תכירו "את זה"

בעלי קורא לו חמור, אני קוראת לו "כלב סקוטי"

הכנתי את הכלבלב הזה לפני קרוב לשנה, כאשר רק התחלתי להתנסות בתפירה. הוא עשוי מחולצה ישנה שלי וממולא בשארות בד מאותה החולצה. הוא עקום ויש לו כתם חום גדול על התחת (אחרי שהוא נכנס לפיו של הילד רגע אחרי שגם שוקולד נכנס לשם).

אורן קורא לו : "את זה!" וכרגע זה החבר הכי טוב שלו והם הולכים לכל מקום ביחד.

מה אני אגיד לכם, לפחות זה שיפור מסוים מהחבר הקודם שלו, חבילת הטישו.

למה אנחנו בכלל טורחים לקנות לו צעצועים ?

***

וקצת (בסדר, המון) תמונות אורן, במיוחד בשביל הסבתא שאני יודעת שגם קוראת כאן וביקשה רשומה חדשה עם תמונות:

בטיול באלוני אבא שהגענו אליהם בעקבות "קולאג'י סייל" שהיה שם.

אמא: אורן, איך עושה פרה?

אורן : מממ

אבא: אורן, תראה!

אורן: מה זה?

אורן: הצילו! זה זז!

מטיילים על אבא

אורן: מה זה?

אצטרו – מה? אצטרורבל? למה זה טוב?

אה, לדברים הרגילים.

אוקי, סיימתי

אבא: עוד אחד?

אורן: לא, זה בסדר, אני כבר לא רעב

מה עכשיו?

הידד!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *