הדרכה קטנה להכנת כיסוי לשמיכה כבדה

לוקחים ציפה בגודל של השמיכה, הופכים אותה ותופרים חתיכות שרוך במקומות בהם יש לולאות בשמיכה. זהו.
למה לתפור לבד? כי כיסוי קנוי עולה כמו השמיכה וכי השמיכות כבדות מכדי להכנס ישירות למכונת הכביסה 🙂
שאר הפוסט תמונות:
השמיכה, כ 7 קילו הוזמנה במכירת חיסול ($29.99) עם משלוח חינם מאמזון, יש לנו גם אחת קטנה יותר שמצאתי לספיר במשקל שמתאים לה ב 14 דולר.

ציפה הפוכה (קניתי סט מצעים זול מנקסט)ותפרתי שרוכים בפינות ובשאר המקומות בהם יש לולאות בשמיכה. אני תפרתי במכונה אבל אפשר בלי בעיה לתפור גם ידנית. בתור שרוכים השתמשתי בשרוכים ממכנסי ספורט של הילדים שתמיד הולכים לטייל ומסיימים אצלי במגירה.

תקריב על השרוכים בפינה

קושרים את השרוך דרך הלולאה. בשמיכות קלות, מספיק קשר יחיד, בשמיכות כבדות ממליצה לעשות פפיון אחרת המשקל של השמיכה יפרום את הקשר.

הופכים בחזרה, וזה מוכן 🙂

תהנו והמשך שבוע טוב!

יעל מיכאלי

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פירוגרפיה – התחלה וציוד מתאים, או : איפה קונים צורב לעץ

צריבה על עץ היא חלום ישן שלי. ניסיתי ללמוד לצרוב לפני שמונה שנים, כשאורן, הגדול שלי, נולד. אבל לא היה לי זמן להגיע לחוג ובסוף זה התמסמס. נשאר לי מאז צורב פשוט לעץ, בצורת מלחם, שקניתי בחנות יצירה בארץ. הוא לא צרב טוב כבר אז והוא לא צרב טוב גם עכשיו, כאשר הוצאתי אותו מהארון וניסיתי שוב.

כמו שאני עושה הרבה דברים בשנים האחרונות, פתחתי אלי אקספרס. קראתי, גלשתי, התלבטתי ובסוף הזמנתי צורב דמוי מלחם שמאפשר לכוון טמפ' עד 450 מעלות.

ניתן למצוא אותו ואת הדומים לו באליאקספרס ובאיביי בסביבות ה 60 ש"ח בשילוב שונה של המילים:

60w Adjustable Soldering Iron Carving Pyrography Tool Wood Embossing Burning Soldering Pen Set Welding Tips Kit

היו עליו ביקורות מעולות והוא נראה מאוד מבטיח וחיכיתי לו בהתרגשות רבה. הוא הגיע. חיברתי והתישבתי לצרוב.

אני מעבירה את התמונה לעץ עם ניר גרפיט (נייר קופי איכותי) ואז צורבת לפי התמונה.

התחלתי מצריבה על קופסת התה שלנו.

יצא חמוד מאוד, במיוחד אם לא מסתכלים מקרוב מדיי.

להגנת הצורב אפשר לומר שהעץ של הקופסת תה היה כנראה מכוסה בלק. אבל זו הגנה ממש חלשה. הקוים יצאו חלשים מאוד והיה צריך לעבור כמה וכמה פעמים על כך קו (גם בטמפ' המקסימלית של הצורב)

אחרי הקופסת תה, המשכתי לשרפרף של איקאה (שלא מכוסה בכלום)

ואחד נוסף

אז מצד אחד, הוא אכן יותר טוב מהצורב שהיה לי לפני שנים.

יש לו חודים שמאפשרים עבודה עדינה, והוא מצליח לצרוב.

אבל

בערכה הזו יש רק ראש אחד שבאמת מיועד לצריבה של קו (אפשרת לקנות סט ראשים גדול יותר ב כ 12 ש"ח באלי אקרספרס). יש לו מוט ארוך בין הידית לעבודה, דבר שמפריע לדיוק. הוא צורב ממש חלש, ולהשלמת השמחה, יתכן ואחרי כמה עבודות הרגתי אותו. ניסיתי לשים פקק שעם על החלק החשוף כדי שניתן יהיה להחזיק יותר קרוב לקצה, ראיתי שעושים את זה ברשת. היה ריח מאוד צרוב ואחרי זה הוא התחיל לחמם פחות טוב ממקודם. יותר נכון, הוא מתחמם, עושה דקה וחצי של עבודה ואז נחלש בהדרגה.

