קיבלתי היום ביקורת מידיד שלי על סט של נובלטות שלי שמתאגדות על אותה דמות.
ביקשתי שהוא יקרא כדי שאני אוכל להיעזר בו בהתיעצות בכתיבת סיפור שאני עובדת עליו עכשיו,
בדיאבד אני חושבת שגם רציתי שיהיה עוד מישהו שיקרא את הסיפורים האלו.
זו אחת הדמויות האהובות עלי, וכאשר עברתי על הסיפורים מחדש לפני ששלחתי לו
נזכרתי מחדש כמה אני מרוצה מהם.
הם לא באמת מד"ב
הם יותר רבע פנזטיה/סיפור לוחמים שכזה.
הראשון שבהם נכתבת לפני כשש שנים, האחרון לפני שנתיים שלוש.
הסגנון שלי משתנה במהלכם,
הרמת כתיבה הולכת ומשתפרת .
זה כיף גם לראות את השינוי
וגם לראות שגם לפני שש שנים היו לי רעיונות שאני עדיין מרוצה מהם.
הם צריכים שכתוב, צריכים עריכה, הנובלטה הראשונה צריכה כתיבה מחדש
ועוד כמה אלפי מילה, אבל עדיין.
אם הסיפור שאני עובדת עליו עכשיו ושעוסק באותה דמות, יתקדם כמו שצריך
אני צריכה לפנות נאנו אחד ולהפוך את הסיפורים האלו לספר.
ולו כדי למצות את הדחף הגרפומני שלי לחלוק את הדמות עם עוד אנשים.