27.8.2009

"תנוחי עם רגליים מוגבהות, זה טוב כנגד דליות וכאבי רגליים".
כן, בטח. רק תזכירו שלא כדאי לעשות את זה בשכיבה :-)!
כמעט נחנקתי פה. ברגע שהבטן הייתה לרגע גבוהה יותר מהריאות היא לחצה עליהן בכיף.
מסוכן! בקושי הצלחתי להתהפך חזרה.
מטופש בטירוף. הרגשתי לרגע כמו צב נחנק על הגב.

***

ביטויים ברוסית:

Язык не то что до Киева, до оргазма довести может.

Счастье – это когда не надо врать, что тебе хорошо.

То, что мы называем интуицией женщины зачастую объясняется просто прозрачностью намерений мужчины.

Дураков на свете мало, но расставлены они так грамотно,
что встречаются на каждом шагу.

В России алкоголизмом не страдают. Им наслаждаются.

Все мужчины одинаковые, только зарплата у них разная…

Американские университеты – это место, где российские евреи
преподают математику китайцам.

Жизнь конечно не удалась, а в остальном все нормально.

Не так страшен русский танк, как его пьяный экипаж..

C годами шансы на любовь до гроба сильно возрастают.

Меняю одну большую любовь на две поменьше и в разных районах.

У нас власть принадлежит народу, а все остальное принадлежит власти.

***

וחייה חמודה ומוזרה להפליא
http://www.zooborns.com/zooborns/2009/07/baby-aardvark-omaha-henry-doorly-zoo.html
שווה לראות את הסרטון הקצר.
תראו איך האף של הדבר הזה זז :-)!

***

אחד מהשירים היפים שיצא לי לשמוע מזה הרבה מאוד זמן.
שמעתי אותו במקרה אתמול בבוקר, והיום שמעתי אותו בחצי אוזן שוב, ורצתי לחפש אותו ברשת.
כיף להקשיב לו, ולא דווקא בגלל המילים (אני לא ממש מקשיבה להם בשירים).

אהבתם? תשתפו הלאה :)

26.8.2009

רונן חזר הביתה 🙂

בותן בשעה טובה, התהפך עם הראש למטה.
הערכת משקל מהיום: 1.667 ק"ג
תל"מ: 29 באוקטובר.
עדיין בועט באותה הנקודה.
🙂

***
יו! זה כל כך זאתי!
http://www.twolumps.net/d/20070924.html

אהבתם? תשתפו הלאה :)

26.8.2009

סדנת ספו"ש

25- 26 בספטמבר
מצהרי יום שישי ועד מוצ"ש.
עם ארוחת ערב, לילה, שינה במקום, מקלחת, ארוחת בוקר, צהריים, והמוני נשנושים.
ראש פינה, בביתו של נימרוד (Nimrodster מתפוז)

הסדנה מאורגנת במסגרת סדנאות הכתיבה הארציות.
(יש מסגרת כזו, בערך, לא?)
זאת תהיה סדנת הסופ"ש השלישית המתקיימת במקום.

עדכונים נוספים זמינים ברשימת התפוצה:
http://groups.google.com/group/sf-writing-group

הסדנה פתוחה לחברי פורום כותבים של תפוז,
לאנשים שהיו באחת מסדנאות הכתיבה שאני ארגנתי,
או/ו בעיקר אנשים שאני מכירה, ויכולה לערוב מול המארח
שאינם רוצחים פסיכופתיים (לפחות לא רוב הזמן).

ההרשמה היא על סמך מקום פנוי, עדיין נשארו 3 מקומות פנויים.
צריך עוד בנות!

ההשתתפות כרוכה בתשלום של כ 40-50 ש"ח עבור האוכל,
ובהבאת סיפור או חלק של סיפור ב 12 עותקים,
בעברית, עד 5000 מילה.

מה צפוי בסדנה:
המון דיבורים, המון אוכל, המון סיפורים, המון שטיפת כלים ובישול.
מתברר שיום וחצי זה המון זמן ואפשר להספיק הכל.

