כיפה גאודזית לגינה, או "כזה!"

הכל התחיל כאשר ראיתי בפייסבוק את הכיפות הגיאודזיות של Kingdom . כבר מזמן רציתי משהו "כזה" לגינה אבל לא ידעתי מה זה ה "כזה" וכאשר ראיתי את המוצר שלהם זה מילא לי בדיוק את הריבוע שהיה לטובת ה"זה".

יצרתי איתם קשר וגיליתי שיש להם שני מוצרים

דום גדול בקוטר 2.3 מטר, שיא הגובה 1.75 מטר , 94 מוטות אלומיניום- מחיר 1500 ש"ח

דום גדול עוד יותר בקוטר 3.5 מטר, שיא הגובה 2.10 מטר, 164 מוטות אלומיניום- מחיר 2500 ש"ח

הילדים שלי בני כמעט שמונה, כמעט שש וכמעט עשרה חודשים (טוב שאת החתולים לא ספרתי).

בכל מקרה, הראשון הרגיש לי קטן מדיי ולא מספיק מאתגר בשבילם, השני כבר היה יותר בכיוון אבל הוא הוגדר (על ידי המוכר) כמסובך להרכבה והאמת… הוא קצת יצא מגבולות התקציב שלנו.

ורק כדי להסביר לרגע על מה מדובר

כיפה גאודזית V2 מול V3

מדובר בעצם על כמות המוטות וכמות המשולשים לאותו שטח. ככל שהמספר גדול יותר, כנראה שיותר קל לילדים לטפס והכיפה כדורית יותר ויכולה לשאת משקל רב יותר, אבל יותר קשה להיכנס פנימה כי המשולשים יותר קטנים. בנוסף, אחרי שהרכבנו V2, לא ממליצה להתקרב למספר גדול יותר בלי עזרה מקצועית. זה… לא פשוט.

אז נחזור לענינינו.

חיפשתי כיפה גיאודזית V2 (פחות מוטות, קלה יותר להרכבה), מברזל מגלוון, 3/4 צול. גובה שני מטר, רוחב 4 מטר (המידות נובעות ישירות מכך שהכיפה V2)

 

איפה קונים כיפה גיאודזית?

בלי נדר, אבל נראה לי שעברתי דרך כל יצרני הדומים בארץ.

אצל כולם המחיר לגודל זה מתחיל ב 2500  ש"ח ועולה משם (לא כולל הובלה, הרכבה וכנראה גם לא כולל מע"מ)

למזלי, את הצלצול האחרון, לפני שהתיאשתי, עשיתי ליניב מ RioDOME בקיבוץ מנרה בצפון .בריודום מוכרים קיטים להרכבה עצמית של דומים, במגוון גדלים וסוגים לפי הזמנה. דום V2 בקוטר 4 מטר על 2 מטר גובה, עם מוטות ברזל מגלוון 3/4 צול עלה 1500 ש"ח (ללא מע"מ). כלומר אלף שקל פחות מכל חברה אחרת שדיברתי איתם. אצל יניב ניתן להזמין גם דום עם מוטות צול בכמה מאות שקלים יותר (למקרה שיש לכם פיל שמתכנן לטפס על הדום…)

עדכון קטן : 5% הנחה אצל יניב בריודום למגיעים דרך הבלוג :-)!

דיברתי איתו בטלפון, קפצנו לבקר ולראות (עם איזה קטיף דובדבנים בדרך) והזמנו.

זמן הכנה הוא ימים בודדים עד שבוע (שלנו היה מוכן תוך 3 ימים).

נסענו לסופ"ש בקיבוץ אצל הסבים, עברנו אצל יניב וחזרנו עם מוטות מסומנים והוראות הכנה 🙂 (תתכוננו להצפת תמונות)

מתחילים להרכיב

גם קשת עוזרת

מתחיל לקבל צורה

ועוד קצת גובה

ומוכן 🙂  (בבלוג זה נראה מהיר אבל במציאות עברו שעתיים אם לא יותר)

המוטות מגיעים משומנים מעט, אז שלב הבא הוא סיבון הדום

סבון כלים, קצת מים ושני ילדים חרוצים (נו, ואמא אחת שעברה אחריהם על הכל…)

ואחרי כל הסבון, כמובן שצריך לשטוף את הכל עם צינור, לא?

