ילד שלי מוצלח

היום בגן:

גננת: אורן, אבא בעבו-

אורן: דה!

מוכשר שלי 🙂

היום בבית:

אבא: אורן, קח את זה (פאזל עץ) ושים את זה שמה (שידה בקצה השני של החדר).

אורן לוקח, חוצה את החדר. מניח את הפאזל על השידה, מסתובב, מחייך מרוצה ומוחה לעצמו כפיים.

***

וקצת תמונות מהגן

ידעתם שאני מבשל?

ספרים זה חשוב, לא?

וקצת מוזיקה, גם זה חשוב:

וגם קצת אומנות, גם זה חשוב:

ולסיום, אולי אהבה ראשונה?

***

נ.ב

יש לי סינוסיטיס, או משהו שנשמע דומה.

אנטיביוטיקה לעשרה ימים.

מצד אחד, מרגישה הרבה יותר גרוע. מצד אחר, מרגישה מעט יותר טוב.

שילוב מוזר שכזה.

החלק הבאמת קשה הוא שאין לי כוח או חשק ליצור שום דבר.

יושבת בבית. כואב לי הראש, סחרחורת ושעמום. שילוב גרוע.

החלק הטוב, משלימה שעות קריאה.

הגיע לי סוני רידר חדש וחתיך. אקדיש לו פוסט נפרד בהזדמנות.

כבר שכחתי כמה אני נהנית לקרוא עם אחד, וכמה מהר אני קוראת אתו.

מאז שהוא הגיע, אני קוראת בממוצע 3 ספרים בשבוע.

נכון שיש לי עכשיו יותר זמן לקרוא, אבל לא מעט מהמהירות קריאה זה תודות לפורמט המכשיר. אני פשוט קוראת בו הרבה יותר מהר.

זהו, הולכת לקחת אקמול צינון וללכת לישון, בתקווה שמחר ארגיש הרבה יותר טוב ואתחיל לחזור לשגרה.

 

נ.ב 2

זהו. הגעתי לשלב שנמאס לי לשבת בבית. היה חודש נהדר, אבל מתחילה שוב לחפש עבודה בשיא המרץ.

הפעם, אנסה למצוא משהו מעט יותר קרוב לבית. אני יודעת שלא מעט נשים נוסעות שעה ומעלה לעבודה, אבל בשבילי זה היה סיוט בשנה האחרונה. גם השעתיים ביום שנשרפות על כלום וגם הסכנה היום יומית, הצורך לקום מאוד מאוד מוקדם, והעייפות, וההירדמות על ההגה. לא רוצה לחזור לזה, לא אם תהיה ברירה אחרת.

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *