מחבר: יעל (יולי) מיכאלי

קצת דגים לאמבט

לפעמים צריך להיות חולה כדי להספיק משהו…

לפני בערך חודשיים פנתה אלי מירב מצוות  walli. היא סיפרה שראתה את הפוסט הזה אצלי בבלוג ושאלה אם אני ארצה להתנסות במדבקות שלהם ולכתוב על זה.

שמעתם אי פעם על חובבת יצירה שמסוגלת להגיד לא להצעה שכזו ?

אז מירב ארגנה לי חבילת הפתעה , קיבלתי את החבילה. התלהבתי, הסתכלתי עליה, היא הסתכלה עלי חזרה. הנחתי אותה בחדר עבודה (מחסן). הסתכלתי עליה שוב, וככה זה נמשך במשך קרוב לחודשיים עד שהשבוע הגיע שפעת. אז היום אני (חולה ומסכנה) בבית עם אורן (כי הרבה יותר כיף להיות חולים ביחד). ואם כבר אנחנו בבית, למה לא ליצור קצת?

בתוך חבילת ההפתעה שנשלחה אלי היו מדבקות שמיועדות לחדרים רטובים. לקישוט קרמיקה או לכל דבר יצירתי אחר.

 

העיגולים בקוטר 9.8 ס"מ, ציירתי לי בוורד עיגול בקוטר 9.5, אספתי מהרשת מגוון דגים ויצאתי לדרך (בעיגול הריק היה דג כתום, שהמדפסת שחור לבן שלי לא הסכימה להדפיס מסיבות ברורות):

חתכתי עיגול, הנחתי אותו מעל עיגול של המדבקה ושידכתי:

כדי שהם יתאימו טוב אפשר להסתכל כנגד האור, אז רואים את צורת העיגול ממתחת:

ומתחילים לחתוך (אני כרגיל עובדת עם סכין יפנית ולהבים של 30 מעלות, אפשר לקרוא על הציוד שלי בהרחבה בפוסט הזה):

ורגע, עוד נשאר עיגול שבעצמו נראה דיי חמוד …

וזה לא בדיוק דג, אבל איך אפשר בלי חתול?!?

בינתיים אורן צייר ציפורים על סמך מדבקה אחרת שקיבלנו:

נכון שזה ממש מתוק? וגם מתאים לחדר רטוב. אני עדיין מתלבטת אם זה הולך לאמבטיה שלהם או לחדר השינה, זה פשוט נפלא.

אבל נחזור לענינינו. אורן:


הוא העתיק את הציפורים ואז הוסיף להם פרטים וגזר אותן מהנייר (לא מהמדבקה, המדבקה שלי!)

ואני בינתיים ממשיכה לחתוך:

המדבקות האלו מאוד נעימות לעבודה. לא דביקות מדי, לא יורדות מהמצע שלהן בזמן חיתוך, לא נדבקות או מלכלכות את הלהב של הסכין.

זהו, מספיק לבינתיים, ועכשיו לחלק הכי חשוב, ההדבקה!

בדרך כלל זה החלק שאני הכי פחות אוהבת. אני יותר בקטע של לחתוך ובדרך כלל משאירה את ההדבקה לרונן אבל המדבקות האלו עשו לי עיני דג (וחתול) אז כבר המשכתי גם להדביק.

וזו התוצאה :

חתכתי עיגול, הנחתי אותו מעל עיגול של המדבקה ושידכתי:

כבר מחכה לערב כדי לראות את התגובה של ספיר. יש לה מקום חם בלב לדגים

נשארו לי עוד 4 מדבקות, וכבר אספנו עם אורן תמונות עבורן, מקווה להכין אותן בשבוע הקרוב.

את אוסף הסילואטים שלי ניתן לראות אצלי בפינטרסט:

http://www.pinterest.com/ygantman/silouettes-and-stencils/

תודה רבה למירב ולחברת  Walli Stickers

יש לי עוד כמה וכמה דברים בחבילת ההפתעות שקיבלתי אז מקווה לכתוב על זה שוב בהמשך, בתקווה בלי צורך בשפעת נוספת

שבוע טוב לכולם,

יעל

 

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פריזר פייפר – שקיות חלה לגן של ספיר

הכנתי במסגרת מתנות לילידם למסיבת יום הולדת של ספיר בגן.

רוצה להגיד לפני הכל שכבר מזמן לא נהינתי כל כך. איזה כיף כשיש תירוץ לחתוך הרבה צורות פשוטות אבל חמודות להפליא!

ותקריב על השקית של ספירי 🙂

היה כיף , כבר אמרתי :-)?

שבוע טוב לכולם

אהבתם? תשתפו הלאה :)

על הטוסיק הזה אני לא מתפשרת…

אקדים ואומר שהרשומה מקורה בשיתוף פעולה בין האגיס לבין תפוז והבלוגיה. אני אוהבת שיתופים כאלו, אין על חיתולים חינם 🙂

בכל מקרה, זה בא לי בטוב גם כי זו רשומה שאני תכננתי לכתוב כבר זמן מה, אז החיתולים היו רק תירוץ מוצלח.

כאשר אורן נולד, לא התפשרתי. קניתי פמפרס, קניתי האגיס. מיששתי, בדקתי והחלטתי שפמפרס זה הרבה יותר איכותי. הם רכים יותר, יש בהם רשת פנימית ובאופן כללי הם הרגישו פחות כמו סוליה יבשה של נעל.

לבש, גדל, נגמל. ואז ספיר נולדה. כמו אמא מנוסה ומתורגלת הלכתי וקניתי פמפרס גם לפשושה הקטנה, אבל מה, התברר שלפשושה הזאת היה עור מעט רגיש יותר מאשר לאורן.