הוא נתן חווית צריבה מסכלת שהוציאה את כל החשק מלשבת ולצרוב.

אז, שוב, עשיתי את מה שאני עושה הרבה בשנים האחרונות, הלכתי לחפש מוצר טוב יותר ברשת.

איפה קונים צורב רציני לעץ ולעבודות פירוגרפיה?

תרשו לי לאמ:לק לכם (ארוך מדי, לא קראתי, או במקרה שלי, לא כתבתי אז אולי זה צריך להיות לאמ:לכ? אוקי, זה כבר לא קשור…)

יש שני צורות של צורבים על עץ

  1. צורב על עץ בצורת מלחם – שמחיריו נע בין כ50 ל כ 200 ש"ח. אני לא ממליצה עליהם. זה שעשוע נחמד לילדים אבל אם רוצים להתיחס לזה ככלי עבודה הוא מאוד מאוד מתסכל ומגביל.
  2. צורב על עץ עם חוט להט – זהו הצורב שמתאים לעבודה רצינית, ואותו קשה מאוד למצוא בארץ. יש אותו במקומות בודדים והמחירים בהתאם

(התמונות משמשות כקישור למוצר במידה ואתם רוצין להזמין מהם)

דרור כלי עבודה מוכרים את הדבר הבא ב 593 ש"ח

הנגריה הפתוחה מוכרים שני צורבים

ב 400 ש"ח (שזה אגב מחיר יחסית לא רע)

&

ב 1300-1500 ש"ח (תלוי באבזור)

אבל רגע. על הצורב בחנותו של דרור יש כיתוב ברוסית… מעניין, לא?

אמ:לק נוסף

המכשיר הוא צורב לילדים תוצרת אוקראינה שנמכר באוקראינה בפחות מ 10 דולר. הוא קיים ב 10W וב 20W, מאפשר שליטה מסוימת בטמפרטורה ומאפשר החלפת חוט להט (אבל לא עט להט)

לא הצלחתי ליצור קשר עם אף חנות באוקרינה שמוכרת אותו אבל מצאתי אותו באיביי בסביבות 120 ש"ח, שגם זה סביר לחלוטין. ניתן למצוא את גרסת ה 10W כאן, ולמוכר הזה יש גם 20W שלא היה בחנות בזמנו וניתן להתכתב איתו ולבקש. קצת יותר זול מ 593 ש"ח (+ 39 ש"ח משלוח) שמוכרים בארץ.

ומה לגבי הצורבים הרציניים יותר? אלו שמאפשרים לחבר אליהם עטים מתחלפים (שזה שימושי אם החוט המחבר מסיים את חייו…)

לפני הכל – יש צורבים סיניים מהסוג הזה באליאקספרס ובאיביי ובאמזון  – תזהרו מהם

קראתי הרבה ביקורות ולמרות שיש אנשים מרוצים, יש גם הרבה סיפורי זוועה על חיווט לא בטיחותי ומכשירים שעלו באש.

אז מה כן?

עבד מוצלח עם חיפוש באוקאינה, אז המשכתי שם ובדקתי מה הם מוכרים בחנויות לצד הצורב הפשוט.

הגדם שהכי בולט בנוף הוא הצורב הבא ZD-8905

 

חדי העיניים אולי יבחינו שהוא דומה עד כדי זהה לצורב בתמונה של הנגריה הפתוחה.

המוצר מיוצר אומנם בסין אבל מדובר על מכשיר רציני שנמצא אצל אנשים רבים ויש עליו ביקורות טובות וסרטונים ביוטיוב.

באוקרינה הוא נמכר ב 100 ש"ח.

גם הפעם, לא הצלחתי ליצור קשר עם אף חנות באוקרינה אבל מצאתי את האתר הבא https://www.evita.lt/

שמוכר מבחר גדול של ציוד אלקטרוני, ובין השאר הוא מוכר גם את הצורב חוט להט ב 26.00€

ועט חלופי / נוסף ב 6.80€

וקצה חלופי לעט ב 1.30€

כתבתי אליהם כדי לבדוק סימני חיים, הם ענו ואני הזמנתי (צורב, עט נוסף וחוד נוסף לעט)

המשלוח עלה לי 16,70 EUR בנוסף ל  2,50 EUR מיסים של פאיפל.

כל העסק עלה לי €53.29 או 230 ש"ח כולל משלוח עד הבית.

