או קיפוד מתוק ומכוער. או קיפוד זנוח.

כל אחד מהשמות האלו יתאים לו.

הוכן ממטלית אבק לפי ההדרכה הזאת

יצא מתוק ומכוער. אורן הביט בו, נגע בו בחשד וזרק אותו רחוק משאר הצעצועים. כך שלפחות כרגע, הקיפוד מצטרף לשאר הצעצועים שהכנתי לאורן ונזנחו בצד, שזה בעצם כל  הצעצועים שהכנתי לו  (נו אולי חוץ מ "את זה")

כמה תובנות מהכנת הקיפוד:

* כאשר בהדרכה אומרים "לא לגזור את הקוצים", מתכוונים לקוצים על הגב של הקיפוד. הקוצים שנמצאים בהיקף, ממש קרוב (לפחות כחצי ס"מ) לשוליים, צריכים לרדת אחרת לא ניתן יהיה לתפור.

* לתפור את הגוף ידנית.

*החלק המעוקל בגזרה הוא החלק האחורי של הקיפוד.

* לא לסמן את תווי הפנים עד שהראש מחובר לגוף כדי שהעיניים לא יצאו גבוה מדי ולא ייעלמו בתוך התפר או מתחת לקוצים.

*לא לסמן את תווי הפנים עם עט אלא אם אתם בטוחים שהוא לא ימרח ולא יגיע לפה של הילד. אצלי אפילו הפרמננט עשה בעיות. רקמתי מעליו ועדיין יצא פחות נקי מאשר היה יוצא אם הייתי רוקמת מההתחלה.

*לא להפוך את הגוף והראש עד שהראש מחובר כמעט לחלוטין לגוף הקיפוד. כלומר, להצמיד את הגוף ההפוך לראש ההפוך ולתפור אותם אחד לשני. להשאיר פתח (גדול, כי אחרת הקוצים לא יעברו), להפוך, למלא ואז לסגור את הפתח בתך נסתר. ממליצה לוודא שהפתח לא נמצא על התפר של הגוף או הראש (יש תפר בחיבור חלקי הגוף ותפר בחיבור שני חלקי הראש)

זהו נראה לי, חוץ אולי מהתובנה המעניינת שכאשר חותכים כפפת אבק נשאר ממנה המון המון….. אבק בצבע הכפפה.

לא צעצוע יפה במיוחד, אבל יש בו חן מסוים. איפה שהוא, אי שם.