נבחרת הארנבים של השנה החדשה

זה התחיל מכך שהגננת של אורן ניגשה אלי ושאלה אם אולי אני יכולה להכין לה ארנב קטן לשנה החדשה, כי זו הולכת להיות שנת הארנב.

חשבתי לסרוג, חשבתי לרקום ואז חשבתי שרגע. בגן יש 3 גננות וזה יהיה ממש מוזר להביא מתנה רק לאחת, לא?

ואם כבר גננות, אז מה עם רופאת המשפחה/ילדים הנהדרת שלנו שאנחנו מבקרים לפחות פעם בשבוע?

ואם כבר היא, מה עם…

בקיצור, קבלו את נבחרת הארנבים של השנה החדשה

נתפר בהשראת ההדרכה של פרפרים.

בדים – מכל הבא ליד אבל בעיקר מבחר של קורדרוי לגוף (מהנחלה) ומינק ופליז לאוזניים.

 

 

שבע במספר. הדוגמן מקדימה (זה עם האוזניים המשובצות) הוא הארנב שמיועד לבן דוד של אורן.

 

וקצת יותר מקרוב

 

ותקריב על אף שאהבתי במיוחד:

ממולא בזרעי פשתן ולוונדר.

דקה במיקרו וזה מוכן.

ארבעה כבר חולקו. אחד לאורן.

ועוד שניים מחכים לאחיין ובת של חברה.

כיף. מרגישה כמו מפעל יצור קטן, אבל כיף 🙂

שנה חדשה שמחה לכולם!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פרויקט מומינים חלק ב` וחצי

נרקם במסגרת החלפה פרטים עם חברה טובה.

היא הביאה לי את "עמק החיות המוזרות" של טובה ינסון. ספר בן עשרים וקצת במצב שמור להפליא.

ובתמורה הכנתי לה מאי בקומקום כמו שרקמתי לעצמי כאן

אבל באמת, הרי לא מעניין לעשות בדיוק אותו הדבר, נכון :-)?

אז ניסיתי כאן לראשונה את התוספת של הצבע לרקמה שנראה לי שכבר כל הרשת ניסתה חוץ ממני.

השתמשתי בעפרונות אקוורל, לפי דעתי יצא ממש חמוד ושמח.

ומאחור:

וליד המאי הקטנה שלי.

בכנות, אחרי שראית את התוצאה, אם לא הייתי פוחדת שאני עלולה לתלוש את הבד מהחישוק הייתי צובעת גם את המאי שלי 🙂

ההחלפה הגיע ליעדה היום.

כיף לי וכיף יהיה לאורן כאשר יגדל מספיק כדי שניתן יהיה להקריא לו מהספר הנפלא הזה.

תודה סקיפי!

ושנה טובה

***

נ.ב

אתמול היינו אתו אצל רופאת המשפחה כדי להראות לה משהו לא קשור ואמרתי לה שהוא משתעל.

היא הקשיבה, אמרה שנשמע כמו וירוס והכל בסדר ושעתיים אחרי זה, זינק לו החום.

מאז אתמול, 40 חום. הוא חם, רטוב ומתכרבל, עם פרצי מרץ קצרים אחרי כל מתן נורופן. יושן. לא יושן.יושן חצי מעולף.

ובנוסף להכל גם יוצאות לו שיניים מכיל הכיוונים.

קטן מתוק שלי, שבשנה החדשה תדע הרבה בריאות, כי את כל הוירוסים הקיימים אתה כבר מכיר בעל פה.

 

נ.ב 2

שש בבוקר. אני החצי רדומה במיטה. שיחה בסלון בין הבעל לילד.

אורן: אתזה!

בעל: את זה?

אורן: לא!

בעל: את זה?

אורן: לא!

בעל: ?

אורן: אתזה! אתזה!

בעל: את זה?

אורן: זה! זה! זה! כן!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

סטייל? אצלי?

כיף

נבחרתי לבלוג של סטייל על ידי mAmA MiSiSiPi ,  מ י כ ל פ וכתוממה

מרגש לדעת שמישהי חושבת שלבלוג שלי יש סטייל.

עזבו, אני עוד בשלב שמרגש לדעת שבכלל קוראים את הבלוג שלי 🙂

אם הבנתי נכון אני אמורה לרשום 8 דברים שלא ידעתם על עצמי ולבחור 8 בלוגים עם סטייל.

אז הנה זה בא:

קצת דברים שלא ידעתם עלי :

1. אני עוסקת באומנות שימושית קצת יותר משנה. התחלתי בזמן ההריון עם אורן עם מגזרות ועכשיו אני תופרת, סורגת, רוקמת ומציצה לתחביבים נוספים.

