והפעם בלי מילים, כי אין כוח/זמן – הרבה תמונות אורן

בסדר, אולי קצת מילים.
אנחנו (אני ורונן) עומדים בגינה. אורן על הידיים שלי.
רונן אומר לו:
"בוא אלי".
אורן מושיט ידיים ובא אליו.
עכשיו, זו חוויה נהדרת, אז גם אני רוצה.
אז גם אני בתורי אומרת, "אורן, בוא אלי".
והילד, מושיט ידיים ובא גם אלי.
כך ה נמשך כמה פעמים עד שרונן קורא לו שוב לבוא.
אורן מביט בו רגע. נצמד עלי,
ועונה: "לא"
הזוי.

אהבתם? תשתפו הלאה :)