זאת תהיה הסדנה האחרונה שאני מארגנת להרבה מאוד זמן,
אז תנצלו את ההזדמנות.
🙂

***

חלב בטעם של פעם

תנובה הוציאה מהדורה מוגבלת (וחבל)
של חלב בטעם של פעם.
לא בטוחה למה הכוונה, אבל טעים.
חלב עם טעם מלא יותר, שומני יותר, כיף לשתייה.
לא באמת שומני יותר זה 3.5-3.8 אחוז שומן (אחוז שומן לא אחיד).
חלב שניתן לשתות בכיף גם בלי להוסיף פנימה שוקו/קפה/טעם כל שהו.
גיליתי אותו כאשר חיפשתי תחליף לחלב דל גלוקוז שתנובה הפסיקה לייצר.
החלב בטעם של פעם יותר טעים מחלב וניל, פחות מתוק וללא טעם הלווי.
והיופי, הוא נמכר במחיר של קרטון רגיל:
5.90 שקלים לליטר.

שינוי נחמד אחדי ה 8-9 שקלים שגובים על החלב וניל.

***

את האמת, לא על הבוטן אדבר אלא על הבטן.
היא גדלה.
תוצאה ישירה מכך הם גירודים בלתי פוסקים של העור.
ולא סתם גירודים, אלא הגירודים הכפיים האלו, שלא בא להפסיק
אלא מתחשק לגרד ולגרד ו… בקיצור, אסור.
אז נלחמים בגירודים. הם נובעים ברובם מהימתחות והתייבשות העור,
אז כמובן שפונים לקרמי לחות למיניהם.
מה אני אגיד לכם, בתאוריה זה טוב,
בתכלס, לא כל קרם עובד.
ורובם לא עוזרים ליותר מחמש דקות.
אספתי את כל הקרמים שהיו לי בבית (זו שטות שמצטברת במשך הזמן,
מסיבה כל שהי, אנשים אוהבים להביא את זה במתנה).
אז אחרי בחינה של קרוב ל עשרה קרמים,
הזוכה הוא:
mommy care – קרם נגד מתיחות
אני חושבת שכתבתי עליו בזמנו
מכרו לי אותו ברמי לי, הבטיחו פלאים ונפלאות,
ואז חזרתי הביתה, קראתי קצת על מתיחות בהריון,
וגיליתי שאין שום קשר בין הקרם בו משתמשים,
לבין מניע של מתיחות.
אז הרגשתי מעט פראירית, קרם ממש ממש יקר
80 שקל (אחרי הנחה) לשפורפרת של 180 מ"ל.
אבל הוא כבר היה בבית, אז השתמשתי בו.
לא יודעת אם הוא באמת עוזר נגד מתיחות,
אבל מתיחות עדיין אין, הקרם עדיין לא נגמר (שלושה וחצי חודשים מאז, ואני משתמשת בו הרבה)
והכי חשוב, עושה פלאים במלחמה בגירודים.
אז שמחה שיש לי אותו וחושבת לקנות עוד אחד.

ובנימה זו, אחרי שיחה באחד הפורומים, על כך שגם שמן עוזר כנגד גירודים,
קניתי היום את שמן-ג'יל לילדים של ג'ונסון.
בינתיים השתמשתי בו רק פעם אחת.
נחמד ביותר.
נספג טוב, משאיר תחושה שומנית מעט, אבל בינתיים, שום גירודים, אפילו לא הקלים ביותר.
אם זה יחזיק עד אמצע היום אז הוא יהיה אפילו יותר טוב מהקרם של mommy care.

ואזהרה,
תשמרו מרחק מקרמי לחות ריחניים. לא רק שהם לא עוזרים כנגד הגירודים האלו,
הם אפילו מחמירים אותם.

***

בשעה טובה, סוני השיקה דגם שלישי להשנה,
7", אל חוטי, מסך מגע.
קישורים נוספים אני אעלה בתפוז
http://www.crunchgear.com/2009/08/25/sony-announce-the-wireless-daily-edition-ereader/

אהבתם? תשתפו הלאה :)

25.8.2009

נראה לי, או שאני כותבת כאן הרבה לאחרונה?
נראה לי שזה שילוב של שני גורמים.
זה שרונן לא בבית וזה שיש לי עבודה שעושה לי חשק עז לטפס על הקירות…
לא נורא, עוד 6 ימים.