לדעתי מחיר הגון וטוב 🙂

הגיע תוך שבוע וחצי

ואחרי צביעה עם צבעי אפרונות (משמש בתור שלט למקלחת ילדים)

לדעתי יצא הרבה יותר טוב,

עכשיו רק למצוא על מה לצרוב 🙂

בברכה והמשך שבוע טוב!

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

עבודה עם ויניל לגיהוץ בשיטת הטרנספר

הדרכה שניה לעבודה עם ויניל לגיהוץ. את הראשונה תוכלו למצוא כאן

הדרכה לעבודה עם אבנים לגיהוץ תוכלו למצוא כאן

ובהדרכה הנוכחית אדבר על איך להכין מגזרות עם המוני חלקים קטנים שצריך למקם בסדר ובמיקום מסויים בעבודה הסופית.

למשל ציור שמורכב מכמה חלקים או טקסט.

אז מתחילים כרגיל. מדפיסים את הדוגמה, משדכים אותה לויניל לגיהוץ ומתחילים לחתוך

בסוף החיתוך מקבלים קערית מלאת חתיכות חתוכות

המטרה שלנו עכשיו היא להפוך את הערבוביה הזו למה שרצינו במקור.

שלב ראשון, תדפיסו את הדוגמה בהדפס ראי ותדביקו אותה למשטח (עם מסקיטניים למשל)

תחתכו חתיכה מהויניל השקוף העמיד לחום (אכתוב עליו בסוף) ותניחו אותה עם החלק השקוף על הדוגמה. תדביקו גם אותו למשטח העבודה בצד אחד.

תרימו את הגב, ככה שתחשפו את הצד הדביק של הויניל השקוף, תוך כדי שאתם מדביקים למשטח גם את הויניל השקוף

תתחילו למקם את החתיכות של הויניל החתוך על המשטח הדביק לפי הדוגמת מראה שרואים דרכו.

מניחים את החתיכות עם הצד הצבעוני כלפי מטה ועם צד הדבק כלפי מעלה.

את החתיכות הגדולות פשוט ממקמים בזהירות (תוך כדי שמנסים לא להידבק לויניל השקוף)

את החתיכות הקטנות הרבה יותר נוח למקם עם קצה סכין

עדיף לעבוד לאט ומסודר כי זה דיי מסורבל לנסות לקלף את החתיכות כדי למקם אותם מחדש

אחרי שמסיימים, מחזירים את הגב למקום

מסירים את כל המסקינטייפ, והופכים את הויניל השקוף.

מזל טוב, קיבלתם אפליקצייה ניידת שכל מה שנשאר לעשות עכשיו זה למקם אותה על החולצה ולגהץ 🙂

והתוצר הסופי, זה הגב של החולצה הזאת, ואם אתם לא מכירים את הסדרה, ממליצה עליה בחום 🙂

וגם בסרטון, כי צילום רגיל באמת לא עושה חסד לויניל המדהים הזה

 

ועכשיו לויניל השקוף העמיד לחום

מדובר על ויניל שמיועד במקור לעבודה עם אבנים לגיהוץ. הוא מוכר גם בשם:

Hot fix paper

וגם

Iron heat transfer film

מה שהוא מאפשר הוא להרכיב עליו את האפליקייה, להדביק אותו לחולצה ואז לגהץ דרכו ולהסיר אותו אחרי שהדוגמה מקובעת.

אני את שלי קניתי דרך אלי אקספר , הוא עולה שם בערך דולר למטר.

אני לא יודעת אם הוא נחשב איכותי או לא אבל הוא עושה את העבודה ואני מניחה שבארץ (אם הוא בכלל קיים) הוא עולה הרבה יותר.

עשיתי איתו כמה וכמה עבודותף למשל את זה

חולצת דג מגניבה לאורן

ואת זה

קת'ולהו נצנצים + הדרכה ליצירת אפליקצייה עם אבנים לגיהוץ

העבודה איתו יחסית פשוטה והוא מאפשר להגיע לביצועים שאי אפשר להגיע אליהם בשום דרך אחר.

ממליצה לנסות, ופעם שניה, תהנו!

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

קת'ולהו נצנצים + הדרכה ליצירת אפליקצייה עם אבנים לגיהוץ

בהשראת הספר הבא שממש ממש נהניתי ממנו (ממליצה לקרוא את הסיפור הקצר לפני).

