קינון לקשת – משפחת המומינים

סדרת רקמות שהכנתי לקראת הלידה של קשת, את שאר המומינים שלנו תוכלו לראות כאן 🙂

מאי הקטנה

מאי על ערמת ספרים

מומין וסירת מפרש קטנה

כאן ביתי

אני אתך לכל מקום

ביחד באמבט

אהבה של אמא

ועוד כמה שלא צולמו בזמן העבודה 🙂
כולם ביחד לפני הכנה לתליה

שלב ניקיון השוליים

והרצף כולו 🙂 כולל אלו שלא צולמו בזמן העבודה

צילום קבוצתי 🙂

ובשימוש, לפני חצי שנה בערך, רק שתבינו כמה זמן לקח לנו לתלות אותם ולי לכתוב את הפוסט 🙂 

 

המשך שבוע טוב לכולם!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מאי הקטנה – חולצת מומינים חדשה

אני אוהבת מומינים. יש בדמויות האלו איזה חן קסום שמדבר אלי ואני חוזרת אליהן שוב ושוב.

את חולצת המומין הכנתי לפני זמן מה, וכבר בזמן שנלחמתי איתה כדי בלמקם את כל השכבות זו ביחס לזו, ידעתי שזו לא תהיה החולצה האחרונה בנושא 🙂

הפעם בחרתי ציור עם קווים עבים יותר, בהנחה (תמימה) שיהיה יותר קל למקם את המסגרת השחורה ביחס לאזורים הצבעוניים.

בחרתי את הציור והדפסתי אותו במספר עותקים. כל עותק מיועד לחיתוך בשכבת צבע אחרת

את החתיכות שמרתי בקערית כדי שלא יילכו לטייל

והשכבה השחורה (החלקים החופשיים שלה מחכים בקערה בצד)

החיתוך עצמו היה פשוט יחסית. הדוגמה לא מסובכת ולקח פחות משעה לחתוך את הכל.

נסיונות הרכבה על חולצות בצבעים שונים.

אחרי קצת התלבטות החלטתי שעל הכחול הניגודיות טובה יותר.

שכבה ראשונה

אוקי. זה פשוט. הנחתי מעל זה את המסגרת השחורה, השחלתי את הצבע הבא, מיקמתי אותו בדיוק איפה שצריך. הסרתי את המסגרת השחורה וגיהצתי.

הנחתי שוב את המסגרת השחורה. המממ… למה זה מתאים פתאום פחות טוב? ובכן, אין מה לעשות. מיקמתי את הצבע הבא. ווידאתי שהכל יושב טוב אחד ביחס לשני וגיהצתי שוב.

מיקמתי שוב את המסגרת השחורה. אוקי… בשלב הזה הבנתי שיש לי בעייה. למרות ששום חלק לא זז בין שלב המיקום לבין שלב הגיהוץ, כל העסק פשוט לא התאים יותר אחד ביחס לשני. למה? אין לי מושג. אולי (למרות שאין תנועת מגהץ) החולצה נמתחת או מתכווצת תוך כדי גיהוץ? אולי הויניל מתכווץ מעט?

מקווה לטוב, מיקמתי את המסגרת השחורה פעם נוספת, מצאתי זווית שהכל משתלב… בערך… והוספתי את החלק הצבעוני האחרון. הצעיף במקור צריך להיות ורוד.

אבל אחרי קצת התלבטות החלטתי שהוא יראה הרבה יותר טוב בזהב

ואחרי גיהוץ

עכשיו הגיע החלק הבעייתי, להצליח למקם את המסגרת השחורה כך שתשתלב היטב עם האזורים הצבעוניים. אחרי קצת התלבטות פירקתי אותה לכמה חלקים (ובהמשך פירקתי עוד). הויניל השחור הוא ויניל פלוק (קטיפה שחורה) ואחד היתרונות שלו הוא שניתן לחתוך אותו ולא רואים את זה במוצר הסופי.

קיצרתי קצת כמה רצועות וגיהצתי אזור אזור תוך שאני ממקמת כל קו בדיוק איפה שאני רוצה. האמת, מסובך ומסורבל (ועם כמה רגעים מפחידים) אבל סה"כ, נראה לי שיצא בסדר.

והתוצר הסופי

מה אתם אומרים, יצא חמוד :)?

כמה תובנות מהעבודה.

  • משהו לא עובד בעבודה עם שכבות, וזה כן אמור לעבוד כי כאשר זה נעשה בחיתוך בפלוטר, ומודבק עם הגב השקוף השלם, כל השכבות מתמקמות טוב אחת ביחס לשניה (ראיתי בקבוצת הסילואט). אני אנסה לשאול שם ולראות אם ליוצרים שעובדים עם הפלוטר יש רעיונות שאני יכולה ליישם כאן (בחיתוך ידני)
  • להבא, כאשר בונים שכבות, צריך לוודא שכל שכבות הויניל מיועדות לגיהוץ באותה הטמפ'. כל השכבות כאן שמחו לקבל 150 מעלות, חוץ מהזהב פוייל שרצה 135. גיליתי את זה רק בדיאבד, כאשר הוא התחיל להיראות קצת מקומט אחרי שגיהצתי אותו ומעליו. מי שלא ידע, לא ישים לב, אבל להבא אקפיד על זה יותר.

