אורן השנה התחפש לבוב הבנאי (מהסוג שעובד בנמל, הסבר בהמשך) וספיר התחפשה לפרח (לא, זה לא חציל).

מכיוון שאני מאמינה הדוקה בגישה של לצלם עשר תמונות בתקווה שאחת תצא מוצלחת, תתכוננו להצפה רצחנית של תמונות .

***

פורים 2012

התחפושת: אפוד מחויט לגיל שנתיים וחצי,חגורת כלים, קסדה קנויה שקיבלה ריפוד פליז ורצועת גומי.

האפוד, (באדיבות סבא שעובד בנמל) לפני הפרימה והתפירה מחדש (נפרם לחלוטין, כולל הסרט אלכסון והפסים הזוהרים, נחתך למידה ונתפר מחדש):

תראו את כל השיער הזה 🙂

לא יאמן כמה התספורת ביגרה אותו.

וממשיכים עם פורים. יוצאים קצת לשמש.

אורן: אמא, איפה את רוצה שאני אעמוד?

היי, יש להם ריח…

אורן: "אמא, זה פרח חללית, אבל כזה שלא עושה שיר". (נרקיס חצוצרה, לקח לי חודש להבין שהוא מתכוון לחלילית, כזו שמנגנת, ולא לחללית שעפה).

וספיר עם אבא.

בכניסה לגן, רגע של דממה ואז הגננת :"אוי, איזה חציל חמוד!"

אני: 

הכובע פרח נסרג לפי ההדרכה שהבאתי כאן

ל nuky שדאגה, הוא שוקל פחות ממאה גרם

לצמצום החלק התחתון של הכובע ולהתאמה שלו לראש קטן תפרתי מבפנים גומיה רכה בצבע תואם (גומיית חזיה שמוכרים בסידקית, רך, חלש ועדין).

ומקרוב על הדוגמנית (לא חציל) שלנו:

וממשיכים לעדלאידע הישובית. הנושא השנתי היה אגדות והשלב שלנו התחפש לאליסה בארץ הפלאות.

ופוגשים חברה מהגן:

יום אחד עוד נזכיר להם את זה 🙂

וברחבה הסופית, צריך לתקן כמה דברים.

ובקיבוץ, עם כרמלון, הבן דוד, שהתחפש לעוגיפלצת.

התחפושת נתפרה אצלנו בבית במבצע משותף של הכנת תחפושות ואנחנו עדיין מוצאים פרווה כחולה בכל מקום אפשרי.

ואצל הסבא והסבתא רבא.

ספיר בתחפושת אסתר (שימוש חשוב לבגדי הבריתה שלה).

ולקינוח עוד כמה תמונות של הפרח הקטן שלנו.

מספיק, נכון?

שבוע טוב לכולם