את האבנים הזמנתי מאלי אקספרס, סוג של בטעות. רציתי ויניל שמיועד לטרנספר של גיהוץ (כלומר ויניל שקוף שאפשר לסדר עליו ויניל לגיהוץ, להניח על חולצה ולגהץ דרכו ואז לקלף אותו). מצאתי טרנספר ויניל כזה ועל הדרך תפסו את עיני האבנים המנצנצות שמסביב. הממ… דברים מנצנצים…

בכל מקרה, הזמנתי כמה חבילות לנסיון (הם דיי זולים).

מתברר שבאמת יש הבדל בין האבנים הזולות לאלו שזולות טיפה פחות.

כאן השתמשתי באבנים הבאות (הטיפה פחות זולות), מידה ss10

הדפסתי את הכיתוב בכתב ראי (האמת הדפסתי פעם ראשונה בכתב רגיל, טוב שחשבתי לרגע לפני שהתחלתי לעבוד)

הדבקתי את הכיתוב למשטח עבודה

מעליו הנחתי את הויניל, עם השקוף כלפי מטה והדבקתי אותו מסביב שלא יזוז גם כן (רואים תמונה טובה בהמשך)

בהתחלה השתמשתי בפינצטה כדי להניח את האבנים, תקשיבו, זה לא כיף.

במקור אמורים להשתמש באפרונות שעווה כאלו:

הזמנתי אותם מאלי, מכאן  (הם עולים שקלים בודדים). אבל הם עוד לא הגיעו.

טוב, שעווה. הממ…. שעווה….

חיפשתי בבית מה יש לי שיכול אולי להתאים ומצאתי במהירה כלי נוח, בדיוק בגודל שמתאים לעבודה

ואחרי שעה בערך

ועוד חצי שעה

שחררתי את המסקינטפ והחזרתי את הגב הלבן

בחרתי חולצה, עשיתי לה גיהוץ ראשוני, הורדתי את הגב הלבן שוב ומיקמתי את הדוגמה על החולצה

הערה חשובה: תמקמו פעם אחת ונכון, אלא אם יש לכם ויניל טראנספר סופר איכותי. כאן הרמתי כדי טיפה ליישר והאבנים טיפה זזו לפה ולשם. לא כיף ומאוד קשה לסדר אותם חזרה.

מגהצים בלחץ (בלי הזזת מגהץ), בטמפ' נמוכה (על זה בהמשך), ל 30-50 שניות

בכל מקרה, אחרי גיהוץ

טוב. כאן צריך לעצור.

התחלתי להוריד את ויניל הגיהוץ ואז התברר שבערך חצי מהדוגמה לא עברה. גיהצתי שוב. ושוב. הורדתי את הויניל בשלבים וגיהצתי שוב. התמונה היא אחרי שסוף סוף הצלחתי להעביר את הדוגמה. התלהבתי, העברתי על זה יד ופתאום התברר שיש כאן לא מעט אבנים שעדיין משוחררות. החזרתי אותן למקום. גיהצתי שוב ושוב.

אקצר – בסוף העליתי את הטמפ' כמעט עד לרמה של כותנה והם נצמדו ונשארו בצורה נהדרת. לא ממליצה להתחיל ישר מחום גבוה כי כל מגהץ הוא מקרה לעצמו ואם מגהצים עם טמפ' גבוהה מדי אפשר להמיס את האבנים.

טיפ – שימו דף נייר בתוך החולצה, אחרת הדבק של האבנים מדביק את הבטן לגב (לא חזק אבל מיותר)

וככה זה נראה בסוף 🙂

החולצה במציאות בצבע חציל כהה. היה ממש קשה לתפוס את הצבע ואת ניצוץ האבנים בתמונות

ובשמש

אני אוהבת את החולצה הזאת ואת הטכניקה 🙂

כבר הזמנתי לי עוד קצת אבנים וביקשתי מגהץ חדש (פושטי ובלי חורי אדים) מתנה מאמא שלי לחג הרלוונטי הקרוב.

החולצה מאז עברה כביסה ושרדה אותה בכבוד.

מתכננת לשחק עוד קצת עם החומר ואז להביא את האבנים לסדנת המתקדמים באיקון הקרוב 🙂

ממשיכה לחולצה הבאה,

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מדריך לעבודה ידנית עם ויניל לגיהוץ

אני מאוהבת בויניל לגיהוץ, או HTV באנגלית. אחרי שנים שעבדתי עם צבעי בד ופריזר פייפר פתאום גיליתי את HTV ומצאתי דרך לשלב בין האהבה שלי לחיתוך לבין אפשרות ליצור בקלות (יחסית) חולצות מגניבות לחלוטין (דעתי הלא משוחדת…).
אז, נחזור לעניינינו. מדריך קצר אבל מקיף לעבודה עם החומר הנפלא הזה.

