מאי הקטנה – חולצת מומינים חדשה

אני אוהבת מומינים. יש בדמויות האלו איזה חן קסום שמדבר אלי ואני חוזרת אליהן שוב ושוב.

את חולצת המומין הכנתי לפני זמן מה, וכבר בזמן שנלחמתי איתה כדי בלמקם את כל השכבות זו ביחס לזו, ידעתי שזו לא תהיה החולצה האחרונה בנושא 🙂

הפעם בחרתי ציור עם קווים עבים יותר, בהנחה (תמימה) שיהיה יותר קל למקם את המסגרת השחורה ביחס לאזורים הצבעוניים.

בחרתי את הציור והדפסתי אותו במספר עותקים. כל עותק מיועד לחיתוך בשכבת צבע אחרת

את החתיכות שמרתי בקערית כדי שלא יילכו לטייל

והשכבה השחורה (החלקים החופשיים שלה מחכים בקערה בצד)

החיתוך עצמו היה פשוט יחסית. הדוגמה לא מסובכת ולקח פחות משעה לחתוך את הכל.

נסיונות הרכבה על חולצות בצבעים שונים.

אחרי קצת התלבטות החלטתי שעל הכחול הניגודיות טובה יותר.

שכבה ראשונה

אוקי. זה פשוט. הנחתי מעל זה את המסגרת השחורה, השחלתי את הצבע הבא, מיקמתי אותו בדיוק איפה שצריך. הסרתי את המסגרת השחורה וגיהצתי.

הנחתי שוב את המסגרת השחורה. המממ… למה זה מתאים פתאום פחות טוב? ובכן, אין מה לעשות. מיקמתי את הצבע הבא. ווידאתי שהכל יושב טוב אחד ביחס לשני וגיהצתי שוב.

מיקמתי שוב את המסגרת השחורה. אוקי… בשלב הזה הבנתי שיש לי בעייה. למרות ששום חלק לא זז בין שלב המיקום לבין שלב הגיהוץ, כל העסק פשוט לא התאים יותר אחד ביחס לשני. למה? אין לי מושג. אולי (למרות שאין תנועת מגהץ) החולצה נמתחת או מתכווצת תוך כדי גיהוץ? אולי הויניל מתכווץ מעט?

מקווה לטוב, מיקמתי את המסגרת השחורה פעם נוספת, מצאתי זווית שהכל משתלב… בערך… והוספתי את החלק הצבעוני האחרון. הצעיף במקור צריך להיות ורוד.

אבל אחרי קצת התלבטות החלטתי שהוא יראה הרבה יותר טוב בזהב

ואחרי גיהוץ

עכשיו הגיע החלק הבעייתי, להצליח למקם את המסגרת השחורה כך שתשתלב היטב עם האזורים הצבעוניים. אחרי קצת התלבטות פירקתי אותה לכמה חלקים (ובהמשך פירקתי עוד). הויניל השחור הוא ויניל פלוק (קטיפה שחורה) ואחד היתרונות שלו הוא שניתן לחתוך אותו ולא רואים את זה במוצר הסופי.

קיצרתי קצת כמה רצועות וגיהצתי אזור אזור תוך שאני ממקמת כל קו בדיוק איפה שאני רוצה. האמת, מסובך ומסורבל (ועם כמה רגעים מפחידים) אבל סה"כ, נראה לי שיצא בסדר.

והתוצר הסופי

מה אתם אומרים, יצא חמוד :)?

כמה תובנות מהעבודה.

  • משהו לא עובד בעבודה עם שכבות, וזה כן אמור לעבוד כי כאשר זה נעשה בחיתוך בפלוטר, ומודבק עם הגב השקוף השלם, כל השכבות מתמקמות טוב אחת ביחס לשניה (ראיתי בקבוצת הסילואט). אני אנסה לשאול שם ולראות אם ליוצרים שעובדים עם הפלוטר יש רעיונות שאני יכולה ליישם כאן (בחיתוך ידני)
  • להבא, כאשר בונים שכבות, צריך לוודא שכל שכבות הויניל מיועדות לגיהוץ באותה הטמפ'. כל השכבות כאן שמחו לקבל 150 מעלות, חוץ מהזהב פוייל שרצה 135. גיליתי את זה רק בדיאבד, כאשר הוא התחיל להיראות קצת מקומט אחרי שגיהצתי אותו ומעליו. מי שלא ידע, לא ישים לב, אבל להבא אקפיד על זה יותר.

ממשיכה לחולצה הבאה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שקית אוכל, החלפה ועוד קצת מומינים

לקראת המפגש של פורום אומנות הטכסטיל והליבוד התארגנה החלפה של שקית אוכל.

הבנות בפורום הביאו את הקישור הבא לאוסף של 25 הדרכות מוצלחות.

אז אחרי שעברתי עליהן אחת אחת, וחשבתי, וחשבתי עוד קצת, והכנתי גזרה מעצמי, וחלמתי על זה בלילות, בסוף הכנתי לפי ההדרכה של פרפרים.

מתברר שאני ממש לא מתחברת לכל הרעיון של שקיות האוכל, או שאולי אני פשוט צריכה לקנות וילון אמבט בשביל בד אטום למים ולנסות שוב 🙂

הרקמה מהרשת.

