26.4.2010

עייפה ורדומה.
לקום בחמש. לצאת בשש. שעה נהיגה. עבודה בשבע.
9 שעות של עבודה שאני לא אוהבת.
שעה וקצת נהיגה חזרה.
שעתיים של איכות עם אורן.
טקס אמבטיה ושינה (החלק הבהיר של היום מבחינתי)
להתמוטט על הכורסה בסלון.
להיזכר שנשארו פחות משש שעות עד שצריך לקום מחדש.
לקום ולזחול לישון.
אוף.

***

על הצד הבהיר, חזרתי קצת לכתוב.

***

אז, הדברים הבאמת חשובים:

אורן התחיל להתרומם על הברכיים ולעשות תנועות של "אני רוצה קדימה", כמובן שמה שיוצא מכך הוא רוורס אחורה, דבר שמתסכל אותו עד מאוד אבל שמצחיק מאוד לצפייה.
אורן אוכל: דלעת, בטטה, קישוא, אבוקדו, בננה, תפוח עץ, אגס, דיסת קונפלור, דיסת דגנים, דיסת אורז, אצבעות מטרנה ומקנח עם תמ"ל.

וכמה תמונות של היפיופון,

בריכת שחיית תינוקות. לא משנה מה הנימוקים בעד או נגד, השורה הסופית היא שהקטן ממש נהנה מזה.

 

תנוחת השינה האהובה עליו

יו! גזר!

אני אוהב גזר!

יו! פרח! אני אוהב פרח!

יו! כיסא! אני אוהב כיסא!

יו! פטיש! אני…

אז מה אם אני יושב לבבב—ד!!!! הגננת לא מרשהההההה!!! |בכי מתמשך|

אמא, מה את מופתעת? איך את רוצה שאני אלמד תכנות אם אני לא אתחיל עכשיו?

"חתול גדול, חתול קטן
חתול אמיץ, חתול…."
אמאאאאאא! תעבירי לי עמוד!!!!
אוקי, תהיי רצינית לרגע. השבת אותי, דגמנתי לצילום. מה את רוצה שאני אעשה עכשיו?

מי פוטוגני?

אני!

***

וקצת יצירה, אבל ממש קצת, אין לי זמן בכלל.

 

הפיל לבת של חברה שלי. בשבת סוף סןף צבענו את החדר של אורן ואני אתחיל לעשות מדבקות גם בשבילו.
זהו, מספיק לבינתיים.
מקווה בעתיד הקרוב למצוא קצת יותר כוח גם לעדכן את היומן וגם לקרוא יומנים של אחרים.
מדהים, כמה שבועות לא פותחים את LJ ואנשים הולכים ומתרבים להם 😛

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פורים ראשון עם אורן

אורן לא נותן לנו לישון בלילה. יש לו גזים. הוא רעב. הוא בודד. חם לו. קר לו. יש לו גזים. יש לו עוד קצת גזים. הוא יושן בעיקר כאשר הוא עלינו אז אנחנו ערים למחצה כל הלילה בתורנויות.

מצד שני, הוא כל כך, כל כך מתוק.

פורים (תות מתוק):

והתחפושת:
-מכנס אדום
-חולצה אדומה
-כובע טמבל
– לבד ירוק
– טפט כטיפה שחור
– חוט תפירה ירוק
– שלוש שעות
– אמא רדומה אחת

***

אה, וקיבלנו את המפתחות לבית!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

27.2.2010

אורן

לפני שבוע היינו בבית חולים עם חשד לדלקת ראות.
השבוע השתעלנו נורא ועשינו אינהלציות.
בסופ"ש נלחמנו עם חום 40.
עכשיו אנחנו סתם מנוזלים.
איך שהרופא הגדירה זאת, "ילד גן".
הוא ממש נהנה להיות במעון, אבל הוא נוטה לאסוף משם דברים.

אורן עם אינהלציה. הוא דיי אוהב את זה.

ועל הצד החיובי, האורטופד בדק את אורן והרשה להוריד את הרצועות שעה אחת יותר כל יום 🙂

הלכתי וקניתי לו מכנסיים. בשילב המליצו לקחת מכנסיים במידה 6-12.
קניתי, הבאתי הביתה. הנחתי על הילד. הם מגיעות מקצה הרגל עד קצה האף שלו.
מטופש מעט 🙂

עבודה

meee…
יש לי בוסית מעצבנת.
יש לה חזון של מאגר מידע, והיא לא מוכנה לתת לעובדות למנוע ממנה להגיע אליו.
היא רוצה, בן השאר, שאני אמצא מידע כלכלי על מכירה וקניה של תרופות בעולם. שאני אמצא מידע על מגמות שוק ושליטה באחוזי שוק על ידי חברות ומידע על תרנדים של מכירה.
אני לא יכולה. המידע הזה שם, אבל הוא עולה אלפי יורו לכל דוח, והיא רוצה את כולו.
הסברתי לה, התגובה שלה הייתה שאני לא יודעת לחפש.
אז נסעתי ליקום כדי להתייעץ עם המידען של תרו.
גם הוא אמר שאין לו מושג איך למצוא את המידע הזה בחינם.
אמר והוסיף שיש סיבה טובה שהמידע הזה עולה כמו שהוא עולה ברשת.
סיפרתי לה, היא נפנפה את זה כמשהו לא רלוונטי.

מה אפשר להגיד במצב כזה?
אז בינתיים גם אני מתעלמת ועובדת על החלקים האחרים של המאגר.
היקף עבודה דיי מטורף ודיי ברור שהיא לא מבינה את זה.

***

מגזרות

אין לי הרבה זמן לחתוך, אבל מכיוון שאני לא כותבת אז אי אפשר בלי.

