אני לא יודעת אם אצליח להתמיד על פינה קבועה אבל לאחרונה גיליתי את התענוג של הקניות מחו"ל וחשבתי שיכול להיות נחמד לחלוק חוויות מקניות מוצלחות ומכאלו שפחות.

רוצה לספר על שני מוצרים בהקשר של ארוחת הילד לגן שקניתי לקראת תחילת השנה.

אחד – קופסת בנטו

חמוד להפליא, למרות שנראה קטן נכנסת לשם כמות יפה של אוכל (לצד התירס נכנסה גם ביצה קשה)

תובנות – לא מתאים לילד בין 3.5. יותר מדי חלקים, שרד בדיוק יום אחד וחזר עם מכסה שבור וילד מתוסכל מעט. יכול להתאים טוב לילד גדול יותר או למבוגר צעיר ברוחו שרוצה ארוחה קלה לעבודה

***

מוצר שני הוא תבניות להכנת ביצים בצורות. חמוד להפליא. מקלפים ביצה קשה כשהיא עוד חמה, מכניסים פנימה ונותנים לזה להתקרר.

תובנות – צריך ביצים מידת M או S כי מידת L או XL פשוט לא נכנסות. פשוט לביצוע, חמוד ויוצא מוצלח. חיסרון – מתברר שהילד שלי לא אוכל את הצהוב של הביצה. ידעתי את זה גם קודם, אבל עכשיו גיליתי שהוא גם לא מוכן לפתוח את הביצה לבד כדי להוציא את הצהוב אז בינתיים הם שוכבים אצלי ללא שימוש (האמת אין לי בעיה עם זה, יש לי תוכניות אחרות בשבילם, למשל להכין אורז בצורות או כדורי אמבט).

ממליצה.

שבוע טוב לכולם!

עדיין חולה,

יעל

 

אני לא בדיוק מסורבלת, אבל דברים נוטים ליפול ולהישבר בסביבתי. אולי בגלל זה אחד מתחומי האומנות שאני הכי אוהבת הוא תחום אומנות הזכוכית. יש משהו מהפנט בעומק הצבע והחומר בגוש זכוכית מועצב. בנוסף, גם המגע המשיי של הזכוכית הוא לא משהו להתלונן עליו

אז אני אוספת, וכדי שיהיה לזה סיכוי מעט יותר גדול לשרוד, אני אוספת משקולות נייר מזכוכית. הן כבדות, נוסעות היטב ואני מאוהבת בהן קשות. יש לי כמה עשרות באוסף, מכל העולם, פזורות ברחבי הבית (הן מאוד שימושיות לתמיכת ספרים בסיפריה).

לפני כשבוע נסענו לחופשת פתע למלטה, בעודי מדדה ברחובות האי (כי אני בקושי הולכת…),

התברר שבמלטה יש כמה וכמה חברות משפחתיות שמתמחות בעבודה בזכוכית. נסענו, נכנסתי, ולפתע הדידו נעלם ואני פיזזתי לי בן מדפי הזכוכית. מהופנטת לחלוטין. כאן זה מקום להודות לבעלי על שנסחב אחרי משועשע במשך שעות מגלריית זכוכית אחת לשניה, ושסחב על עצמו את הקניות שלי (כל כדור כזה מתחיל בחצי קילו…).

אז עם מה חזרתי?

4 כדורים גדולים:

ובזווית אחרת

ואחד עם שילוב צבעים קצת מוזר שהצילום לא עשה לה חסד.

ועוד אחד שהצילום לא עושה לו חסד. במציאות הוא צלול וקטיפתי בפנים.

ו4 כדורים קטנים:

רימון אדום

תראו אותו מלמעלה:

אצות בלב ים

ומעוד זווית:

שתי מערבולות שובבות:

כיף.

הכדורים מוחבאים היטב ברחבי המטבח ומחכים ליום שיהיה לי מזנון וספריה לשים אותם לתצוגה. כרגע, יותר חשוב שאורן לא ימצא אותם. מתברר שגם הוא מאוד אוהב זכוכית 🙂

עדכון 2017

יעכשיו כבר יש ספרייה, אפילו יותר מאחת, והם נהדרים בתוכה 🙂