מגזרת חדשה – מכשף עסוק

שיתוף פעולה עם המאיירת המדהימה אביב אור.

את העבודה של אביב ראיתי לראשונה בובקומיקס "הו לא". מישהו פרסם את הרצועה הזאת בפורום מדע בדיוני ופנטזיה, באתי להסתכל, התלהבתי, ומשם המשכתי לאתר ולבלוג של אביב. הבחורה מוכשרת בטירוף ומציירת גם לשוק העולמי. למשל, בין השאר היא מאיירת את הדמויות עבור משחק הרשת של "משחקי הרעב" שאמור לצאת בקרוב.

פניתי אליה בבקשה לשיתוף פעולה ולשמחתי (זה בלשון המעטה) קיבלתי תשובה חיובית.

עד כאן, היסטוריה עתיקה. למה עתיקה? כי כל זה התרחש במאי שנה שעברה.

קיבלתי אישור מאביב, התחלתי לחתוך ואז חטפתי דלקת במפרק כף היד ובזה נגמרו עבורי המגזרות לארבע חודשים בערך. אחר כך עוד חודשיים לא הצלחתי לחתוך כי קשה להתכופף מעל שולחן עם בטן חודש שמיני-תשיעי, ואז היתה ספיר, וחוסר שינה ו… בקיצור, לפני שהספקתי למצמץ עברה לה שנה.

זהו, אקצר.

בלי הקדמות נוספות, קבלו את המגזרת:

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

התמונה היא בגודל מלא (כלומר הגודל שלה גדול ממה שרואים בבלוג) אז אם תרצו לראות איך המגזרת נראת מקרוב, תשמרו את התמונה למחשב ותפתחו מחדש.

חומר: בריסטול שחור.

איור המקור:

מתגעגעים לאתגרים?

מידות: 29X 26 ס"מ

זמן חיתוך: שנה.

זמן חיתוך בפועל: חודש.

מספר נסיונות: 2 (כן, חתכתי כמעט את כל המגזרת פעמיים אחרי נסיון ראשון כושל).

וכמה תקריבים:

העבודה על המגזרת הזאת הייתה חוויה יוצאת דופן. ריבוי הקוים הדקים, ההתאמה וההמרה של האיור למגזרת.

מבחינתי המגזרת גם הייתה עליית מדרגה בקושי הטכני של החיתוך.

אני מרגישה שאני התנגשתי איתה בתקרה טכנית של נייר.

השיטה שבה אני עובדת, דף מודפס מעל בריסטול, לא מאפשרת חיתוך עדין יותר ולא באמת מתאימה לחיתוך של כל כך הרבה קווים דקים.

אני צריכה להתחיל לבחון שיטות עבודה אחרות ואולי סוגי נייר אחרים.

מאתגר

 

נ.ב

אם אתם מציירים או מכירים מישהו שמאייר או מצייר, תחשבו עלי.

חזרתי לחתוך ואני מחפשת שיתופי פעולה נוספים

אהבתם? תשתפו הלאה :)

גרומיצ`מה

גרומיצ'מה (Eugenia Brasiliensis)

הידועה גם כ: grumichama, Brazilian cherry, Eugenia dombeyi

היא עץ נמוך שמקורו בברזיל. בעל לבלוב אדום מקסים ופריחה לבנה וריחנית.

תוך 30 יום הפרי מוכן לקטיף ולפי העדויות ברשת אמור להיות בטעם דובדבן (או אולי כמו פיטנגו בלי טעם הלוואי).

את העץ שלנו רכשנו לפני כשנתיים, עם אזהרה חמורה על כך שהוא רגיש לגיר, לקור, לשמש ולכך שמסתכלים עליו יותר מדי.

במשך יותר משנה הוא גודל בעציץ בפטיו מוצל ובאמת היה נראה כמו עץ מסכן שסובל מכל רוח חולפת.

ואז אמרו לי שהוא לא כזה.

שהעץ גודל היטב בשמש מלאה, שאת הרגישות לגיר ניתן לפתור עלידי השלמת ברזל ושהוא בכלל לא רגיש לקור (מסתדר עד  -3.33º C ).

אז לקחנו את העץ המסכן שלנו ושתלנו אותו באדמה.

או לפחות רצינו לשתול, כי כאשר התחלנו לחפור שתברר שהענין לא יהיה כל כך פשוט.

מבתרר שהקבלן בניה השאיר לנו "מתנות" קבורות מתחת לפני השטח.

אבנים, מסמרים, ברזלים, ניילונים… מיני מיזבלה הייתה לנו שם

ניקינו, פינינו, שתלנו.

ככה העץ שלנו נראה באביב הראשון לאחר השתילה:

כל הלבלובים שיצאו לו היו מעוותים. התקשרתי למשתלה שממנו קנינו אותו (וולך) ואמרו לי שזה מה שקורה לעלים של גרומיצ'מה בשמש מלאה. חששתי ברצינות שעשינו טעות אבל העץ כבר היה באדמה וחוץ מכך שלבלב מעוות היה נראה דיי מרוצה. ואז הגיע האביב הנוכחי:

לבלוב ישר ומקסים (למרות שאת האמת, יתכן שהפעם הוא לא מעוות כי התרחש לפני ימי השמש הרציניים)

וזה:

תחילה של פריחה

GO !

אהבתם? תשתפו הלאה :)

יש גם ימים כאלו

אורן מצונן ועם חום – בבית.

ספיר משתעלת ומקיאה בגלל זה (אבל בגן).

אני עם ברונכיטיס, או איזו קללה דומה.

האוטו במוסך עם דליפת דלק (מתברר שיש גרר חינם מהביטוח, הידד).

על הצד החיובי,

תראו איזה יבול יש לנו בגינה. על צלחת שטוחה:

תות יער + קטמבילות

וקצת תקריב:

כיף.

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)