איפה קונים ויניל לגיהוץ – HTV

נכון לכתיבת שורות אלו יש בארץ שני מקומות מרכזיים לקניית HTV. האתר של סילואט, שמוכר ויניל של חברת סילואט ושל חברת סיסר. המחירים שלהם בסדר גמור אבל לא יצא לי לקנות מהם כי אני הזמנתי ומזמינה גם היום מהחנות Madline של נטי. נטי עובד צמוד עם קהילת סילואט ישראל – הקבוצה המקורית ומיבא את הוינילים המעולים של סיסר במחירים שווים והוגנים. אז האתר שלו לא נראה מפונפן כמו האתר של סילואט, אבל הוינילים שלו הם מעולים + הוא שולח אותם ארוזים באריזה קשיחה, דבר מאוד עקרוני וחשוב.

פניתי אליו וביקשתי קופון הנחה לטובת הבלוג ואכן קיבלנו כזה :), אז במיוחד למנויים של "כשיצירה פוגשת חיים"

10% הנחה בקנייה בחנות עם הקוד crafty2017

הוינילים מגיעים בגודל A3 ומספיקים ל 4-5 חולצות או תלוי כמה אתם מצופפים את הדוגמאות 🙂

מה עוד כדאי לדעת – ל HTV יש שני צדדים.

  • צד אחד הוא הצד הצבעוני ומעליו מגיעה שכבה שקופה שאני קוראת לה בהדרכה שכבת המגן. מסירים אותה רק אחרי הגיהוץ.
  • הצד השני הוא הצד עם הדבק. ברוב הוינילים ברור מאוד מה הוא הצד הצבעוני ומה הוא צד הדבק (כי הם לא באותו הצבע. אני נתקלתי בבעייה רק בויניל לבן, שם הדבק והויניל שניהם לבנים. ממליצה במקרים כאלו לבדוק טוב טוב איפה נמצאת שכבת המגן ולסמן מלמעלה עם טוש פרמננט, כדי שלא תגהצו בטעות הפוך (כן, זה קורה ואכן קרה לי בחולצה הזו)

איך מכינים חולצה עם ויניל לגיהוץ

ציוד נחוץ:

  • סכין יפנית
  • משטח חיתוך
  • ויניל לגיהוץ
  • דוגמה מודפסת
  • מגהץ
  • וכמובן חולצה

מוצאים דוגמה שאוהבים. למשל כאן (באוסף תמונות ה HTV בפינטרסט שלי).

מדפיסים את הדוגמה, ממקמים אותה על הצד העליון של הויניל (הצד הצבעוני, זה עם שכבת המגן), חותכים לגודל הדוגמה המינימלי (תקשיבו, זה חומר יקר) ומשדכים. במידה שחתכתם קרוב מדיי, אפשר גם להדביק עם ניר דבק ולחתוך דרכו. הוא מספיק שקוף לשם כך.

איך חותכים HTV

אני אוהבת לעבוד עם להבים 30 מעלות של Nt cutter, כתבתי עליהם בהרחבה כאן. הם חדים, מדוייקים, נוחים לעבודה ונמכרים בחנויות ארטה במחיר סביר (חמישיית להבים כ 15 ש"ח)

חותכים. אפשר להוציא את החתיכות שנחתכות תוך כדי החיתוך או בסוף. אם החיתוך עדין, ממליצה לחכות לסוף כדי שצורה תשמור טוב יותר על שלמות מבנית בזמן החיתוך.

חשוב, לא למשוך בכוח. רובן יתלשו בקלות אבל אם אתם מרגישים התנגדות, תהפכו ותתנו עוד נגיעה עם הסכים בפינה הבעייתית, אחרת אתם עלולים לסיים עם ויניל קרוע.

חותכים את הבפנים

חתוכים את הבחוץ

ומקבלים וניל חתוך + שארית נייר יפה. אם תשתמשו כאן בנייר צבעוני, אפשר גם להרוויח מגזרת מהתהליך 🙂

עוד חיתוך באותו העיקרון

איך מגהצים ויניל לגיהוץ?