חשבתי שאולי הוא התהפך אתמול. (הוא בינתיים בתנוחת עכוז)
כתבתי על כך שהוא בועט כל הזמן רק באותה נקודה,
ואז איפה שהוא בצהריים הוא עשה איזו תנועת "גלים"
ולפתע הבעיטות החליפו מיקום.
בהתחלה אמרתי יופי אבל אז הוא הפסיק לבעוט.
אז היה המשך יום מדאיג מעט.
לקראת הלילה הוא שוב התעורר,
ובבוקר הוא חזר לבעוט בנקודה האהובה עליו.
נו אז כנראה לא התהפך, אבל שיבעט חופשי :-).

***

כנראה מצאתי דרך פשוטה ויעילה להמיר מנגות לפורמט שנוח לצפיה בסוני רידר.
תוכנה זעירה שנקראת:
pdflrfwin
מכניסים פנימה קובץ rar, zip, CBZ וחבילות דומות.
והחוצה יוצא קובץ lrf שמוצג בשמחה רבה על ידי סוני.
יתרונות: דפדוף מהיר, תמונות מותאמות מסך, פונט קריא – דברים שלא מקבלים אם סתם מכניסים את דפי המנגה כתמונות.
חסרון – האותיות קריאות אבל מאוד מאוד קטנות אז זה מאמץ לעיניים.
אבל, קריא. בהחלט קריא. אבל שוב, בגלל שזה לא מסך מחשב אלא מסך דיו, אז זה כמו לקרוא אותיות קטנות מנייר, אז "מאמץ את העיניים" זה דבר יחסי.

סרטון קצר ב youtube שמראה את השימוש והכיוונים בתוכנה.
מאוד מאוד פשוט, צאוד אינטואטיבי.
ממליצה לשחק עם ה "תצוגה מקדימה" כדי לכוון את כל הדברים שרוצים.

***

רוצה להמליץ על חצילים בטחינה מהסדרה החדשה של צבר.
בדרך כלל אני ממש לא אוהבת חצילים שבאים בקופסאות. הם שומניים, עם טעם לווי ומה לא,
אז כאן הם הצליחו להפתיע.
ריח וטעם מעושן. תיבול מצוין, טחינה טעימה.
מרגיש כאילו זה יצא מהמטבח לפני חצי דקה.
מצחיק להגיד, אבל ממש יש לזה טעם של תוצרת בית (בדרך כלל הם אוהבים להגיד את זה בפרסומת, אז כאן זה ממש מרגיש ככה)
חסרון עיקרי בולט: קופסה מאוד קטנה.
חיסרון פחות בולט: הוכן מחציל קלוי, וחציל קלוי נוטה להישרף אז גם בתוך הקופסה היו חתיכה או שניים של קליפה שרופה. האמת, לא ממש הפריע לי.
טעים!

***

מאז שרונן נסע, ניקי ישנה לי ברגליים.
מצד אחד כיף, מצד שני, כל פעם שאני מתהפכת היא נושכת לי את הרגל הקרובה.
אז אצלה זה גילוי חיבה, אבל עדיין…. 🙂
ומה שהכי מפתיעה, זה זה שזאתי וויתרה על המיטה וישנה על השטיח למטה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

24.8.2009

לא בטוחה למה, אבל שעשע אותי מאוד:

Приходит в конце 1940 года немецкий офицер домой. О чем-то задумался.

Жена: Что такое, о чем задумался?

Генерал: Да вот, фюрер решил напасть на Россию

Жена: На Россию? Интересно… Покажи мне карту России.

Генерал разворачивает перед ней большую карту. Она смотрит, смотрит, а потом спрашивает:

– Скажи, а фюрер видел эту карту?