והתחלנו עם פריחות.

מי שקרא את הבלוג שלי שנה וחצי- שנתיים אחורה בטח זוכר את הרשומות על כך. זה התחיל מפריחה, התפתח לפצעים, הפך לפצעים מדממים. המשיך לאנטיביוטיקה, רגישות לאנטיביוטיקה, משחה נגד פטירות, רגישות למשחה, עוד אנטיבוטיקה, עוד משחה. המון דמעות וילדה בת חצי שנה שלא יכולה לשבת ואו לעשות פיפי בלי לבכות.

ככה נראה מדף המשחות שלנו באותה התקופה (היו עוד כמה שלא נכנסו בגלל חוסר מקום):

 

הגעתי למצב שהפסקתי לשים לה חיתולים ובמקום זאת היתי נותנת לה לזחול עם תחתונים של אורן ולהשאיר שלוליות בכל הבית.

ואז מישהי כאן בבלוג המליצה לי להחליף חברת חיתולים ובתור נסיון קניתי האגיס.

תוך שבוע עברה הפריחה.

מתברר שהחיתול הזה שהרגיש לי כמו סוליה יבשה לא הרגיש ככה לטוסיק הקטן. אני לא יודעת אם האגיס באמת פחות סינטטיים או יותר נושמים, אבל הם הצילו לנו את הטוסיק,

אז על הטוסיק של ספיר אני לא מתפשרת, אצלנו רק האגיס 🙂

 

וכמה טיפים נגד פריחה שלמדנו בתקופה הזאת:

  • לחלוט כמה תיונים של קמומיל ולהוסיף למי האמבט, השרייה בקמומיל עוזרת לטוסיק.
  • לא לשים קונפלור או טלק אם יש פצעים!
  • לא לשים משחות כמו דזנטין אם המצב חמור מדי, המשחה הזאת טובה אבל היא לא נותנת לעור לנשום
  • ביפנטן וויטהמורפן מצוינים נגד פצעים (ויקרים רצח)
  • וולדה נהדרת.
  • השילוב הקדוש זה : דזנטין/ולדה מעורבבים עם ויטאמרפן/ביפנטן ומשחה טיפולית נגד פטריות.

והכי חשוב, לא להשתמש במגבונים! רק שטיפה מתחת לברז וסבון תינוקות (מגבונים יכולים להוריד אבנית, לתוסיק רגיש הם בכיף יעשו כוויה כימית…)

זהו, נראה לי מספיק להיום.

תודה רבה לתפוז ולהאגיס על החיתולים!

 

שבוע טוב,

יעל

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פריזר פייפר – אני אוהבת קפה

 

ציור שכבר מזמן רציתי לחתוך אבל עד עכשיו לא היה לי צבע בהיר שבאמת נתן כיסוי.


את הצבעים האלו קניתי כי החנות שבה אני קונה הפסיקה לעבוד עם החברה הקודמת. הם יותר "משחתיים", מתיבשים יותר מהר, צריך יותר מהם כדי לכסות את אותו השטח. אבל, הם גם נותנים (לפי דעתי) כיסוי טוב יותר:

אבל נחזור צעד אחד אחורה, קודם כל צריך לחתוך, נכון?

החיתוך כאן לא למתחילים. הוא לא נורא מסובך אבל צריך להפעיל כאן שיקול דעת לגבי מה לחתוך ועל מה אפשר לוותר.


ישבתי, חתכתי, ישבתי עוד קצת, חתכתי עוד קצת. הבעיה העיקרית הייתה להחליט מה לעשות כדי שיראו את הצורה המרכזית על רקע החולצה. איך לדאוג שיהיה היקף לבן מסביב. בסוף עשיתי את זה על ידי חיתוך החוצה של קו דק בהיקף של הציור.

ומגהצים:

צובעים.

מגלים שגם הצבע הזה לא נותן כיסוי טוב (כן, אני יודעת שהייתי יכולה לבדוק את זה על חתיכת בד לפני…).

מקללים קצת. לוקחים נשימה עמוקה וצובעים שכבה שניה (ושלישית)


מחזיקים אצבעות שעודף הצבע לא זלג יותר מדי מתחת לנייר ונותנים לזה להתיבש.

והנה התוצאה:


הצבע כן זלג מתחת לנייר והפרפקציוניסיטית שבי קצת מאוכזבת אבל החובבת קפה שבי (והגיקית) מרוצה עד עמקי נשמתה

עכשיו רק נשאר לקוות שהצבע לא יסדק בכבסה נכון שהוא צבע שמיועד לבד אבל מרחתי כאן שכבה נדיבה במיוחד (אמרו לי שהוא עלול להסדק אבל אני בהכחשה).

שבוע טוב לכולם!

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

דודו

בחיי שאני אוהבת את הציפור הזו.

 

התמונה הזאת מבחינתי היא מחווה כפולה.

אחת לדודו מעידן הקרח הראשון (ואם אתם לא זוכרים שווה לראות את הסרט ולו רק בגלל זה)

והשניה היא לסדרה המצויינת Thursday Next של הסופר Jasper Fforde.

אז, חותכים:

תמונה פשוטה וכיפית.

מגהצים וצובעים (הוספתי גם על השרבול דודו קטן)


ונהנים:

אני לובשת את החולצה תוך כדי כתיבת הרשומה.

כיף, Go Dodo!

 

כרגיל, ניתן למצוא את התמונה עליה התבססתי בספריית הפינטרסט שלי:

http://www.pinterest.com/ygantman/silouettes-and-stencils/

סוף שבוע טוב לכולם!

אהבתם? תשתפו הלאה :)