4.3.2009

לא התקבלתי לנטויזין.
לא עברתי את הדינמיקה הקבוצתית.
הקלה מדהימה.

תודה לכל מי שעודד.
נראה לי שאני אקח את תחושת ההקלה כרמז ואחפש משהו אחר.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

עבודה, חיים ופרופורצייה

מדהים כמה מעט צריך כדי להכניס דברים בפרופורציה.

היתי היום במיונים לתמיכה טכנית של נטויזין. באתי בלי חשק, בלי רצון ועם מעט דיכאון מכל התהליך.
יצאתי משם, נסעתי לכח אדם שהתקשרו אלי וכאשר הגעתי אליהם, התברר
שהם מציאים לי מיונים לשרות לקוחות של סלקום.
21 שקל לשעה, משמרות רצח, אילוצי שעות
ומשמרות ימי שישי ולילה כפויות.
פתאום נטויזין נשמע טוב.
אולי אותה המשכורת, אבל
קורס קצר יותר
משמרות גמישות יותר
וללא עיקום היד מאחורי הגב.
מחר יש את המיונים ה"חברתיים" לנטויזין,
פתאום יש לי הרבה יותר חשק לקראת זה.

זה לא עבודה אמיתית, אבל זה עדיף מכלום.
מה גם, שאני מחפשת עכשיו עבודה זמנית,
נכון שיש את עניין ההתחיבות בנטויזין, אבל
לא אכפת לי.
מספיק, אני כבר מתפסת על הקירות.
אם אני אמצא עבודה אחרת,
אז במקרה בכי גרוע אני אשלם את הכנס, אבל לפחות אני לא אשב יותר בבית.

נ.ב
לא שכבר קיבלו אותי לנטויזין, אבל לפחות ההשוואה לסלקום עוזרת

נ.ב 2
אפשר קצת עידוד
:-/?
דיכי עם כל העסק הזה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

1.3.2009

אני לא יודעת מה לעשות.
עבודה אין. לפחות לא בתחום שלי.
אני סיימתי את התואר בדצמבר, עקרונית זה לא שאני מובטלת יותר מדי זמן
אבל מעשית, אני יושבת בבית כמעט מספטמבר. אני לא יכולה יותר.
חשבתי ללכת ללמוד, אבל אני פשוט לא רוצה תואר שלישי. אני לא רואה את עצמי נשארת באקדמיה
ואני באמת שלא רוצה להשקיע עוד 3-4 שנים ואז לחזור למצב הנוכחי.

יש עבודות מזדמנות. הן מהבית והן נחמדות
אבל הן לא מספיק עקביות כדי שניתן יהיה לבנות עליהן.
מתוך יאוש, הלכתי ליריד התעסוקה שהיה בלב המפרץ ביום חמישי.
היה קצת בדיחה, תעסוקה לא מקצועית לחלוטין,,
אבל מה שכן, התקשרו אלי מנטויזין והציאו לי עבודה בתמיכה טכנית.
ראיון עבודה ביום שלישי.
ללכת? לא ללכת?
לפחות זו עבודה.
מצד אחת, אני שמחה שיש לפחות משהו,
מצד שני… נו, לא צריך להסביר, נכון?

מישהו כאן עבד בזה? זה נחשב עבודת סטודנטים דיי נפוצה, לא?
חוויות?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

19.2.2009

אני כמעט ולא שותה קפה בחורף,
חייה בעיקר על תה אבל הסרטון הבא שעשע קלות.
כנראה שהקיץ מתקרב .

***
כמה מילים על ניקי.
אם יש מקום בבית שהוא לחלוטין שלה זה הפוף שיש לנו בסלון.
היא חוזרת הביתה, אומרת שלום ואז מתכרבלת בפוף
ויכולה לא לצאת ממנו במשך שאר היום.
זה במקום היחיד בו היא ישנה,(פרט לסל הכביסה שהיא התחילה לבקר מאז שזאתי כאן)
אפילו כאשר יש אורחים שמעיזים להתישב לה בפוף, היא מסתובבת סביבם ואז מטפסת לחתיכת הפוף
שנותרה ולאט לאט דוחקת אותם החוצה.

