נברשת גלגל כרכרה

זהו פרויקט שהיה לנו בתכנון כבר קרוב לחצי שנה. ראיתי את הרעיון אי שם בפינטרסט וידעתי שאני ממש אבל ממש רוצה את זה בבית. במשך חודשים דיברנו על זה, תכננו ואז, איך שהוא, תוך שבוע (וחודש) הזמנו את הכל ולפתע היתה לנו מנורה חדשה בבית 🙂

ז נתחיל מהחומרים:

גלגל כרכרה:

מכאן (משלוח של  שלושה ימים עד הבית).

מנורות לד – 600 מנורות, 100 מטר, אור לבן חם – מ EBAY

דיבלים נפתחים. שמשו גם לחיבור לתקרה וגם לחיבור דוך דרך העץ (פשוט שמים שייבה בקצה).

שרשראות ואביזרי משנה נוספים נקנו יחד עם הדיבלים בחנות הספקה טכנית רגילה. פשוט באנו, התיעצנו במקום וקנינו.

ולעבודה (וכאשר אני אומרת לעבודה הכוונה היא שאני מצלמת ובעלי המוכשר בטירוף עושה את הכל  )

קידוח דרך הגלגל כרכרה כדי לחבר את הדיבלים:

ועם הדיבלים:

מיקום דיבלים בתקרה – קשקשנו על ראשו של כל דיבל בגלגל שלנו עם עפרון רך, הצמדו לתקרה ורונן קדח בשלושת הנקודות שנוצרו. אני מפרטת את זה כי זה דרש לא מעט מחשבה. צריך שהחורים בתקרה יהיו בדיוק באותם המרחקים אחד מהשני כמו הדיבלים המקבילים על הגלגל:

ומדידת נסיון:

שלב הבא היה טיפה יותר מוסבך – שרשרת הלדים מגיעה עם קופסה קטנה. הקופסה עושה את המרת הזרם מהשקע ללדים + מפעילה רצף הבהוב. חשבנו פשוט להשאיר אותה אבל אז התברר שאחרי כל ניתוק והפעלה מחדש השרשרת מופעלת ברצף אקראי ומתחילה להבהב. את הקופסה צריך לפתוח ולנטרל את המעגל ששולט על ההבהוב. רונן פתח, זיהה את המעגלים עם מד מתח (ודף ועיפרון), קיצר את המעגל של ההבהוב וסגר את הקופסה מחדש. השכלה ברמה של הנדסאי אמורה להספיק אבל אם יש ספק  עדיף שתשאירו את זה לאיש מקצוע. כל חשמלאי יוכל לעשות את זה. לאחר מכן רונן הוסיף עוד מטר של כבל חשמל שקוף כדי להתחבר לנקודת החשמל שבתקרה והמנורה הייתה מוכנה לחיבור.

* 220V, אנשים יקרים, זה לא משחק. אם אתם לא יודעים מה אתם עושים, תשאירו את זה לאיש חשמל.

שלב הבא – ליפוף של הלדים על הגלגל מאה מטר זה הרבה יותר ארוך ממה שחשבנו.

ומוכן:

שבוע טוב לכולם !

יעל מיכאלי

עדכון 2017 – שלוש שנים מאוחר יותר עדיין דולק 🙂

חלק מהלדים נשרפו, ואני מתחילה לחפש שרשרת אורות חדשה, אבל עדיין יש מספיק אור בשביל שימוש נוח.

ממליצה בחום

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שלט חדש למטבח – אומנות בחוטים

השם הרשמי של זה ברשת הוא STRING ART

ראיתי את זה לראושנה בפינטרסט של המזבלה לעיצוב ומהרגע הראשון ידעתי שאני חייבת לנסות.

אז, לעבודה.

מצרכים:

קרש מנגריה

מסמרי פלדה מהספקה טכנית (4 ש"ח לחבילה של 100)

מתלים לקרש מהספקה טכנית (שקל לאחד)

חוטי רקמה

בעל מוכשר

הביצוע:

ממקמים את הקרש על הקיר:

מגלים שיש צינורות חשמל במיקום המתוכנן. מודדים קצת לימין, קצת לשמאל ומסמנים על הקרש את הנקודות קידוח למתלים.

המתלים:


מחברים אותם לקרש. מודדים, מודדים שוב, קודחים בקיר, שמים שני דיבלים, תולים את הקרש על הקיר, רואים שהמתלים מתלבשים בול על הברגים ונאנחים בהקלה. החלק הקשה מאחוריכם.

מכינים את הטקסט בגודל הרצוי, מדפיסים ומחברים לקרש עם מסקינטייפ:


שמים מסמר ראשון. מגלים שלתקוע מסמרים בעץ זה הרבה יותר קשה ממה שחשבתם. ממשיכים למסמר שני.מגלים שאצבע זה איבר רגיש. מקשיבים לבעל ולוקחים פלאייר.

