הויקינגים באים :-)

מזהירה מראש, הפוסט הולך לעסוק בתחפושת פורים ויכיל המון המון המון תמונות 

אז, אם אתם קוראי בלוג חפים מפשע, אתם מוזמנים לגלול מטה או לעבור לפוסט הבא ואם אתם חובבי המוני תמונות, או בני משפחה,

תתרווחו בנחת ובוא לראות.

נ.ב

אני רוצה באותה ההזדמנות להודות לבעיקר פורמת על כך שהכירה לי את התוכנה החינמית להכנת קולאג'ים http://www.picnik.com

ואת ההדרכה לתוכנה שנמצאת כאן. פשוט, מהיר וחינם.

התחפושת של הקטן הורכבה השנה ממספר חלקים:

כובע סרוג (אפשר לקרוא על זה יותר כאן)

 

2 טוניקות שונות – יוצאות שיניים ואורן מירר כאילו אין מחר.

 

 טוניקה אחת מפליז עם תך שמיכה מסביב  וטוניקה אחת מבד דמוי זמש ירוק

מכנס מבד דמוי זמש ירוק

חגורה מרופדת עם אבזם סרוג (שהורד בסוף כי היה גדול מדי לילד)

אפודה פרוותית עם כפתורי עץ ( הפרווה משוורץ פרוות בנחלה, ואוו, חוויה של מקום, גם אם יקר)

גרזן בד אימתני (לא, זה לא לבד. זה בד פרוותי מעט לחלק המתכת ובד ריפוד לידית)

וכמה תמונות מתהליך התפירה:

מה קורה כאשר גוזרים פרווה?

הגזרן ששימש כהשראה לגרזן שלנו (תודה לגוגל):

המקור לגיזרה של האפודה הפרוותית:

 http://www.dana-made-it.com/2008/07/tutorial-and-pattern-frontier-vest.html

***

ובשימוש:

יום שישי – תהלוכת פורים בגן.

(מתחילה הצפת תמונות. לא הצלחתי לבחור מה להשמיט, והבלוג ממילא משמש קצת כמו אלבום תמונות, אז תתכוננו)

בגן עם אבא, לפני היציאה החוצה.

אבא? מה אתה עושה כאן?

הממ… הגזרן דיי טעים…

יוצאים החוצה.

אמא? גם את כאן?!?

ומתחילם ללכת

והולכים

והולכים עוד קצת. מתחיל להיות מעניין מסביב. תראו את זה! ואת זה! ואת…

עצירת מנוחה קצרה:

לא לשכוח לשתות:

ואפשר לחזור לטייל. הפעם לבד. הממ… מעניין כאן…

אולי נבנה משהו?

לא רע…

כל הכבוד על העבודה!

אני מתחיל להרגיש כמו ויקינג אמיתי…גררר!!! תראו כמה אני מפחיד!

אבל ויקינג עם נפש שפתוחה לשירה! תראו: "פלוטו כלבלב מקיבוץ…."

לאיפה כולם הלכו?

מה, זהו? חוזרים לגן?

נו, אם אין ברירה…

טוב שיש פורים גם ביום ראשון 🙂

ותמונות נוספות.

עם סבא וסבתא רבה:

בסיבוב בגרנד עם חברה טובה שהסכימה לתת סיבוב במכונית שלה:

בנוסף, נפגשנו ליום יצירת תחפושות פורה במיוחד עם גיסתי, אמא של כרמלון. אז קבלו את צמד הויקינגים שלנו בהופעה משולבת.

***

חודש של עבודה. תכנון, קניית בדים. תפירה. פרימה ושוב תפירה. הכל בשביל שעתיים וחצי של תחפושת 

אני אוהבת את פורים 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

כובע ויקינג סרוג

 

בכנס עולמות הקרוב יהיה דוכן יוצרים. אני מביאה לדוכן סט של מגזרות וכמה עבודות סרוגות.

הכובעים באים במידות NB עד מבוגר, ונסרגים מחוט רך, סינטטי והיפואלרגי.

אני הולכת לסרוג כעשרה מהם, אם אתם רוצים להבטיח לעצמכם מידה מסויימת, או אם אתם רוצים צבע מיוחד או מידה מסוימת כמו פג, היקף ראש מסויים או כובע גדול במיוחד אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בבלוג, במסרים או בדוא"ל. (נ.ב 2017, לא, לא מוכרת יותר 🙂 )

מחיר הכובע: 60 ש"ח

***

זה התחיל מזה:

והמשיך:

והמשיך:

והמשיך…

ו…

נו, הבנתם את הרעיון.

ואיך אפשר בלי דוגמני הבית?

קבלו את אורן (שהפעם לא ממש הסכים לשתף פעולה עם התקפת הצילום של אמא)

ובהופעת אורח, קבלו את כרמל (בן דוד לאורן ואחיין אהוב  )

וביחד 🙂 (תודה לדוד, אבא של כרמלון, ששימש כמשטח צילומים)

אורן: אמא, למה הקרניים של כרמלון קטנות יותר? זה לא הוגן! הנה כרמלוני, קח שלי.

אורן: אמא, את פשוט לא מבינה אותי.

הנה, תראי. הקרניים שלי כ-א-לו-ו-ו גדולות!

זהו, נראה לי שמספיק צילומים 

מישהו רוצה לנחש למי אורן מתחפש השנה?