וכמובן אחד את השני (נגמר בשני ילדים רטובים לחלוטין)

ובבוקר – הצד הזה של הגינה מוצף שמש עד שעות הצהריים והדום, אם מישהו תוהה, מתלהט. אבל עד שהילדים חוזרים הביתה רובו כבר בצל ואפשר לטפס עליו.

והנה אני על הדום. כמעט נשארתי לגור שם. אחרי שעליתי עליו נזכרתי שיש לי פחד גבהים דיי נוראי.

הגינה שלנו גדולה, אבל לא עד כדי כך גדולה, כך שהדום חולק שטח עם עץ תות וגויבה תותית.

האמת, עובד מעולה.

ועוד סרטון, הפעם עם אורן מט פס על הדום 🙂

ולהשלמת הסדרה של "כולנו על הדום", גם רונן שם

 

תובנות מבניית הדום

  • זה לא מאוד מסובך
  • זה קשה. צריך לפחות 2 אנשים ועדיף יותר אם אפשר. יש שלבים שצריך היה להרים/להזיז את כל הדום ומזל שאבא שלי בדיוק היה כדי להושיט כתף.
  • מזל שלא הלכנו על V3 או מוטות של צול. זה היה כבד וקשה גם ככה (בנוסף, באמת שלא נחוץ מבחינת החוזק)
  • ביקשנו מריודום ברגים טיפה יותר קצרים, כך שלא תשאר שארית בורג בחלק הפנימי של הדום (הברגנו עם הכובע החוצה והאום פנימה). יתרונות – יש פחות ברזל שאפשר לפגוע בו. חסרונות – מאתגר יותר להלביש את כל המוטות על הבורג. יש מספיק עודף אבל עדיין קשה להביא את כולם לזווית שהם מוכנים להסתדר.
  • לשתף ילד בבנייה דורש שלוש נשימות עמוקות על כך סיבוב בורג (ועצבים מפלדה)
  • זה כיף 🙂

השלב הבא בתוכנית, לארגן לדום : חבל לטיפוס/ נדנדה, ערסל וכיסא סרוג 🙂

שבוע טוב לכולם!

יעל

 

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

קצת עדכוני ילדים :)

14.6 קשת אמרה אבא! ארגנו אותה לפני הגן. רונן אומר להתראות ופונה ללכת לעבודה. היא מזנקת, מתישבת, מושיטה אליו ידיים וקורא "אבא!".
***

ספיר: אמא, את יודעת, כאשר הגננת שלנו קוראת ספר, היא מלקקת את האצבע ואז נוגעת בעמוד. יש לה דבק ברוק.

***

אני: קשת, איפה אבא?

היא מצביעה

איפה אורן?

היא מסתכלת לעברו.

איפה אמא?

היא מסתכלת מסביב. איפה אמא באמת? מי זה אמא בכלל?

***

כמה ציורים של אורן. תקשיבו, הילד הזה מוכשר.

***

בגן משחקים עם קשת ושני הגדולים 🙂

עוד אחד

***

ספיר על הדום 🙂

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שבועות שמח

ערב החג היה יום מעייף אבל סה"כ ממש מוצלח.

התחלנו את היום בקטיף דובדבנים בגוש חלב (חוות סוואנה, מקום קטן ומאוד מוצלח).

עברנו דרך קיבוץ מנרה עם ביקור בRioDOME על כך אכתוב בהזדמנות אחרת, אכלנו באומה בגומא (אוכל מעולה, שירות ויחס על הפנים הפעם) וחזרנו להנפת קשת אצלנו בישוב.

צילמתי אותם חמש פעמים ובכל חמשת התמונות שלושתם מסתכלים לכל מקום אפשרי חוץ מהמצלמה 🙂

אורן צילם 🙂

וכאן גיליתי את נפלאות הסלפי

 

והנה קשת הונפה ביחד עם שאר השנתון שלה  🙂

ובחג עצמו, התחלנו בבוקר מנומנם, שמסיבה לא ברורה מצאתי בו את שאר המשפחה בסלון

אכלנו זריז, התארגנו ולקחנו את הילדים בפעם הראשונה השנה לים.

