יצא ממש מוצלח.
ההיפו והפיל הם כל אחד בגודל A4,
ביחד יצאה תמונה גדולה וחמודה.
מאוד מאוד כיף להכין אותם.
מתחיל להיות צפוף שם על הקיר ואני מתחילה לפזול לעבר קירות נוספים בבית.
***
אחת מזוג.
עובדת עכשיו על השנייה.
קניתי היום בריסטול שהוא שחור משני הצדדים.
זה אמור להקטין את ה "פלאף" שנוצר כאשר תולשים חתיכת נייר והחיתוך לא היה מספיק שלם.
ואם לא להקטין, אז לפחות להפוך אותו לפחות בולט.
אנסה אותו במגזרת הבאה.
***
היום בערב אנחנו הולכים לבריתה של חברה.
אנחנו בקושי מדברות.
אין לנו שום עניין משותף.
היא לא חולקת ולא מתקשרת.
כן יש את השיחות נימוסין בחגים ובימי הולדת,
אבל מבחינתה, חברות זה כאשר נוח לה,
לא כאשר צריכים אותה.
עם הרבה אנשים אני בקשר של רשת או שיחה פעם בחצי שנה,
ועם רובם אני מרגישה יותר מחוברת מאשר איתה.
למה אני עדיין שומרת איתה על הקשר?
השטויות שלה פוגעות בי כל פעם מחדש.
אנחנו מכירות מכיתה ה'.
אבל זו לא סיבה מספקת, נכון?
למה אני ממשיכה עם זה?
***
כי באמת מגיע לזה עוד כמה צילומים.
היא בקושי יוצאת ממנו.
את כל כך מוכשרת!
את האמת, אני לא 🙂 אני טובה עם מספריים ויש לי עודף זמן פנוי. ולצערי כל הגזירות האלו באו לחלוטין במקום כתיבה. לא כתבתי מילה כבר כמעט חושיים.
אני חושבת שלי יש גישה יותר מעשית בעניין. שכל סטודנט יעשה את הטוב בעיניו. אני לא ראיתי אף פעם סיבה או רצון שמישהו יכין בשבילי עבודה. אני באתי ללמוד בשביל, כמה מפתיע, ממש ללמוד. אבל אנשים שונים באים בגישה שונה. אז במקום לטפס על higher moral ground… Modus Vivendi זו משכורת. זו דרך טובה לעשות כסף, בלהכין עבודות לאנשים. אם היא הייתה צריכה עבודה בתחום שלי, בכיף, אבל אין לי כוח עכשיו לקרוא מאמרים בפסיכולוגיה ובקרימינולוגיה. לא מתאים לך, אל תעשי 🙂