***

הכובעים, עם שינויים מספר, נסרגים לפי ההוראות האלו ונמכרים באישור היוצרת.

מחיר כובע: 60 ש"ח

אהבתם? תשתפו הלאה :)

תכירו את סקאי

סקאי הוא דרקון כחול קטן שמתגורר בארון של בעלי ויושן לו על הסוודרים.

בעלי קורא לו נימי, אבל נראה לי שאם אני סרגתי אותו זכותי גם לקבוע לו את השם, אז sky it is.

מקורה של הדוגמה של סקאי היא מכאן.

תתכנוננו להמוני תמונות כי אני ממש גאה בקטן הזה והוא ממש פוטוגני.

ועם החברה הכי טובה שלו שלפעמים חולקת איתו את המדף בארון

ואחרון חביב

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פוף סרוג נוסף

לפני כמה חודשים, באחד הבלוגים ראיתי פינת רביצה שהאימה הכינה בשביל הילדים שלה. מזרון רך והמוני כריות ופופים מסוגים שונים. מאז התמונה הזאת מלווה אותי. מאוד בא לי שאצלנו בבית תהיה פינה רכה וחמה שכזו. (אני מנסה לא לחשוב על כמות האבק שפינה כזאת תצבור  )

הפופים הם בין השאר הדרך שלי להתקדם לאט לאט לכיוון הפינה הזאת.

(וגם הדרך לפנות את ערימת הטריקו בחדר העבודה, להוסיף צבע לבית ולהוסיך מקומות ישיבה, שתמיד חסר אצלנו)

אז תכירו את הפוף החדש שהצטרף למשפחה.

נסרג מטריקו לייקרה, פנימית מלייקרה, מילוי מפוף גדול שסיים את חייו ובינתיים מילא לי כבר שני פופים סרוגים ויש בו מספיק ללפחות פוף נוסף אחד.

על הטוטורו כבר כתבתי כאן 🙂

ובתהליך:

2 לקחים קטנים לעתיד –

 

א .לא לשכוח יותר לתפור את הפנימית בתפר זיגזג.

ב. לא ללחלוץ את הפנימית הממולאת בכוח אל תוך הפוף. אלה לדחוף אזור אזור, היא דיי גמישה. נשענתי עליה חזק מדי, במקום הדוק מדי וחלק מהתפרים העליונים התפקעו. סגרתי אותם מחדש ידנית והמשכתי יותר בעדינות. בעיקרון, הפוף עצמו שומר על שלימות הפנימית ומונע ממנה להתפוצץ כי הוא מגביל את מידת ההתרחבות של שלה, אבל עדיף לא להגיע למצב הזה.

ושלושת הפופים ביחד:

סגול – סגירת כל סיבוב בעין שטוחה ועליה לשורה הבאה

 

עפור – סריגה ספירלה

פוקסיה – סריגה בספירלה עם הזזת נקודת ההרחבה כל 2 סיבובים.

לפי דעתי, הסריגה בספירלה עם הזזת נקודות ההרחבה (inc) עובדת הכי טוב. אין את ה"צלקת" של סגירת השורות שהתקבה בסגול ואין את צורת הכוכב שהייתה באפור.

וצילום אחרון של שלושתם:

ובשימוש:

 

זהו, ממשיכה לפוף הבא 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

כובע כמעט מוצלח לקטן

סיימתי כובע נוסף לקטן. הפעם בול במידה.

נסרג לפי ההדרכה הזאת

סרגתי עם מסרגה 6 עם חוט שמתאים למסרגה 6, בלי לשנות דבר נוסף מההדרכה (שמיועדת למידת מבוגר)

יצא בול 12-18 חודשים. אולי טיפונת גדול יותר.

רגע, עוד שינוי, את העמוד שטוח שההדרכה ממליצה לעשות סביב האוזניים החלפתי בחצי עמוד סביבס כל הכובע, לפי דעתי זה נראה יותר "גמור" ככה.

מאוד מאוד קל לסריגה.

תראו איזה יופי של חוט (נקנה בצמר לואיצ'י בכרמיאל).

אבל רגע, למה הכובע מדוגמן על אמיגורימי חצי גמור ולא על אורן?

מסיבה מאוד פשוטה, שאחרי שאורן מדד אותו פעם אחת, הוא נתן לו משיכה טובה והפונפון החליט שהוא לא רוצה להישאר יותר על הכובע.

יש אולי למישהו עצה איך לעגן את הפונפון לכובע בצורה ממש טובה בלי שהפונפון יתפרק לי בתהליך?

אין לי עוד מהצמר הזה. יש לי מספיק זנבות חוט לנסיון חיבור אחד בדיוק. הפונפון דיי כבד, וחיבור בנקודה אחת לכובע לא יחזיק אותו במקום.

רעיון, מישהו :-)?

***

אני בריאה !

או לפחות בדרך ללהיות בריאה.

החלטתי שמספיק. קניתי תערובת פרפופליס- אכנציה- דבש ומבררת עכשיו על חוג טאי-צ'י באזור.

כושר + דברים בריאים + ויטמינים? (ברגע שאגיע שוב לבקר אצל הרופא) ויהיה בסדר.

מספיק עם השטויות האלו.

 

נ.ב

זה התערובת פרופוליס-אכנציה.

(עושה פרסומת "סמוייה" למכוורת)

החיסרון היחיד הוא שאני לא אוהבת דבש 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)