מגזרת "שמח במטבח"

באמת היה שמח. החתולה שלי התעקשה לשבת לצידי לכל אורך החיתוך של המגזרת הזו וברגעים שקמתי למתוח רגליים, מיהרה לזנק ולהישכב על המגזרת (למגזרת שלום, לחתולה גם כן).

מגזרת הזו מצטרפת לסדרת השלדים שהתחילה במועדון הקריאה. יש לי באוסף עוד תמונה מהסדרה ויום אחד אני אחתוך גם אותה.

האומן לא ידוע ואם אתם מזהים, בבקשה תגידו כדי שאוכל לתת לו קרדיט.

הבעיה האמיתי עם המגזרת הזו היא על איזה רקע להציג אותה.

כי על לבן היא נראת סתמית.

על ירוק היא נראת מטורף מעט:

על חום היא נראת לא מספיק מעניין:

לגבי הכחול פשוט אין לי דעה:

על השולחן עצמו היא נראתה לא רע:

אבל השולחן צריך להישאר בבית.

אז מה אתם אומרים?

שחור?

או אחד מהצבעוניים?

פסח שמח לכולם 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

רוץ בן סוסי

נסענו לטייל לכרמל. זאת הפעם הראשונה שהגענו לשם מאז השרפה הגדולה.

בהתקרבנו לבית אורן מצאנו את מסעדת קאטבלו. מסעדה שבילינו בה פעם באירועה מאוד מוצלח ושמחנו לראות שהמקום שלם ועובד. מסביב למסעדה ישנה חוות סוסים וברגע שאורן הבחין בסוסים מחלון האוטו ידענו שאין ברירה אלא לעצור 🙂

אורן אוהב סוסים, אפילו מאוד.

במקום, בנוסף לסוסים שניתן לראות מקרוב, ניתן גם להרכיב ילדים על הסוס לכמה סיבובים. תראו את הפרש הקטן שלי 🙂

הוא רכב שניים וחצי סיבובים ואז הסוס נחר ואורן בבאת אחת רצה "אמא!" (נו יותר נכון "אבא!" אבל הוא התכוון אלי, נכון ?)

משם המשכנו למוזיאון לאומנות יפנית בחיפה היכן שמתקיימת החודש תערוכת עצי בונסאי. אחד העצים, או יותר נכון, חורשה שלהם, הם של אבא שלי, שעוסק בתחום כבר לא מעט שנים. עצים לא צילמתי, אבל צילמתי עת אורן מתרוצץ במקום:

ועם סבתא:

***

יופי. כבר הרגשתי שאני מזניחה את הפן "המשפחתי" בבלוג 🙂

אחרי הכל, זה לא רק בלוג יצירה.

***

אורן למד להגיד "לארוצה". בדיוק ככה. כמילה אחת. ונכון להיום זו המילה האהובה והעיקרית שלו. "לארוצה!" ואולי איזו צרחה קטנה, כידי שיהיה ברור שהוא מתכוון לזה. לא ממש עובד לו, אנחנו בעיקר צוחקים על הניסיונות שלו לתמרן. קצת מכעיס אותו שאנחנו צוחקים בזמן שהוא צורח, אבל מצד שני הוא לא מנסה לאורך זמן כי כבר הבין שאין טעם.

מקווה שנצליח להתמיד עם זה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מגזרת מטריקס

נייר: בריסטול שחור.

כלי חיתוך: סכין יפנית עם להב NT cutter , שלושים מעלות.

אומן: לא ידוע.

הכל התחיל מכך מבחורה שפנתה אלי מפורום מד"ב ופנטזיה ושאלה אותי אם יש לי באוסף מגזרת של המטריקס. עניתי לה שאין לי, אבל אני אחפש. וחיפשתי. וחיפשתי. וחיפשתי עוד קצת. מתברר שמגזרות מטריקס זה לא דבר כל כך נפוץ 🙂

אז מגזרת לא מצאתי, אבל כן מצאתי אוסף של תמונות שמלוות את העלילה של הסרט הראשון (אל תשאלו אותי איפה, איבדתי את הקישור).

אחת מהן משכה לי את העין במיוחד. היה לה סיכוי להפוך למגזרת. אבל עם המון המון עבודה. הסתכלתי עליה. הסתכלתי עוד קצת, והחלטתי שאני רוצה לחתוך אותה ולו בשביל האתגר.

זה בהחלט התברר כאתגר.

אני אגיד בכנות שזו היא המגזרת הכי מורכבת שחתכתי נכון להיום.

