18.1.2010

ראיתי את זה אצל (persephone_il) והחלטתי שאני רוצה גם.

לפחות חמשת האנשים הראשונים שיגיבו לפוסט הזה יקבלו ממני משהו שאני יצרתי, בכפוף לתנאים הבאים:

1. הדברים שאני יוצרת יכללו משהו גזור (נייר או טפט) או (אולי גדול) משהו כתוב.

2. אשמח להצעות אם אתם רוצים משהו ספציפי, אבל אני לא מבטיחה שזה מה שתקבלו. שביעות רצון הלקוח בפירוש לא מובטחת.

2. א. אפשר גם להציע שיתופי פעולה יצירתיים אם בא למישהו. שוב, בלי הבטחות.

3. סיכוי טוב שלא תדעו מה אתם מקבלים מראש, עד שזה יגיע אלכם בדואר.

בהעתק persephone:
4. אתם צריכים לכתוב פתק כזה ולהתחייב לעשות דבר דומה לחמישה אנשים. לא תעשו פתק, לא תקבלו כלום. לא ראיתי את הפתק, כאילו לא כתבתם אותו.

5. למעלה כתוב "לפחות", וזה לא במקרה. אני שומרת לעצמי את הזכות להכין דברים גם מעבר לחמשת המגיבים הראשונים, בכפוף לזמן, לאנרגיות (אין הרבה), ולכמה שיתחשק לי.

6. הדברים ישלחו בדואר או ימסרו ישירות למזמין בכנס כזה או אחר 🙂

אז תרגישו חופשיים להגיב גם אם יש יותר מחמישה אנשים (לא נראה לי שזה יקרה), כי לכו תדעו.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

הוצאת דברים מהמערכת

אני מרגישה שאני אמא רעה.

אני כנראה יוצאת לעבוד ביום ראשון.
זה צץ לפתע פתאום. ראיון עבודה, בחינה.
נשאר עוד פוליגרף, אבל לא נראה לי שזה מה שיכשיל אותי.

אז אורן קיבל בקבוק (אני קיבלתי גודש) ויום ראשון הוא כנראה הולך למעון.

ניסינו למצוא מטפלת, אבל אף מטפלת שמישהו יכול לערוב לה לא הייתה פנויה.
אז נשארת רק האופציה של המעון ובמעון של יובלים בדיוק נפתח מקום.
זה מעון טוב, מטפלת אחת על שלושה ילדים.
בכל מקרה רצינו לרשום אותו לשם מתי שהו.
כל מי שדיברנו אתו מאוד מאוד מרוצה מהמעון.
אבל… איך שהו…

הוא כל כך קטן.
ואם לא ייגשו אליו כשהוא בוכה?
מי שם ידע איך הוא אוהב שמחזיקים אותו?
איך להצחיק אותו?
איך לטפל בו כך שיהיה שמח?
אני ממש רוצה לצאת לעבוד.
זאת העבודה הראשונה שהתקבלתי אליה שאיך שהו קשורה למה שלמדתי,
אבל אוף.

אהבתם? תשתפו הלאה :)