אני אוהבת מומינים, אפילו מאוד. במקביל אני בודקת כרגע את גבולות החומר של ויניל לגיהוץ, ויש כאן בהחלט מה לבדוק.
איזה כיף ששני הדברים האלו משתלבים נהדר ביחד 🙂
חומרים:
- חולצה מנקסט (איכותי, זול ומביאים אותה עד הבית)
- ויניל לבן מט
- ויניל פלוק (קטיפה) שחור
הדפסתי את הדוגמה פעמיים. התחלתי מהשחור, שזה החלק היותר מאתגר לחיתוך
חתכתי קצת יותר עבה מהקווים שעל הנייר (+ כמובן ששמרתי את כל החלקים שלא מחוברים למתאר, כמו העין השנייה, היד והאוזניים), ואז חתכתי את הלבן בדיוק לפי הקו
הנחתי אותם אחד על השני לראות אם אני בכיוון, נראה סביר 🙂
ועכשיו הגיהוץ על החולצה. מתחילה מהלבן
גיהצתי, קילפתי את שכבת המגן והנחתי את קוי המתאר. מתברר שהדוגמה של קו המתאר נמתחה מעט ואיבדה מהצורה והיה צריך לגהץ בשלבים כדי לוודא שכל הקווים שלה מתמקמים איפה שצריך (ועדיין היה קו אחד באזור הבטן שהיה צריך לחתוך ולקצר בכמה מ"מ כדי שיכנס כמו שצריך). אחרי שמיקמתי את המתאר, החזרתי וגיהצתי למקום את החלקים הפנימיים החופשיים. קילפתי מכולם את שכבת המגן וככה זה נראה בסוף
מקרוב רואים שזה לא מושלם ויש כחצי מלימטר של תזוזה פה ושם.
אבל אני מתנחמת בכך שממרחק של חצי מטר לא רואים את זה 🙂
מה אתם אומרים, יצא חמוד :-)? זה פותח דלת לעולם שלם של דוגמאות שניתן להכין בטכניקה הזו. עכשיו רק חסר חולצות…
לבשתי אותה היום ומחר אכבס ואראה מה הקווים הדקים האלו חושבים על כביסה.
מזכירה לכם שיש לי בבלוג הדרכה מצולמת לעבודה עם ויניל לגיהוץ, ממליצה בחוף לנסות. רק זהירות, זה ממכר.
המשך שבוע טוב,
יעל
