולות מדי, כמו בענבים).

הפרי נאכל כמו שהוא או משמש להכנת משקאות וריבות.

טיפול בעץ

מומלץ להוסיף 15 גרם ברזל פעם בחודשיים או בעת הופעת סימנים של מחסור.

כמו שכתבתי קודם, העץ מעדיף קרקע חומצית מעט אבל יגדל גם בקרקע חולית או גירית עם עזרה בצורת ברזל ודשן לאוהבי חומציות (וגם בלעדיהם)

המלצה לדישון (מאת דוספק, פורום גינון)

לשתול את העץ בקומפוסט, או קרוב מאוד לכך.

הכנת תערובת של  50% קומפוסט, 30% מצע שתילה (מהשקים שקונים במשתלה) וקצת חמרה חולית עם טוף גרוס דק.
עם כל זה ממלאים את הבור שתילה.
חשוב מאוד, להקפיד שהשורשים לא יגעו ישירות בקומפוסט בשתילה עצמה ובשביל זה מוסיפים שכבה דקה של מצע שתילה להפרדה בין קומפוסט והשורשים. תוך זמן קצר השורשים יגיעו לקומפוסט לבד.
אחרי השתילה מכסים את את הבית השורשים בשכבה נדיבה של קומפוסט (או הומוס) ואת זה מכסים בכסחת דשא או בשבבי קוקוס.

מתחת לכל טפטפת שמים חופן של אוסמוקוט. במינון גבוה יותר מהמומלץ על האריזה. יש להצניע אותו מעט.

 

או דישון ג'בוטיקבה בגרסה שלי, מכיוון ששתלתי את העץ בלי להוסיף קומפוסט לבור השתילה

  • הוספת אוסמוקוט מתחת לכל טפטפת וקצת מסביב.
  • הוספת קומפוסט סביב העץ בחורף (נותנים לגשם להכניס אותו לאדמה).
    (חשוב לא להצניע את הקומפוסט כדי לא לפגוע בבית השורשים)
  • התקנת משאבת דשן נוזלי במידת האפשר, אצלנו זה שיפר את חיי העץ פלאים.

השורשים של העץ שטחיים ויש צורך לשמור על לחות הקרקע סביב העץ במהלך התקופה החמה.

עושים זאת על ידי כך שדואגים לחיפוי טוב סביב העץ ועל ידי הרטבת האדמה כך שהשכבה העליונה לא תתיבש.

קיימים המלצות להשקיית האדמה סביב העץ עם מתזים.

  • נראה לי שאני אמשיך להשקות בטפטפות ואשמור את הלחות עם חיפוי אורגני טוב ועם השקייה עליונה מפעם לפעם.

***

2010

העץ שלי נקנה במשתלת וולך.

התלבטתי אם לקנות עץ צעיר (ויחסית זול) או להשקיע ולקנות עץ בוגר. בסוף קניתי עץ בוגר.

העץ עלה 500 שקל אבל עשיתי חשבון שאם אני אקנה עץ בן שנה ואגדל אותו במשך עשור, המים והדישון יעלו לי יותר .

מה גם, ובעיקר, אני רוצה פירות ובקרוב, ואין לי סבלנות לחכות 10 שנים 🙂

הנה העץ שלנו,

תאמינו או לא, אבל הדבר הזעיר הזה הוא בין עשר… כנראה.

היא שתולה קצת יותר מחודש,

בהתחלה איבדה חלק מעליה לרוח אבל אז נקלטה ועכשיו מלבלבת.

ממה שהבנתי, היא צפויה בקרוב להיכנס ל "חוסר צמיחה" של חורף ובאביב יגיע גל לבלוב נוסף.

עוד לא יצא לי לטעום מהפירות של העץ הזה, ואני לא יודעת מתי שלנו יתן פרי,

אבל יש למה לחכות 🙂

 

עדכון 25/3/2014

עדיין אין פרי אבל העץ גדל קצת מאז הצילום האחרון 🙂

עדכון 2017

העץ הניב בסתיו לפני שנתיים (2015)

שנה שעברה התקנו משאבת דשן וזה עשה לעץ רק טוב. עכשיו רואים תחילת פריחה

צילום עדכני:

ואחרי שכתבבתי לפני 7 שנים שאין לי סבלנות לגדל עץ צעיר, הנה שתי ג'בוטיקבות ביבי בנות חמש וחצי שאני מגדלת מזרעים. והן לא היחידות. מתברר שאני ממש נהנית לגדל את העץ הזה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

סוף שנה, תחילת הקיץ והרבה תמונות ילדים

מזמן לא יצא לי לעדכן 🙂

ספיר סיימה גן חובה, ילדה גדולה שלנו

אורן סיים כיתה א'. מתי זה קרה?!?

קשת עם יוגבי

ספיר וסער

ועוד קצת ילדים

וזהו, לבנתיים.

המשך שבוע טוב!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

אשלייה אופטית וחולצה תוצרת בית – או, אוף

אחרי החולצה הזאת, הלכתי לראות מה עוד מעניין יש בסגנון הזה ומפה לשם הגעתי להדפסים של אשליות אופטיות.

מתברר שיש כאן לא מעט דברים נהדרים (אפשר לראות את חלקם אצלי באוסף) ואחרי קצת התלבטות החלטתי לנסות את הדוגמה הבאה

נראה פשוט, נכון? אורן קורא לזה "ציור כאב ראש"

הדפסתי והתישבתי לחתוך

ואז אחרי חמש דקות גיליתי שאני לא יכולה לחתוך את זה כי זה עושה לי סחרחורת. הנחתי מעל דף נייר כדי להקטין את האפקט והמשכתי לחתוך

ולחתוך

ככה זה נראה מאחור

עוד כמה ימים של חיתוך

וכמעט גמור

בלי הנייר המגן

עוד טיפה חיתוך כדי להסיר את הפסים בין הפסים

ומוכן

אבל… אבל… נראה לי או שהאפקט כבר לא עובד? לא יתכן? נכון? ניסיתי בכל מקרה. גיהוץ על החולצה

קילוף הויניל השקוף

ומוכן, על החולצה.

עובד, נכון? נכון? אוף, אולי ולא.

טוב, נו. אז אשים אותו קצת בשמש, שינשום אוויר צח

אוקי, אולי לא, יותר מדי רוח

ועכשיו ניקח אותו הביתה, אחרי קצת אוויר צח ושמש

האמת, עדיין סוג של מגניב, גם אם בגדול אני מגדירה את זה כ FAIL.

ממשיכה לחולצה הבאה 🙂

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)