מגזרת במסגרת מעגל ההחלפות (בשביל hobbit_dragon)

קטנה וכיפית לחיתוך.
של אומן רוסי אנונימי.

מגזרת יפנית, או Kirie

לפי מגזרת של אומן יפני. אין לי מושג מה השם שלו, האתר גם היה ביפנית. הגעתי אליו אחרי גיגול פורה במיוחד.
http://mochime.com/
יש לו יצירות מדהימות.

חומר – נייר כחול דקיק כמו פרגמנט אבל עם תכונות שדומות קצת לפלסטיק. כלומר, אמור לא להתחמצן, ויחסית מחזיק את הצורה של המגזרת (כלומר לא מתקמט כמו נייר… אבל כן מתקמט כמו פלסטיק שזה פחות טוב)
בנוסף, מעט "פריך" כלומר נמתח ונפגע אם החיתוך לא שלם או אם מנסים לתלוש גזיר שלא נחתך עד הסוף.
בקיצור, נתן הצלחה מעורבת. מה שכן, צבע כחול כהה מדהים.

מצאתי אותו בחנות דף חלק, בקריית שמונה.

מבחינת המגזרת עצמה, קשה, בגלל כל הקווים הדקים, אבל לא יותר מדי עבודה. סיימתי ביומיים.
התפקששה לי אחת הידיים של הנערה מימין, תוהה איך לתקן.
חתכתי אותה כדי לנסות את הדף הכחול וכדי לראות אם אני יכולה להתמודד עם המגזרות של האומן הזה, הן מאתגרות
עכשיו לבחור עוד אחת ולהמשיך.

נ.ב 2017

ואז התברר ש LJ אכל את התמונה ואין לי תיעוד של מגזרת זו. חבל

אהבתם? תשתפו הלאה :)

5.2.2010

כנראה שנגמר לי החלב.
אולי זה לטובה.
ברגע שהתחלנו לתת לו בקבוקים בבוקר (במעון), התחיל להיות לי פחות לקראת הערב.
התחיל לא להספיק לו והוא התעורר שוב ושוב בלילה. לא חוויה טובה במיוחד כאשר צריך לקום בחמש לעבודה.
אתמול נתנו לו בקבוק גם כאשר התעורר בלילה. לפתע הילד היה כולו חיוכים. נראה לי שהוא הסתובב חצי רעב בערבים האחרונים. חבל וקצת באסה, אבל עדיף מילד רעב.

והבונוס, אני אוכל סוף סוף לחזור לישון על הבטן.

***

*מגזרות*

זברות – זו הייתה עבודה סיזיפית, אבל יצא יופי 🙂

ועם מסגרת

מדבקה חדשה (יחסית) לאורן, הלכה לחדר שלנו אצל ההורים של רונן.
(יכול להיות שכבר העליתי את זה כאן?)

בזמן העבודה

הכנה להדבקה

ועל הקיר

ואחרון חביב, כמעט חודש של חיתוך.
אני מופתעת לטובה שהצלחתי לעשות אותה,
חשבתי שהיא אולי כמה רמות מעל למה שאני יכולה לחתוך.

נחתכה לפי בקשתו של אבא.
נראה מה הוא יעשה עם זה.
מקווה לא להתאכזב, זה היה המון המון עבודה.

ובאיכות מלאה

 

הייתי צריכה לאלתר לא מעט במהלך החיתוך.

הגנה על האזור העדין של הסל, אחרי החיתוך הוא היה בעצם רשת דקיקה של רצועות של נייר.

וההגנה

היה צריך להשאיר גשרי התמיכה על האזורים היותר דקים של המגזרת, אזורים שחיברו בין האזורי נייר שנשארים תלויים מצד אחד באוויר לאחר הגזירה. נגזרו ממש לקראת הסיום.

ועוד פתרונות כאלו ואחרים, כמו למשל איך לנייד את המגזרת בסוף העבודה (בין שתי שכבות של קרטון ביצוע).

היה קשה, אבל נראה לי שיצא דיי מוצלח. מגזרת הבאה אני אעשה משהו פשוט יותר.

***
אני ממש ממש ממש ממש ממש עייפה.

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

18.1.2010

ראיתי את זה אצל (persephone_il) והחלטתי שאני רוצה גם.

לפחות חמשת האנשים הראשונים שיגיבו לפוסט הזה יקבלו ממני משהו שאני יצרתי, בכפוף לתנאים הבאים:

1. הדברים שאני יוצרת יכללו משהו גזור (נייר או טפט) או (אולי גדול) משהו כתוב.

2. אשמח להצעות אם אתם רוצים משהו ספציפי, אבל אני לא מבטיחה שזה מה שתקבלו. שביעות רצון הלקוח בפירוש לא מובטחת.

2. א. אפשר גם להציע שיתופי פעולה יצירתיים אם בא למישהו. שוב, בלי הבטחות.

3. סיכוי טוב שלא תדעו מה אתם מקבלים מראש, עד שזה יגיע אלכם בדואר.

בהעתק persephone:
4. אתם צריכים לכתוב פתק כזה ולהתחייב לעשות דבר דומה לחמישה אנשים. לא תעשו פתק, לא תקבלו כלום. לא ראיתי את הפתק, כאילו לא כתבתם אותו.

5. למעלה כתוב "לפחות", וזה לא במקרה. אני שומרת לעצמי את הזכות להכין דברים גם מעבר לחמשת המגיבים הראשונים, בכפוף לזמן, לאנרגיות (אין הרבה), ולכמה שיתחשק לי.

6. הדברים ישלחו בדואר או ימסרו ישירות למזמין בכנס כזה או אחר 🙂

אז תרגישו חופשיים להגיב גם אם יש יותר מחמישה אנשים (לא נראה לי שזה יקרה), כי לכו תדעו.

אהבתם? תשתפו הלאה :)