כלומר, ממקמים מסמר במקום רצוי

תופסים אותו עם פלאייר

מרחיקים את הילד מהפטיש.

חובטים על המסמר בתוך הפלאייר

מרחיקים את ראש הילד מהפטיש פעם נוספת (להראות לילד שאמא משתמשת באטב כביסה במקום בפלאייר בהתחלה לא היה רעיון חכם…)

שמחים שלאצבעות (ולראש הילד) שלום:

(מיישרים את המסמר לפי הצורך, התוצאה הסופית מאוד סלחנית אבל עדיין כדאי ליישר את  המסמרים האלו שהחליטו, נגיד, להשכב פתאום)

  • אצלנו בממוצע כל אות לקחה 50 מסמרים.
  • זו הפעם הראשונה (תהיה עוד אחת בהמשך) שמגלים שמסמרי פלדה זה יופי של המצאה ולמרות שהם קצת עבים, הרבה יותר קל לתקוע אותם בעץ קשיח (אצלנו היה קרש אלון)

וסרטון קצר מתהליך העבודה (אני ממש נהנית מהעניין שהנייד שלי מצלם וידיאו סביר ​ )

ממשיכים עד שעושים את כל הטקסט. זה לוקח זמן. אצלנו זו הייתה עבודת צוות אות אני אות הבעל וטוב שכך.  אני אגיד את זה שוב, לא ציפיתי שיהיה כל כך קשה ומעייף לתקוע מסמר.

450 מסמרים מאוחר יותר:

ועכשיו לחלק החשוב, הסרט הלוט… או הנייר במקרה שלנו:

נשארות חתיכות נייר בכל נמה מקומות נחבאים, מנקים אותן אחר כך עם מסמר או עם פנצטה.

ועכשיו החלק הכיפי. מתחילים בליפוף החוטים.

  • אנחנו השתמשנו בחוטי רקמה כי זה מה שהיה בבית עם המבחר צבעים הכי טוב. חוטי כותנה לסריגה יעבדו גם כן נהדר, והם עבים יותר, כלומר פחות עבודה וצבע בולט יותר. עוד רעיון שהעלתה חברה שלי, הוא להשתמש בגומיות קטנות שנמתחות בין המסמרים. גם כיף, גם ניתן לשתף את הילדים וגם רחיץ.
  • זו הפעם השניה שממש שמחנו שהשתמשנו במסמרי פלדה. יש להם כובע מספיק רחב כדי להחזיק את החוט ככה שלא יחליק. לא מזכירים את זה ברשת אבל זו ממש בעיה כי כל הלפוף הוא במתח והחוט שמח להחליק בכל הזדמנות.
  • שמתי נגיעות של דבק מגע בקשרי החוט של תחילת האות ובסופה, ליתר בטחון.

רונן עשה את כל הליפוף:

ספיר נתנה תמיכה נפשית:

כן, אני יודעת שהיא על השולחן:


ולאט לאט התקדמנו לאורך האותיות.

עד שלבסוף:

ועל הקיר:

שבוע טוב לכולם,

יעל מיכאלי ​

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פינת ילדים + מיני IKEA hack

פוסט באיחור של חודשיים בערך…

***

זוכרים את הקיר המגנטי שלנו?

אז החלטנו לצבוע שם עד למטה והפוך את זה לפינת ילדים ופינת ישיבה.

אחרי לא מעט שיטוטים ברשת והתלהבות (מצידי) מעניין ה IKEA Hacks הצלחתי לשכנע את בעלי שזה ב-ד-י-ו-ק מה שאנחנו צריכים.

אז התחלנו מלצבוע. הפעם השתמשנו בצבע מגנטי של טמבור, הפעם הקודמת השתמשנו בספרי, זו טעות שלא עושים יותר.

מכינים (רונן) את השטח לצביעה:

ספיר מעודדת מהצד:

מכסים גם את שקעי החשמל:

ומתחילם (כמובן ששוב רונן) לצבוע:


וממשיכים (כן, אני בעיקר תורמת בכך שאני לא מפריעה…)

צבענו מהקו הקיים ועד הגובה הצפוי של הפינת ילדים. הצבע הזה אמור להספיק ל 4 שכבות עבות בשטח של 2 מטר מרובע. צבענו אותם ועדיין נשארנו עם המון צבע, אז צבענו גם מחדש את הפס הקיים (הספריי לא חזק במיוחד):

ומעל זה הצבע המקורי של הפינה:

והתמונות:

והינה הפינה מורכבת למקומה:

לא הרכבנו את אחת התומכות של הארון הארוך אז יש לנו מקום איחסון "חבוי" לארגז צעצועים נוסף:

הרהיט הוא שני ארונות EXPEDIT עם הקופסאות והמגירות השונות שמתאימות אליהם.

