סחוטה

זהו, בבית.
הנסיעה חזרה הייתה סיוטיית.
אורן סבל מגזים, ולא הצליח להירגע בלי להיות על הידיים.
פקקים בכביש שש, ועצירות כל כמה דקות בשולי הדרך כדי להרגיע את אורן.
זה המשיך ככה עד העצירת אמצע בכביש, אנחנו אכלנו קצת, אורן גם והנסיעה משם כבר הייתה שקטה יותר.
אני מתה מעייפות, כבר מזמן לא הייתי כל כך סחוטה, אז חווויות על הכנס מחר.

רק רציתי להגיד:
אחד מהכנסים הכפיים שיצא לי להיות בהם כבר שנים,
טוב שבאנו.

לילה טוב.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

14.12.2009

אורן מתנהג מוזר היום, לא בוכה,
יושן כל הזמן.
כבר התחלתי לדאוג ואז נפל לי האסימון שהיום לשם שינוי אין לו גזים.
בוכה – אמא דואגת
לא בוכה – אמא דואגת

צרות עם האמא הזאת 😛

נ.ב
בכל מקרה, אשגיח אליו היום.
הוא מתנהג "נבול" כזה.
אבל אין חום וכאשר ער נראה דיי מרוצה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

כתבה מעניינת

כתבה מעניינת (באדיבות היזל) על מעבר של ידיעות אחרונות (הספרים והעיתון) לפורמט דיגיטלי.

http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/131209_Yediot_Achronot_EReader.aspx

ותמצות שלה עם כמה תגובות

הפרויקט הסודי של ידיעות אחרונות

ואני שואלת,
למה דווקא בקהילה שלנו צריך להסביר שוב ושוב למה זה חשוב?

ולמה עדיין אין שום תזוזה או רצון לזוז לכיוון?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

סרט!

הלכנו לסרט! לסרט! עם אורן!

היו לו קצת גזים, והוא היה קצת רעב, וקצת רצה לדבר ואז רצה לישון,
אבל סה"כ, ממש לא נורא.
אולי נחזור על החוויה עם אווטר.

אה, כן.
2012 סרט עם אפקטים נחמדים,
רק חבל לא כולם מתו שם בסוף.
קיטש ברמות חדשות לחלוטין.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

אני שרוטה, או תובנות שוליות מההורות

אני שרוטה, לא רואים אותי ממטר ומשתינים עלי בקשת.

מסקנות:

  • לאזור אומץ ולגזור לאורן ציפורניים. בינתיים הורדתי לו חתיכת עור באצבע ומאז אני מפחדת לנסות שוב.
  • להתכופף קרוב יותר, הוא רואה רק לטווח של 20 סנטימטר בערך.
  • והכי חשוב, לזכור לשים את ההטטרה במקום אסטרטגי כאשר מחליפים לו חיתול.

וגולות הכותרת
הוא ישן כמו תינוק ויש לו עור של תינוק.

מי שהמציא את התיאורים האלו היה בעל חוש הומור ציני משהו.

אלו היו כמה תובנות קטנות מתוך חוסר השינה של הימים האחרונים.
נו אולי מתוך טיפת השינה שכן היתה.

***

חגיגת הברית של אורן

חגגנו את הולדתו של אורן עם חברים ומשפחה בבית קפה.
היה טוב, היה שמח, וטוב שהיה.

תראו את הדוגמן הקטן שלנו

הרוזן "בוטן דה דרקולה"

אורן בבגדי מעצבים.
חליפה מציפי דבש (מתנה מחברה), נעליים מלפלנד (ההורים הביאו מהטיול) 🙂

ועם אבא (כי אמא לא פוטוגנית)

כמה תובנות על הזמנות ומתנות לאורחים

(יותר מדי זמן פנוי…)

את ההזמנה עיצבנו בפוטושופ והדפסנו בחנות צילום.
נייר באיכות טובה, צבע מלא ועלות של פיתוח תמונה (כלומר הרבה יותר זול מעלות של הזמנה בבית דפוס).

את המתנות לאורחים הכנו לבד (הזכרתי באיזה פוסט שיש לי יותר מדי זמן פנוי, לא?)

אורן דיגמן, רונן ערך הפוטושופ, אני ניסיתי לא להפריע

לקחתי את זה לחנות צילום. הדפסנו. חתכנו.
קניתי טפט מגנט, בחנות צילום 15 שקל ל A3.
צד אחד מדבקה, צד שני מגנט.
(אלטרנטיבה – גליל של 3 מטר של מגנט בחנות יצירה עולה 10 שקלים – חיסרון, מגנט עבה, הורס צילומים שמתקפלים אחורה כנגד המשטח עליו תולים)
חתכנו, הדבקנו ריבועים של 1X1 ס"מ על גבי התמונות.
יצא מאוד מאוד מוצלח.

אהבתם? תשתפו הלאה :)