זאתי למדה מהר מאוד שהפוף הוא שטח מחוץ לתחום,
אבל היום, אחרי שניקי יצא החוצה היא התקרבה לפוף,
הסתכלה עליו כמה שניות ואז, לאט ובהיסוס טיפסה פנימה.
חצי שעה עברה וניקי חזרה הביתה.
היא התישבה מול הפוף ובהתה. היא עשתה סיבוב בבית ואז בהתה שוב.
זאתי מצמצה אליה בישנוניות ולא זזה.
אחרי עוד דקות מספר, וסיבובים אין סוף סביב הפוף,
ניקי טיפסה בזהירות ותפסה פינה כמה שיותר רחוקה מזאתי
(טוב שהפוף גדול)
עכשיו יש לנו שתי חתולות בפוף.
תמונת אידיליה ממש.
כל הזמן שזאתי לא מתמתחת לכיוון של ניקי, ושהזנב של ניקי לא זז מול האף של זאתי.

***
עבודות זמניות…
עבודות התרגום נגמרו באותה חדות שבה הופיעו.
אני עדיין מחכה למשכורת.
אמורה להיכנס עד סוף החודש, אחרת זה יהיה מאוד מאוד עצוב.

בינתיים, מכירים את התמונות ממוצרי הבמזון ששטראוס מפרסמת איתם?
אז באתר של שטראוס יש תחרות של בניית תמונות כאלו.
התמונות האלו צריכות לעבור אישור לפני שמעלים אותן לאתר כדי למנוע…עודף יצירתיות
(מדהים מה אנשים מצליחים לעשות עם מלפפון ושני צימוקים)
כמות השעות כמעט אפסית,
אבל זה עדיף מכלום.
***
כמה תמונות

זה לא היום, זה הניסיון הקודם שלנו לשים את שתי החתולות באותו הפוף, התמונה צולמה שניה לפני שניקי הסתובבה
ואז
All hell broke…

גבעת הרקפות, קיבוץ גלעד.
מסלול קל של שני קילומטר.
יפיפה.
מתאים לפדלאות, למטיבי לסת ולמטילים עם ילדים.
לא רחוק משם יש גם מרבצי טורמוסים.
ממליצה בחום.

קניון הבזלת-נחל תבור-קיבוץ גזית
6 קילומטר
בינוני עד קשה. יפה שם.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

ארגז חול ושתי חתולות

שתיי חתולות, ארגז אחד ודירת שני חדרים לא מאווררת במיוחד זה לא שילוב מוצלח.
החלטנו לעשות ניסוי להעלאת איכות חיים(לפחות לנו) וסילקנו את הארגז.
אנחנו גרים בקומה ראשונה, החתולים יוצאים החוצה בכל מקרה כדי להשתזף.
יום ראשון לניסוי עבר בהצלחה,
בטח יהיה בעיתי כאשר יתחילו הגשמים,
אבל השנה לא נראה לי שתהיה בעיה כזו.

בינתיים הבעיה העיקרית היא החתולים שנכנסים ואוכלים לניקי ולזאתי את האוכל.
במשך היום זה שולי,
אבל בסופ"ש, כאשר אנחנו נוסעים ללילה להורים של רונן
אנחנו עלולים לחזור ולמצוא שתי חתולות רעבות.
***

ניקי פתחה הרגל ללכת אחרי כאשר אני הולכת לעשות קניות. לא רעיון טוב כי יש כביש ראשי לכל כיוון שאני הולכת אליו.
פיתחתי כל מיני שיטות של להתחמק ממנה.
החל מלהחזיר אותה הביתה וכלה בלצאת בשקט בשקט שהיא לא תשים לב.
היום חמקתי מניקי ואז זאתי עלתה עלי והתחיל לבכות כשהתרחקתי. תוך שניה ניקי הייתה מאחורי
ואז היו לי שתי חתולות שרצו לדעת לאן אני הולכת.

***
מתברר שתקן עינים אדומות לא עובד כאשר מדובר בחתול

ותמונה חמודה ממיץ פטל

אהבתם? תשתפו הלאה :)