לפני שיצרתי מעשי עם הידיים, כתבתי. דיי הרבה ודיי בסדר.

http://www.blipanika.co.il/?author=164

הפסקתי כאשר נכנסתי להריון ועד היום מתקשה לכתוב יותר משורה פה ושם.

כותבת בעיקר מדע בדיוני ופנטזיה. ניהלתי את פורום הכתיבה של הג'אנר בתפוז במשך קרוב לשבע שנים עד שפרשתי מחוסר זמן.

2. היכרתי את בעלי במפגש של מדע בדיוני בטכניון. על המסך הקרינו את spaceballs, או את הנסיכה הקסומה (הגרסאות של שנינו חלוקות). הוא התיישב מאחורי ובהמשך כל הסרט ציטטנו סצנות מהזיכרון. ואז הסרט נגמר, והדליקו את האור, וראיתי אותו. וזהו 🙂

3.  אני כותבת עם שגיאות כתיב. אם מישהי עוד לא שמה לב.

4. אני סובלת נורא מקור. נורא. נתפס לי הגב תוך שנייה. מסתדר מצוין על לגור על הר בגליל ;)

5. שונאת מים.  מבחינתי יום בילוי מושלם בברכה זה לשבת בצל עם ספר.

6. לוקח לי המון זמן לזכור אנשים. לא זוכרת פנים. לא זוכרת שמות. ואם זוכרת אחד מהם, אז לא מקשרת אל השני. זה הופך את הביקור בכנסים לחוויה. מתברר שאני מסוגלת לדבר במשך כמה ימים עם בן אדם שאני מכירה כבר שנים וכל זה בלי לזכור איך קוראים לו.

7. אני אוהבת ספרים. אוהבת לקרוא. אוהבת לאסוף אותם ומאוד אוהבת לתת את הספרים שאהבתי לקרוא גם לאנשים אחרים. יש לי ספריה נחמדה בבית, וחלק נכבד ממנה מטייל בכל רגע נתון אצל מישהו אחר. היתרון, תמיד יש מקום לקנות ספרים חדשים. חיסרון, יום אחד כל הספרים שלי יחזרו הביתה, ואז איפה אני אשים אותם?

8. השם שלי הוא לא יולי, באמת. למרות שרוב המכרים שלי קוראים לי ככה.

 

ושמונה בלוגים, שלפי דעתי יש להם המון המון סטייל :

הבלוג של 68yafa

המזבלה לעיצוב

הבלוג של דנדושה76

הבלוג של הקטנה באלפי ישראל

גיזרה פרטית

ולא בעברית אבל מהארץ:

creative jewish mom

וכמה בלוגים לא של אומנות שימושית, כי לפי דעתי יכול להיות לא מעט סטייל גם בבלוג שהיצירה בו היא מילים.

מדע אחר – בלוג מיוחד על מדע, חיים ולא מעט הומור

אין ידיים אין אגוזים – ציניות בע"מ. בחלק הרשומות אני לא יודעת אם לבכות או לצחוק. שווה מבט.

***

זהו, לקח לי כמה שבועות סוף סוף לסיים את הרשומה הזאת.

תודה לכל הבנות שבחרו בבלוג שלי כבלוג עם סטייל ותודה לכם, כל הקוראים והמגיבים 

מקווה לחזור לכתוב בתדירות גבוהה יותר.

מצד אחד כיף לי בבית, מצד אחר, לא מצליחה להיכנס לסדר יום שיאפשר גם להספיק דברים כמו שצריך.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שמיכת קצפת

נו זה לא באמת קצפת. אבל צד אחד של השמיכה הזאת הוא צ'ינצ'ילה אדמה ורכה והשני הוא פרווה קטיפתית נהדרת.

תוצאה סופית – > שמיכת קצפת.

האותיות עוצבו על ידי אפונית (תודה לך )

נתפרו על ידי.

נתפרו שוב על ידי

ושוב.

ושוב.

מתברר שלא כל כך פשוט לעשות אפליקציות על צינצ'ילה. כל תנועה ומתיחה של השמיכה מתחה את התפרים וקרעה את האותיות.

הרבה עצבים, הרבה קללות. הרבה תפירה מחדש (כדאי בפעם הבאה לעצור לאכול צהריים ולא לדלג עליה במחשבה שאני מסיים עוד כמה דקות ;))

בסוף, אחרי כמה וכמה תפירות וחיזוקים של כל אות ואות, ואחרי שלב הוספת הגב, עשיתי תיפורים ידניים סביב אזור האותיות כדי שהאזור הזה בשמיכה יזוז פחות. התיפורים הם תיפורים בלתי נראים (אין לי מושג איך באמת קוראים לזה) – כלומר החוט תופס נקודה בשמיכה העליונה והתחתונה, אבל מתקדם מנקודה לנקודה באזור בין השכבות, כך שאין חוט נראה בשום שלב.