המון קווים תלויים באוויר. המון אזורים דקיקים שלא נשענים על דבר. המון המכל.

אבל נראה לי שהתוצאה שווה את המאמץ.

מה אתם אומרים :-)?

מספר תקריבים:

ושאיריות אחרי החיתוך:

ממשיכה למגזרת הבאה 🙂

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

צעיף ריבועים

רק כדי שלא יהיה ספק. זה צעיף. צעיף צר וארוך ארוך. כ 2.5 מטר. כאשר מניחים אותו על הצוואר הוא מגיע עד הברכיים וניתן ללפף אותו בנוחות פעמיים סביב הצוואר. הוא סרוג מחוט אדלין (מיקרופיבר, ויטלגו) רך ומשעי ומתלווה לו סיפור ארוך ארוך….

***

ראיתי אותם במפגש פורום טקסטיל. הם שכבו על השיש. שלוליות צבע סרוגות. כחול ג'ינס ואדום יין. נגעתי בהם בזהירות. התפעלתי מהסריגה ומהחוט והמשכתי הלאה. לאחר המפגש, המארחת העלתה רשומה של מתנות שהביאו המתארחות ואז ראיתי אותם שוב:

(התמונות מהבלוג של פרפרים)

שני צעיפים מקסימים שנראו בתמונות לא פחות טוב ממה שנראו על השיש. והבונוס, נכתב מתחתם מי הסורגת.

אז כתבתי אליה.

הסורגת היא רחלה של הצ'יט, אישה מקסימה ונחמדה שענתה לי במהירה והסבירה על החוט ותהליך הסריגה

רחלה:

אין לי דוגמת שרטוט של הצעיף, זה אילתור שלי.

1. סורגים 7 עיני שרשרת וסוגרים.
2.מעלים 5 עיני שרשרת, עמוד באמצע העיגול שסרגנו, 2 עיני שרשרת, עמוד נוסף, 2 עיני שרשרת, עמוד כפול באותו המקום שנכנסו בעמוד הקודם.
3. 5 עיני שרשרת, עמוד בעמוד של השורה הקודמת, 2 עיני שרשרת, עמוד מעל העמוד, עד הקצה , סוגרים בעמוד.
4. 5 עיני שרשת, עמוד מעל העמוד,שני עיני שרשרת, עמוד מעח העמוד, כך עד סוף השורה, בקצה השורה, בעמוד האחרון , יוצרים התרחבות, עמוד, שני עיני שרשרת, עמוד כפול.

5. מרחיבים את הצעיף,רק צד אחד, צד אחד נשאר ישר, מרחיבים עד לרוחב שרוצים, אני הרחבתי 16 קוביות.
6. מכאן ממשיכים ישר , ללא תוספות והרחבה, עד לאורך הרצוי, קחי בחשבון האורך הרצוי יכלול שוב משולש.
7 כשהגענו לאורך הרצוי, באותו הצד שהרחבנו מתחילים לצמצם. איך מצמצמים? כל שורה שניה מדלגים על קוביה. עד שנשארת קובביה אחרונה.

מסביב יש מעין פומפונים:

את הפומפומים סורגים לכל היקף הצעיף, את בוחרת את המרחק מפומפון לפומפון, אני אוהבת שהם ממש קרובים.

סורגים 5 עיני שרשרת, חוט על המסרגה ונכנסים בעין השניה, נכנסים באותה העין עוד 3 פעמים כשבכל פעם מעלים חוט על המסרגה, כך שיש לך 5 חוטים על המסרגה, סוגרים את כל החוטים בפעם אחת. כדי לחזק את הפומפון, נכנסים שוב בעין שממנה יצאנו, 2 עיני שרשת, ונכנסים חצי עמוד באחד העמודים שבהיקף, ממשיכים שוב ליצור פומפונים.

אם עושים פומפונים  במרווחים בינונים צריך 2 חבילות, אם סורגים עם רווחים צפופים אז צריך 2.5 חבילות.

תודה רחלה 🙂

***

הצעיף שלי נסרג משלוש חבילות של אדלין. רוחבו  15 ריבועים

ולאורכו רצה דוגמת יהלומים ששאלתי מהצעיף הבא:

מהספר הבא

לקח לי כמה חודשים לסרוג אותו, אבל בעיקר כי סרגתי אותו רק ברגעים פנויים, בתור וכו'.

סריגה קלה ונחמדה. צעיף רך ונעים 🙂

עכשיו רק להתחיל להשתמש בו… אני בכלל טיפוס של פשמינות.

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)