ובתרגום חופשי:

בסוף שנת 1940, קצין גרמני מגיע הביתה, ונראה שהוא שקוע עמוק במחשבות.
האישה: מה קרה, מה מטריד אותך?
הקצין: את מבינה, הפיהרר החליט לפלוש לרוסיה.
האישה: לרוסיה? מעניין… תראה לי את המפה של רוסיה.
הקצין פורס מולה מפה ענקית. היא מסתכלת, מסתכלת ואז שואלת:
"תגיד, הפיהרר ראה את את המפה הזאת?"

 

***
כותבים וכותבות יקרים, בבקשה תגיבו כאן:
http://yuligama.livejournal.com/30652.html
אני מתחילה לקדם את העניין הזה מול הועד, בלי פאניקה ומגזין האגודה.
העניין הזה, אם יצא לפועל, יגע בכולכם ואני רוצה לדעת מה אתם חושבים
לפני שאני מתחילה לדרוך על אצבעות.

***
גם אני וגם רונן אוהבים לבשל.
אנחנו לא עושים את זה הרבה,
אין לנו את רוב הציוד (כמו בלנדר… או נגיד תנור)
אבל פעם ב- כיף למצוא מתכון מוצלח ולשחק איתו.

אז הנה מתכון ממש מוצלח מ "בשר טחון" של אהרוני, עם כמה הערות שוליים.
(גם ספרי בישול אנחנו מאוד אוהבים :-P)
(אגב, ספר מאוד מוצלח, זה כבר לא המתכון הראשון שאני מכינה משם)

מצרכים:
1 ק"ג בשר כבש טרי טחון (אני הכנתי מבשר בקר)
1 בצל גדול קצוץ דק
4 שיני שום קצוצות
1 כוס כוסברה טרייה קצוצה (בערך חצי חבילה)
1 כוס בורגול עבה שהושרה בהרבה מים קרים.
1 כף גרגרי כמון שלמים.
1 כף קליפת לימון מגורדת (גירוד בערך קליפה מלימון אחד שלם)
1 כף גרגרי כוסברה כתושים (שמתי בשקית והרבצתי להם עם מערוך, עובד)
1/2 כפית אגוז מוסקט טחון
2 ביצים
מלח, פלפל שחור טחון טרי

1 כוס פירורי לחם
שמן זית לטיגון

הכנה:
@ שמים את כל החומרים בקערה גדולה ומערבבים היטב (קערה ממש גדולה, הירקות תופסים המון המון מקום)
@ מרטיבים מעט את הידיים וצרים מהתערובת קציצות שמנמנות ושטוחות מעט (עדיף שטוחות, אחרת הן לא מטגנות טוב לעומק)
@ טובלים את הקציצות בפירורי לחם ומצפים אותן סביב סביב.
@מחממים במחבט רחבה שמן זית בגובה סנטימטר אחד בערך (שמתי פחות), וכשהוא חם, מטגנים את הקציצות משני הצדדים עד שהן שחומות ופריכות.

*אולי זה הכיריים שלי, אולי המחבט או אולי המתכון אבל:
– כדאי לכסות עם מכסה, אחרת הן לא מטגנות מספיק אחיד אלא נשרפות. לטגן טוב צד אחד ואז להפוך ולתגן את הצד השני. יש לקציצות אלא נטייה להתפרק, אז עדיף לא לשחק איתן יותר מדי.
– עדיף לא להכין עם בשר מופשר, הוא מביא אתו יותר המון מים (אבל עובד גם עם מופשר).
– אם לא מיבשים את הכוסברה, הבורגול וכו, התערובת תהיה מאוד לחה ותנסה להתפרק (לא בטוחה מה לעשות בנדון, אני לא הולכת ליבש את הכוסברה שלי אחרי שטיפה…).
– אני "סחטתי" כל קציצה לפני שגלגלתי אותה בפירורים. קצת מסורבל, אבל מונע מהן להתפרק במחבט.
– ניתן לטגן על מים, יוצא יותר רך, בהיר ופחות מטוגן. אני אוהבת יותר את הפריכות של הטיגון בשמן.

ממש ממש טעים.

מומלץ להגיש עם טחינה ירוקה (טעים גם בלי, טעים גם קר)

***
הממ… זה דיי מתאר את מצב הרוח שלי לאחרונה.


***

The BookDepository

אהבתם? תשתפו הלאה :)