ההדרכה לתפירת "חלון" עגול, מכאן

הרקמה בעבודה:

והשקית המוכנה:

תקריב על החלון:

ועם קצת מילוי, כדי שהשקית לא תבוא ריקה (זה כבר התפוח ה 18 וה 19 שסרגתי, אחד מהאמיגורימי האהובים עלי  )  :

וזהו,

אם אני לא טועה, את ההחלפה שלי קיבלה מוסיקה1. מקווה שיהיה לה שימושי

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פרויקט מומינים חלק ב` וחצי

נרקם במסגרת החלפה פרטים עם חברה טובה.

היא הביאה לי את "עמק החיות המוזרות" של טובה ינסון. ספר בן עשרים וקצת במצב שמור להפליא.

ובתמורה הכנתי לה מאי בקומקום כמו שרקמתי לעצמי כאן

אבל באמת, הרי לא מעניין לעשות בדיוק אותו הדבר, נכון :-)?

אז ניסיתי כאן לראשונה את התוספת של הצבע לרקמה שנראה לי שכבר כל הרשת ניסתה חוץ ממני.

השתמשתי בעפרונות אקוורל, לפי דעתי יצא ממש חמוד ושמח.

ומאחור:

וליד המאי הקטנה שלי.

בכנות, אחרי שראית את התוצאה, אם לא הייתי פוחדת שאני עלולה לתלוש את הבד מהחישוק הייתי צובעת גם את המאי שלי 🙂

ההחלפה הגיע ליעדה היום.

כיף לי וכיף יהיה לאורן כאשר יגדל מספיק כדי שניתן יהיה להקריא לו מהספר הנפלא הזה.

תודה סקיפי!

ושנה טובה

***

נ.ב

אתמול היינו אתו אצל רופאת המשפחה כדי להראות לה משהו לא קשור ואמרתי לה שהוא משתעל.

היא הקשיבה, אמרה שנשמע כמו וירוס והכל בסדר ושעתיים אחרי זה, זינק לו החום.

מאז אתמול, 40 חום. הוא חם, רטוב ומתכרבל, עם פרצי מרץ קצרים אחרי כל מתן נורופן. יושן. לא יושן.יושן חצי מעולף.

ובנוסף להכל גם יוצאות לו שיניים מכיל הכיוונים.

קטן מתוק שלי, שבשנה החדשה תדע הרבה בריאות, כי את כל הוירוסים הקיימים אתה כבר מכיר בעל פה.

 

נ.ב 2

שש בבוקר. אני החצי רדומה במיטה. שיחה בסלון בין הבעל לילד.

אורן: אתזה!

בעל: את זה?

אורן: לא!

בעל: את זה?

אורן: לא!

בעל: ?

אורן: אתזה! אתזה!

בעל: את זה?

אורן: זה! זה! זה! כן!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פרויקט מומינים חלק ב`

ממשיכה את פרויקט מומינים חלק א`

והפעם, מאי הקטנה.

כך זה מתחיל:

רגע, נתקרב:

ונתחיל לצבוע:

ועוד קצת צבע:

וזהו, נגמר:

ולצד האמא מומין:

וזהו 🙂

***

חשבתי למלא את הקומקום בירוק עם נקודות לבנות אבל זה כבר היה נותן כתם צבע גדול מדי וזה דיי טירוף למלא שטח כל כך גדול עם חוט רקמה בריקמה רגילה. נראה לי בפעם הבאה, אם יהיה לי שטחים כאלו אני אנסה לצבוע עם צבעי בד/ אקריל לפני הריקמה.

 

ממשיכה לריקמה הבאה

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פרויקט מומינים חלק א`

ראיתי את דפי הריקמה הבאים ופשוט התאהבתי.

   

(הדפים לקוחים מתוך אחד מספרי הרקמה היפניים באתר הבא)

לא ראיתי את הסדרה המצויירת אבל גדלתי על הספר.

ישבתי לרקום ומול עיני עלו הזכרונות, הסיפורים והגעגועים לקרוא את הספר שוב.

הלכתי לחפש ברשת, ומתברר שהספר לא קיים בעברית. חלקים ממנו יצאו אי שם בשנות השישים והשמונים אבל הם כמעט ולא ניתנים להשגה ולא קיים ספר שמאגד את כל החלקים.

אז אני יושבת לי, ורוקמת, ומורידה לאורן את הסדרה המצויירת, ותוהה איך אני אחשוף אותו לחווית המומינים אם אין את הספר.

סדרה מצויירת זה נחמד, אבל זה לא מספיק (במיוחד כשאין טלויזיה בבית).

תוהה לעצמי האם כדאי לטפס לעליית הגג אצל ההורים ולחפש בין הארגזים הישנים את הארגז עם הספרי ילדים שלי ברוסית.

נראה לי שכן, אני דיי אהנה מקריאה חוזרת 🙂

ובינתיים, חלק ראשון בפרויקט המומינים,
כך זה מתחיל:

יש לי חישוק של 5" וציור של 6" אז אני רוקמת בשלבים

והנה גם עשן:

ואין עשן בלי אש:

והסינר של מומין אמא:

והתוצאה הסופית:
בד – פשתן עבה מאוד
מיקום – על הקיר ליד שולחן האוכל
חישוק – 6"

ומקרוב:

אני ממש נהנית מהפשתן הזה. הטבעות קצת מתקשות למתוח אותו אבל הוא תענוג לריקמה. לא מקבל חורים, לא מתכווץ. כיף. צריכה להגיע לחנות ולקנות עוד קצת. קניתי לי רק 40 ס"מ לנסיון

אהבתם? תשתפו הלאה :)