סאגת מחמד

אני לא יודעת מה זה היצור הזה במציאות אבל בעלי קורא לו סאגה, ואורן קורא לן גא-גא והוא מתגורר על הגרגר פנמה שלנו בחצי שנה האחרונה.

אנחנו אומרים לו בוקר טוב, ודואגים לו כאשר הוא הולך להסתובב. ואורן עוצר לבדוק מה שלומו כל פעם שעושים סיבוב בגינה.

לפעמים הסאגה בישן ומתחבא, לפמעמים יושב על קצה ענף ומניע את מחושיו לשלום.

הוא לא תמיד מבלה כאן את היום, אבל לפני כמה ימים ראינו אותו מקפצץ לו באיטיות בחזרה לכיוון העץ, והוא מנסה להיות כאן כל בוקר וכל ערב.

הכרנו אותו כאשר היה יותר קטן וירוק ועכשיו הוא כבר יותר מ 10 ס"מ גאים ואפורים. עם פס כתום בולט לאורך הגב.

אז נכון שהוא אוכל כמה עלים פה ושם אבל העץ הזה מתחדש מספיק מהר כדי לא להתרגש, אז גם אנחנו לא מתרגשים יחד איתו.

תכירו אותו, הסאגת המחמד שלנו.

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מתנה לבת שלוש אהובה

מה מביאים לילה מקסימה ואהובה מאוד שבאמת כבר יש לה כל צעצוע או בגד אפשרי?

לבת של חברה טובה היה יום הולדת שלוש והשאלה הזאת עלתה בערך חודשיים לפני היום הולדת וליוותה אותי כמעט עד היום הולדת עצמו 🙂

בובות, יש לה. צעצועים, יש לה. בגדים, אף פעם לא חסר.

אז מה לקנות?

מה לקנות לא מצאתי, אז תפרתי.

תיק עופרה מקורדרוי קרם עדין עם דוגמא מקסימה. קניתי אותו לפני כשנה בנחלה. אז עוד אפילו לא תכננו את פשושית, אבל ראיתי את הבד, וחשבתי "מה אם", וקניתי.

ורול טושים ל 20 צבעים, עם טשים רחיצים.

והכל ביחד:

ליאמי שלנו, אוהביתם אותך מאוד.

מקווה שתהני מהמתנה לפחות באותה המידה כמו שנהיניתי להכין אותה בשבילך.

*

*

וכמה תמונות מהיום הולדת עצמו:

ועם חברה חדשה (הילדה: "אמא! תראי איזה ילד יפה" (אולי ניקח אותו הביתה) )

ועם כלת השמחה  :

אוהבים אותך יפה שלנו
***

ואני רשמית חולה. שפעת.

בעעה…..

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מחשבות ליליות

ורן יושן.

רונן בעבודה.

החתולה מטיילת.

אני יושבת לבד מול המחשב ומפתחת בשעתיים האחרונים תסמיני שפעת. הידד.

***

שני שירים קצרים מאת חגית בנזימן ( הוצאת דביר, 1984)

 אולי נתחלף?

אתה חוזר בערב הביתה

תמיד מטושטש והרוג-

אתה חושב שלהיות פה בבית

זה יום שכלו תענוג.

אם אתה משכנע

שגדול ילדים

זה משחק ילדים,

אני מוכנה

להחליף תפקידים

לימים אחדים.

***

וכדי להיות הוגנים

***

אולי נתחלף?

אני רק מופיע בדלת

את עושה מין פרצוף מענה-

יש לך אלף דרישות ממני-

"תקח, תסדר ותנקה".

אם אינך מבינה שאני קצת עיף

אולי מדי פעם פשוט נתחלף?

 

***

בחודשיים האחרונים אני עובדת בקידום אתרים מהבית. במקור זה אמור היה להיות 3 שעות עבודה ליום, אבל במציאות,

מכיוון שזה עבודת פרילנס ומשלמים לפי הספק, אני עובדת מהבוקר ועד שאני צריכה לאסוף את אורן מהגן.

אחר כך אני רצה אחריו, לוקחת אותו לגן משחקים, קצת על הידיים, קצת ברגל, קצת בעגלה והבעיקר בחוץ ובחום.

אחרכך רונן חוזר מהעבודה, או שלא.

ארוחת ערב, אמבטיה וטקס שינה.

קצת שקט אם אורן מסכים ללכת לישון.

וכמה שעות מול הטלויזיה (מחשב במקרה שלנו).

ולישון.

בוקר, ושוב חוזר על עצמו.

מצד אחד, זה טוב.

מצד אחר, אני מתגעגעת לעבודה מחוץ לבית.

אני מתגעגעת לכך שלא צריך לבשל ארוחת צהריים,

או שלפחות לא צריך לבשל אותה רק לעצמי.

אני אוהבת שגרה, אבל אני מתגעגעת לקצת שינוי.

ללצאת מהבית.

ולעבודה עם אנשים.

זהו, מספיק התפלספות ללילה אחד.

חוזרת ללראות glee , לסרוג ולחכות לרונן שיבוא הביתה.

הגרון שלי כואב, וגם הראש, והאף שלי נוטף.

מתכון מושלם למצב רוח פילוסופי 🙂

לילה טוב לכולם.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

עוד שמיכת גלים ונעלולי אולסטאר

הוכן כמתנת לידה לשכנה.

לזה הוספתי גם שתיל של תות גינה (קרוי גם תות יער, נראה כמו תות שדה קטן רק עם טעם מעט יותר עשיר).

נמסר אתמול עם שפע איחולים .

חוט הולידי, מסרגה 4.5 לשמיכה ו 3.5 לנעלים.

השמיכה נסרגה לפי הדוגמה הזאת

נעלי אולסטאר נסרגו לפי הדוגמה הזאת

וארוז למסירה

***

הקטן של השכנה נולד לפני כשבועיים ורק לפני יומיים סיימתי לסרוג, אז כמעט לברית 🙂

יו. אני לא זכרתי שהם באים בגודל כל כך קטן. היא נתנה לי להחזיק אותו אתמול וממש לא זכרתי איך עושים את זה.

הוא כמו גור חתולים. לא שוקל כלום, שמוט כולו.

אני גרועה עם תינוקות של אחרים.

עם אורן, זה היה כך כך טבעי, כל כך מובן. מקווה מאוד שהחוש ה"אימהי" יופיעה מחדש גם עם פשושית

ואחרי קצת שיטוט בספריית התמונות,

וואלה, מתברר שאורן כן היה כל כך קטן. ממש חמק לי מהראש 🙂

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

לבנון הכרוב הביתי שלנו

שם שניתן לו על ידי סבתא ולפי דעתי הולם אותו היטב

תראו את עמידת הפיטר פן הזאת

ואם כבר משחקים עם מים:

מספיק מלא?

אולי עוד קצת?

יאמי!

איך זה עובד?

אה, ככה!

אמא: אהההה!!!

אורן: אופס?

וקצת תירס חם עם סבתא:

טעים!

קיץ זה כיף

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)