מתקן מעץ לקפסולות קפה – פרויקט משותף

פרויקט משותף שלי ושל בעלי 🙂

את המתקן הקודם הכנתי לו ליום הולדת והוא הלך ביחד עם המכונה אליו לעבודה, הפעם התחדשנו במכונה לבית והכנו את המתקן ביחד.

הוא תכנן, מדד, ניסר והרכיב, אני הוספתי את הצריבה והצבע.

העברת הציור עם נייר קופי

 

אחרי צריבה

 

נגיעות של צבע עם צבעי עפרונות

 

ומוכן 🙂

 

מתקן מושלם לשרוולי נספרסו… הבעיה היא שאז הלכתי וקניתי קפסולות של חברות מתחרות, שמגיעות באריזה שונה לחלוטין.
על פתרון מגניב לקפסולות כאלו אכתוב בפוסט בהמשך 🙂
שבוע טוב לכולם וחנוכה שמח!
יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שידת מדיה חדשה תוצרת בית

עבודת צוות שלי ושל רונן 🙂

הוא תכנן, ניגר והרכיב ואני הוספתי את הצריבה.

הציור ומתחתיו נייר קופי

 

אחרי הקופי

 

מתחילה צריבה

 

דרור יושן בצד ונותן לאמא לעבוד

 

המון המון עבודה, הצריבה הכי גדולה שעשיתי עד עכשיו

 

דרור יוצא להנות קצת משמש סתוית עם אבא

 

צריבה ראשונה מוכנה

 

 

צריבה על הקופסה השניה (להסתרת הלגן של הכבלים ולשקע חשמל מסודר)

 

שניהם ביחד

תחילת צביעה

שכבה ראשונה

דרור נח בערסל

ועוד כמה תמונות

 

הארונית הישנה מול החדשה
        

ועם השקע והמתגים

מה אתם אומרים, יצא חמוד :-)?

המשך שבוע טוב!

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

הדרכה קטנה להכנת כיסוי לשמיכה כבדה

לוקחים ציפה בגודל של השמיכה, הופכים אותה ותופרים חתיכות שרוך במקומות בהם יש לולאות בשמיכה. זהו.
למה לתפור לבד? כי כיסוי קנוי עולה כמו השמיכה וכי השמיכות כבדות מכדי להכנס ישירות למכונת הכביסה 🙂
שאר הפוסט תמונות:
השמיכה, כ 7 קילו הוזמנה במכירת חיסול ($29.99) עם משלוח חינם מאמזון, יש לנו גם אחת קטנה יותר שמצאתי לספיר במשקל שמתאים לה ב 14 דולר.

ציפה הפוכה (קניתי סט מצעים זול מנקסט)ותפרתי שרוכים בפינות ובשאר המקומות בהם יש לולאות בשמיכה. אני תפרתי במכונה אבל אפשר בלי בעיה לתפור גם ידנית. בתור שרוכים השתמשתי בשרוכים ממכנסי ספורט של הילדים שתמיד הולכים לטייל ומסיימים אצלי במגירה.

תקריב על השרוכים בפינה

קושרים את השרוך דרך הלולאה. בשמיכות קלות, מספיק קשר יחיד, בשמיכות כבדות ממליצה לעשות פפיון אחרת המשקל של השמיכה יפרום את הקשר.

הופכים בחזרה, וזה מוכן 🙂

תהנו והמשך שבוע טוב!

יעל מיכאלי

אהבתם? תשתפו הלאה :)

טיפה נעלמתי, וברוך הבא דרור

תכירו את דרור 🙂

ציפור קטנה שהצטרפה אלינו בספטמבר. ההריון היה זוועת עולם, אבל הלידה הייתה נהדרת. אפידורל זה נפלא. לא מבינה איך ילדתי את שלושת הגדולים בלי.

סיפור לידה בקטנה:

ביום ראשון, 22.9 , סיימתי את כל המחויבויות שלי לעבודה, נפרדתי מכל הלקוחות ועשיתי לקטני שיחה שעכשיו אמא תהיה 3 שבועות במנוחה לפני לידה, תשכב עם רגליים מורמות (דליות מהגהנום), תאכל טוב ותישן טוב. זה כנראה שעשע אותו, כי בערב ירדו המים.

הקפצנו את ההורים שלי שישמרו על הגדולים ונסענו לרמב"ם. הגענו לשם בלי צירים ושלחו אותנו להסתובב במסדרון. הייתי נחושה שהפעם זה יהיה אפידורל ויהיה מה, אז אחרי שעה וחצי של טיולים ובערך שלושה צירים, השתפנתי וביקשתי אפידורל. שמו לי, הצירים הפסיקו לכאוב והלכתי לישון. אחרי שלוש לידות בלי אפידורל, עולות לי דמעות של התרגשות רק מלכתוב את זה. התעוררתי לקראת הבוקר, כשהרגשתי שמתחילה לידה. בשלב הזה האפידורל לא עזר בכלל, מצד שני, כאשר מגיעים ללידה פעילה אחרי מנוחה ולא אחרי שעות של כאבים, זו חוויה אחרת לחלוטין. חמש עשרה דקות, והיה לנו דרור 🙂

ועוד קצת תמונות (תדמיינו רקע של לבבות וקיטש)


}]
המשך שבוע נפלא וחנוכה שמח!

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)