עבודה, חיים ופרופורצייה

מדהים כמה מעט צריך כדי להכניס דברים בפרופורציה.

היתי היום במיונים לתמיכה טכנית של נטויזין. באתי בלי חשק, בלי רצון ועם מעט דיכאון מכל התהליך.
יצאתי משם, נסעתי לכח אדם שהתקשרו אלי וכאשר הגעתי אליהם, התברר
שהם מציאים לי מיונים לשרות לקוחות של סלקום.
21 שקל לשעה, משמרות רצח, אילוצי שעות
ומשמרות ימי שישי ולילה כפויות.
פתאום נטויזין נשמע טוב.
אולי אותה המשכורת, אבל
קורס קצר יותר
משמרות גמישות יותר
וללא עיקום היד מאחורי הגב.
מחר יש את המיונים ה"חברתיים" לנטויזין,
פתאום יש לי הרבה יותר חשק לקראת זה.

זה לא עבודה אמיתית, אבל זה עדיף מכלום.
מה גם, שאני מחפשת עכשיו עבודה זמנית,
נכון שיש את עניין ההתחיבות בנטויזין, אבל
לא אכפת לי.
מספיק, אני כבר מתפסת על הקירות.
אם אני אמצא עבודה אחרת,
אז במקרה בכי גרוע אני אשלם את הכנס, אבל לפחות אני לא אשב יותר בבית.

נ.ב
לא שכבר קיבלו אותי לנטויזין, אבל לפחות ההשוואה לסלקום עוזרת

נ.ב 2
אפשר קצת עידוד
:-/?
דיכי עם כל העסק הזה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)