נסענו לחוף אכזיב. המקום בתשלום ולא זול אבל זה אחד החופים היפים בארץ. מושלם לילדים ואני ממש ממש אוהבת אותו (וזה נדיר, אני באופן כללי דיי שונאת ים).

קשת מאורגנת ומרוחה היטב בקרם הגנה לקראת מפגש ראשון עם ים

קשת, את מוכנה?

קשת: קדימה!

הולכים למים

מים

רגע…זה לא האמבט…

בעצם, אולי ים זה לא כזה נורא?

וספיר

ולקינוח קצת דובדבנים מיום לפני

והביתה

לקח לי יותר זמן לארוז לים מהזמן שבילינו שם בפועל, אבל היה ממש מוצלח לפעם ראשונה 🙂

חג שמח לכולם!

יעל

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מפגש ראשון עם HTV – או יעל מתמכרת לתחביב חדש

לראשונה שמעתי על החיה זאת בקבוצת סילואט ישראל – הקבוצה המקורית. אני כבר שנים מכינה חולצות בשיטת פריזר פייפר ובהתחלה לא התייחסתי לזה כי בעצם אין לי מכונת סילואט (מדפסת חותכת). אבל זה צץ שוב ושוב והחלטתי לבדוק על מה בעצם כל הבלגן.

HTV – או בשמו בעברית "ויניל לגיהוץ"

מדובר בעצם על ויניל שאפשר לגהץ על בד והוא נדבק ונשאר שם.

מחשבה ראשונה שלי – מה, כמו האפליקציות האלו ששורדות בקושי כביסה אחת?

אז מתברר שלא. קבוצת הסילואט עובדת עם חנות הרשת מדלין שמיבאת ויניל איכותי של חברת סיסר.

הדבק של הויניל הזה נמס ומאחד את הויניל עם הבד. התוצאה היא אחידה, מקצועית ושלא יורדת בכביסה.

בהערה צדדית – אלא אם הוא לא גוהץ לפי ההנחיות ובמקרה כזה, אם רואים התרוממות אחרי כביסה, עושים גיהוץ נוסף, הפעם לפי ההנחיות, וזה מתחבר חזרה. איך מגהצים נכון? הדרכה בהקדם 🙂

אז בלי להאריך במילים, הזמנתי מהחנות וישבתי לחתוך:

התחלתי עם משהו פשוט, לראות איך החומר מתנהג:

הדפסתי דוגמה, שידכתי אותה לויניל (עם שדכן). זה הצד העליון של הויניל, כלומר הצד שנראה בסוף.

לויניל יש צד עליון שמוגן בויניל שקוף שמקלפים בסוף אחרי גיהוץ (כמו מגן מסך במכשירי חשמל) ומצד תחתון ששם נמצא הדבק ושהוא צריך להיות מונח על הפריט

אפשר לשדך ולחתוך גם מהצד השני, אבל אז צריך לזכור לעשות תמונת ראי. לי היה נוח לחתוך מהצד הזה ואם אתם חותכים ידנית כמוני, ממליצה לעבוד ככה וזהו.

חתכתי אותו מהויניל ואז חתכתי אותו לפי הציור. החומר לא זול ושווה לנסות למזער שוליים

גיהצתי וקילפתי את הויניל השקוף המגן. זהו ויניל שחור פלוק – כלומר קטיפה שחורה.

והתאהבתי. אין לי מילים לתאר כמה זה מדהים. אני בכנות לא חושבת שאוכל לחזור בחזרה להכנת חולצות עם הפריזר פיפר.

עדכונים אחרי כביסה:

קצה כנף אחת התרוממה (ראו למעלה – צריך ללמוד לגהץ נכון). גיהצתי שוב, הפעם כמו שצריך והיא חזרה למקום.

והנה אורן מדגמן את החולצה בכנס עולמות למדע בדיוני ופנטזייה:

אהבתם? תשתפו הלאה :)