השמיכה היא מתנה לבת של חברים של המשפחה שבאו לבקר מארה"ב. הם חברים טובים ובנוסף הביאו לי סוני אדום חדש ונהדר (פוסט נפרד בהמשך), אז רציתי להכין להם משהו נחמד. השם הוא כמובן השם של הילדה 

ומכיוון שהשמיכה הזאת תופסת שק קטן, אני מביאה יחד אתה שקית ווקום. מקווה שזה יפתור את הבעיה של איך להכניס את הדבר הזה למזוודה 

עוד תובנה קטנה מתפירת צינ'צילה – חשמל סטטי עושה ברקים נראים בחושך . ואם חוטפים זץ כל כמה דקות בזמן תפירה, זה דיי כואב.

אז עוד כמה תמונות, ואלך לארוז את השמיכה למתנה:

מתאים לרוח החג? לא?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מתנת יום הולדת לסבא ומכנס קורדרוי חדש לקטן

חשבתי וחשבתי וחיפשתי ובסוף לא קניתי לסבא שלי כלום.

יש גבול כמה פעמים ניתן להביא במתנה נעלי בית או סוודר, מצד שני, היום יום ההולדת ובשבת המסיבה.

אז אחרי קצת התייעצות עם גיסתי, ישבתי ותפרתי לו מתנה.

כרית חימות תפורה לסבא

זהו מחמם כתפיים שנתפר בהשראת ההדרכה הזאת

הבד הוא בד קורדרוי עם פסים מגוונים שקניתי בנחלה (קאשי).

האפליקציה גם היא בד קורדרוי מאותו המקום, והדוגמה היא ידו של הקטן.

הכרית חימום ממולאת לסירוגין בפשתן וחיטה (בעיקר כי לא היה לי מספיק מאחד מהם) ושניהם מעורבבים על לוונדר בשביל הריח ולהרחקת מזיקים.

בין כל תת חלק של הכרית יש תפר כפול לחיזוק, ליופי וכי התלהבתי מהאפקט 🙂

זהו, ניסיתי אותה במיקרו, עובדת מצוין. מקווה שסבא יאהב

***

מכנס קורדרוי חדש לקטן

מיועד לו שילבש למסיבת יום ההולדת של סבא רבה בשבת.

חמש שעות עבודה.

תפירה, פרימה ושוב תפירה (הצלחתי לחבר לא נכון את המכנס הפנימי לחיצוני)

הרבה דקירות מסיכות ובסוף כל הכאב ראש מכנס אחד שאני דיי גאה בו.

נתפר בעזרת ההדרכה  הזאת

ולפי הדוגמה הרגילה של מכנס שנתפר משני חלקים זהים, רק שחתכתי באמצע שני החלקים כדי לקבל את תפר הצד (בדומה למה שעשיתי במכנס הקורדרוי הקודם שלו)

השתמשתי כאן באותם הבדים כמו בכרית, או יותר נכון, השתמשתי בכרית באותם הבדים שכאן (אלו היו צבעי "הבנים" היחידים שהצלחתי למצוא לסבא,  שלא היו יותר מדי ילדותיים באותו הזמן)

המכנס הוא דו שכבתי, כאשר מבפנים יש לו שכבת טריקו (ממוחזר מחולצה של בעלי)

(כן, יש שם למטה כתם על הטריקו אבל זה לא מיועד להיות לבוש מקופל, כי האורך מדויק והחולצה הזאת הייתה מבד עבה ונעים והתאימה בול)

ותקריב על האפליקציות

ומאחור

ותקריב על הכיס (גם הגב שלו הוא טריקו)

והתפר (המשכיב?) topstich

אז נכון שהגימור קצת צולע והתפרים מקרוב יכולים לגרום התקף לב לתופרת יותר מנוסה,

אבל זה נראה טוב על הקטן ואני מרוצה ממנו 🙂

מקווה רק שלא יהיה נוראה מוזר שמה שהילד לובש והמתנה נראים קצת דומים מדי…

***

בפעם הבאה, אחרי שכבר למדתי מהטעויות, זה כבר יהיה יותר קל ובתקווה יצא יותר ישר.

וכמה מסקנות :

א. אפליקציות קורדרוי צריך לתפור בזיגזג צפוף ולתפוס את כל הקצה של הבד (בעקבות התובנות מהמכנס, יישמתי את זה בכרית)

ב. הקורדרוי הזה משאיר המון חוטי "פלאף", נראה לי שרואים את זה בחלק מהתמונות.

עד שסיימתי לתפור הייתי מכוסה בזה כולי. לא רואה לזה פתרון, אבל טוב לדעת זאת להבא.

אהבתם? תשתפו הלאה :)