ממשיכה לחולצה הבאה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

חולצת מומינים או: עולם חדש ונפלא

אני אוהבת מומינים, אפילו מאוד. במקביל אני בודקת כרגע את גבולות החומר של ויניל לגיהוץ, ויש כאן בהחלט מה לבדוק.

איזה כיף ששני הדברים האלו משתלבים נהדר ביחד 🙂

חומרים:

  • חולצה מנקסט (איכותי, זול ומביאים אותה עד הבית)
  • ויניל לבן מט
  • ויניל פלוק (קטיפה) שחור

הדפסתי את הדוגמה פעמיים. התחלתי מהשחור, שזה החלק היותר מאתגר לחיתוך

חתכתי קצת יותר עבה מהקווים שעל הנייר (+ כמובן ששמרתי את כל החלקים שלא מחוברים למתאר, כמו העין השנייה, היד והאוזניים), ואז חתכתי את הלבן בדיוק לפי הקו

הנחתי אותם אחד על השני לראות אם אני בכיוון, נראה סביר 🙂

ועכשיו הגיהוץ על החולצה. מתחילה מהלבן

גיהצתי, קילפתי את שכבת המגן והנחתי את קוי המתאר. מתברר שהדוגמה של קו המתאר נמתחה מעט ואיבדה מהצורה והיה צריך לגהץ בשלבים כדי לוודא שכל הקווים שלה מתמקמים איפה שצריך (ועדיין היה קו אחד באזור הבטן שהיה צריך לחתוך ולקצר בכמה מ"מ כדי שיכנס כמו שצריך). אחרי שמיקמתי את המתאר, החזרתי וגיהצתי למקום את החלקים הפנימיים החופשיים. קילפתי מכולם את שכבת המגן וככה זה נראה בסוף

מקרוב רואים שזה לא מושלם ויש כחצי מלימטר של תזוזה פה ושם.

אבל אני מתנחמת בכך שממרחק של חצי מטר לא רואים את זה 🙂

מה אתם אומרים, יצא חמוד :-)? זה פותח דלת לעולם שלם של דוגמאות שניתן להכין בטכניקה הזו. עכשיו רק חסר חולצות…

לבשתי אותה היום ומחר אכבס ואראה מה הקווים הדקים האלו חושבים על כביסה.

מזכירה לכם שיש לי בבלוג הדרכה מצולמת לעבודה עם ויניל לגיהוץ, ממליצה בחוף לנסות. רק זהירות, זה ממכר.

המשך שבוע טוב,

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פרויקט מומינים, רקמה ותיק חדש

האמת, לא הייתי בטוחה לאיזו קטגורייה לשייך את זה לבלוג 🙂
מתאים גם לתפירה וגם לרקמה 🙂 בסוף בחרתי ברשמה כי זה היה החלק שלקח הכי הרבה זמן בעבודה.

בכל מקרה, זה הפרויקט בנתיים:

הפרויקט בינתיים:

פרויקט מומנים חלק א'

פרויקט מומנים חלק ב'

פרויקט מומנים חלק ב וחצי'

כמעט פרויקט מומינים

פרויקט מומנים חלק ג'

פרויקט מומינים חלק ד' + ה'

מזמן רציתי תיק כתף קטן ונוח שניתן יהיה לצאת איתו עם הילדים. משהו לא גדול נשיתן לזרוק בו בקבוק, בגדים להחלפה לספיר, משקפי שמש וכו'. אז ישבתי סוף שבוע אחד, מיינתי את הבדים, מיינתי אותם שוב. בחרתי והתאמתי, שיניתי והתאמתי מחדש וישבתי לחתוך ולתפור.

…ואז ישבתי לרקום.
]

גזר עוזר (אחותו ישנה מחוץ לפריים)

ומוכן 🙂




טעות שעשיתי עם התיק הזה הוא שכולו מבדים רכים ודקים (טעות של שטות, מזמן לא תפרתי ושכחתי על זה). יוצא שהתיק לא מאוד שומר על צורה ברגע שהוא מלא, אבל האמת, אני עדיין ממש אוהבת אותו 🙂

הרקמה מחוברת מאחור בשיטה הבאה

שבוע טוב לכולם!

יעל מיכאלי

 

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פרויקט מומינים חלקים ד & ה

 

כי חלק ג' עשה לי חשק 🙂

זה הפרויקט בינתיים:

פרויקט מומנים חלק א'

פרויקט מומנים חלק ב'

פרויקט מומנים חלק ב וחצי'

כמעט פרויקט מומינים

פרויקט מומנים חלק ג'

***

ומתחילים לצבוע:

רקמתי אותו בעבר במסגרת כמעט פרויקט מומינים אבל ממש רציתי כזה גם הביתה.

וגמור:

והחמישי:


והכל ביחד:

לכל המתעניינים:

ספריית המומינים שלי בפינטרסט

סוף שבוע טוב לכולם!

 

 

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)