זמן צביעה – חצי יום. זה מתייבש ממש מהר.

זמן הרכבה – חצי שעה הכל ביחד. עכשיו רק צריך לארגן כרית ארוכה לארון שמיועד לשמש כספספסל קריאה.

והפינה בפעולה :

כל צעצועי הילדים שהיו בבית, חוץ מהממש גדולים נכנסו פנימה. וכך גם כל הספרים שלהם ועוד נשאר מקום. כיף.

התמונות הם צילומים רגילים מפותחים בחנות צילום שהגב שלהם הוא דף מגנטי (מגיע ב A4 עם צד אחד דביק להצמדת התמונות, כתבי עליהם כאן)

ושימוש נוסף לקיר המגנטי:

התחלנו לעבוד עם אורן על האותיות, בתגבור מצד בלי סודות ההיסטורי. בינתיים הוא מזהה חמש אותיות ומצטט מערכונים מהסדרה…


שלב הבא בתוכנית, ללמד אותו להרכיב את השם שלו 🙂

שבוע טוב לכולם

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

תנור אפיה לאורן

קופסה של מיקסר קנווד וקרטון בשביל מדף נוסף.

חתיכת טריקו בשביל הידית.

סלסלות ריקות של שמפניון נותנות גובה למדף התחתון:

המדף העליון מקובע במקומו עלידי חוט טריקו שעובר מתחתיו ודרך השוליים שלו ושולי התנור:

לא בפוקוס, אבל מקווה שברור:

ובשימוש:

לא הכי "יצוגי" אבל אורן מרוצה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פס מגנטי בפינת ילדים

יש לי חלום…

אוקי, ועכשיו בפחות בומבסטיות: יש לנו פינת משפחה בבית. בעיקרון זה שני קירוות שתוחמים את האזור בין חדרי הילדים. אני מאוד רוצה להכין שם פינת רביצה עם המוני כריות, פינת עבודה לילד וכוורת לצעצועים. במציאות, כרגע מאוחסן שם לול שלתוכו דחפנו את כל הצעצועים שאורן לא משחק בהם באותו הרגע.

בתחילת השנה בגן ביקשו מאיתנו להביא תמונה של אורן ואז התברר לנו שאין לנו כמעט אף תמונה מפותחת שלו. מי בכלל מפתח היום תמונות? אבל אם כבר, אז כבר. עברתי על הספריות במחשב, מצאתי תריסר תמונות, הלכתי לפתח. הבאתי אותם הביתה. הוצאתי מסגרות ואז אמרתי: "רגע…."

אם אני אמסגר ואתלה את כל התמונות האלו נקבל קיר "כבד" ועמוס מסגרות. וזה רק הילד הראשון, והוא רק בן שנתיים. זה לא הגיוני כל כך.

אז ישבתי עם בעלי, וחשבנו על זה, והחלפנו רעיונות וזה התוצאה:

מסקינטפ + נייר עיתון להגנה

ספריי צבע מגנטי (3 פחיות) + צבע סופרקריל רגיל מלמעלה

תמונות עם גב מגנטי.

מוכרים את הדפי מגנט בגדלים A4-A3  בחלק מחנויות הצילום והיצירה. מפתחים תמונה, מדביקים אותה על המגנט (הוא עם גב דביק), גוזרים לגודל וקדימה.

סיימנו  🙂

***

אני רוצה להכין אזור דומה גם אצלנו בחדר השינה ואולי עם הזמן גם בחדר ילדים.

מסקנות:

  • עדיף לקנות פחית צבע מגנטי של טמבור (תגגלו, יש להם כזה). זה יוצא טיפה יותר יקר אבל ניתן למצוא אותה במבצעים וזה הרבה יותר יעיל לעבודה מאשר ספריי. (פחות מסריח, פחות מלכלך וכנראה שגם מכסה שטח גדול בהרבה).
  • דפי מגנט כדאי לקנות בחבילה. בחנות צילום לוקחים 5-10 שקלים לדף. כדאי לבדוק בחנויות שעוסקות במיתוג ובמכירה של מגנטים לאירועים. המקום הכי זול המצאתי בינתיים הוא :

http://www.matiprint.co.il/ProductDetails.aspx?pid=1570

אגב, להכין לוח שנה, או צילום עם ברכה ואז לפתח את זה בחנות צילום ולהדביק על גב מגנטי זה מתנה נהדרת לחגים לקרובי משפחה.

***

עכשיו נשאר רק לקנות עוד דפי מגנט, להכין את המצלמה ולחכות לפשושית 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)