לפני הכל, מתברר שלא מומלץ לגהץ אותו על קרש גיהוץ. המשטח רך מדיי ולא נותן את הקונטרה הנחוצה. אני מגהצת על קרש עץ חדש (של המטבח, לפחות עד שבעלי יבקש לקבל אותו בחזרה) או ישירות על השולחן אוכל (כאשר בעלי לא מסתכל…)

הגיהוץ מורכב משלושה שלבים

  • גיהוץ החולצה לפני – כדי לאדות לחות ולחמם את הבד
  • גיהוץ הויניל על החולצה
  • גיהוץ הויניל פעם נוספת, אחרי הסרת שכבת המגן
  • דגש חשוב – גיהוץ בהקשר שלנו = מניחים את המגהץ ולוחצים למשך הזמן הדרוש. מזיזים אותו לחלק הבא של הויניל וחוזרים על התהליך – לא מזיזים את המגהץ תוך כדי גיהוץ אלא מניחים ולוחצים – המטרה היא להמיס את הדבק של הויניל ולתת לו להתחבר לבד.

מניחים את החולצה, מכסים אותה בנייר אפייה (אל תשכחו את השלב הזה), מכוונים את המגהץ ל 150 מעלות (או במקרה של מגהץ ביתי רגיל, לכמעט הכי חם, או שלב אחד מתחת לכותנה) ומגהצים כחמש שניות.

אל תשכחו ללחוץ מלמעלה ושוב, אל תזיזו את המגהץ תוך כדי.

עכשיו אחרי שחיממנו את החולצה וסילקנו לחות אפשרית, ממקמים את הויניל. תמקמו בזהירות ותבחנו מכל הכיוונים. ברגע שהוא ידבק הוא כבר לא יזוז לשום מקום אז עדיף לקחת כמה שניות ולוודא שהוא יושב ישר

מכסים עם נייר אפייה ומגהצים

ממליצה גם לראות לפחות פעם אחת את סרטון ההדרכה המעולה של סיסר!

כמה זמן מגהצים/ מפעילים לחץ?

ויניל רגיל (איזיויד) – 10 עד 15 שניות

מטאלי – 15 שניות

פלוק (קטיפה) – 15 עד 20 שניות

בכולם מקלפים את שכבת המגן אחרי קירור מלא של הבד.

ויניל פויל – 15 שניות (קילוף חמים)

נצנצים – 10 עד 15 שניות (קילוף חם)

יש לכם ספק או לא בטוחים שתזכרו? אני ממליצה בחום על האפליקצייה של סיסר. היא אומנם באנגלית אבל מכילה את כל הוראות הגיהוץ

קילוף שכבת המגן

מרימים עם קצה הסכין את השכבה השקופה שמגנה על הויניל שלנו. אם חשבתם שהויניל היה יפה לפני, חכו שתראו אותו בלי שכבת המגן. זה תענוג + זה קצת כמו לקלף את שכבת המגן השקופה על מסכים של מכשירי חשמל, שזה בכלל כיף.

מקלפים לכל אורך הצורה. אם זה נקרע (וזה קורה הרבה) פשוט תופסים פינה אחרת וממשיכים

מכסים מחדש עם ניר האפייה ומגהצים שוב. מכל הלב. מכל זווית אפשרית, כדי שהויניל אפילו לא יחשוב לזוז בעתיד.

וזהו, נהנים מהחולצה 🙂

דגש קטן – אם הויניל מתרומם בכביסה (זה לא קורה הרבה אבל עד שלומדים לגהץ ממש טוב זה עלול לקרות, והאמת גם אחרי). בכל מקרה, אם הוא מתרומם, פשוט אחרי הכביסה והיבוש תכסו שוב עם נייר אפייה ותגהצו מחדש מכל הלב. הוא נדבק חזרה והפעם נשאר שם.

 מומלץ במידת האפשר לכבס הפוך וב 40 מעלות

והנה גם חולצת הארנב מההתחלה, עם ילדים שמאוד השתדלו להיות קרוב מדיי למגהץ (לכולם שלום, חוץ מהעצבים של האמא)

ולסיום:

האם ניתן לשלב ויניל לגיהוץ עם צבעי בד?

בהחלט. שכבת המגן נותנת לנו אפשרות מיוחדת לצבוע אחרי גיהוץ הויניל על הפריט.

דגש חשוב, לצבוע אחרי ולא לפני כי יתכן ודבק הויניל לא יצמד טוב לשכבת הצבע.

מגהצים, צובעים, נותנים לזה להתיבש ואז מקלפים את שכבת המגן.

כמו שאפשר לראות בחולצה הבאה

 

חיתוך נעים לכם והמון בהצלחה 🙂

אני כאן לכל שאלה,

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)