סיפורי בוטן

בוטן מתוק שלי,
the gate it down
באמת.
לא בצד ימין, לא בצד שמאל,
ואני מבטיחה לך, לא דרך הפופיק.
ואם כבר, גם לא עכשיו.

זה היה לילה מעניין.
הבוטן לא הסכים שאני אשן על הצד.
כדי למנוע ממני להיות על הצד,
הוא עירב ידיים, רגליים, מרפקים, ראש, טוסיק,
ולפעמים, נראה לי שאת כולם ביחד.
לא ידעתי שהבטן יכולה להימתח בבת אחת לכל כך הרבה כיוונים.

הבעיה היא שאני לא יכולה לישון על הגב.
פשוט לא יכולה.

אחרי חצי שעה של:
אני : "אולי עכשיו?"
ובתשובה: בעיטה "לא", בעיטה.
הוא התעייף, או שהלך לישון,
או שפשוט וויתר והצלחתי להתכרבל על הצד.
אבל אז החתולים כבר עלו על זה שאני ערה
(מזכיר קצת פוסט אחר מהלילה, לא? רק חבל שגם לא מערב גשם)

העניין שאנחנו פחות נחמדים מ yael_cwen.
רונן שגם לא ישן דרך כל ההתהפכויות האלו,
(מה גם שהם היו מלווים ב "אי", "יאי" ו "אאוצ'" מזדמן)
עשה סדר מהיר.
ניקי הלכי לטייל החוצה, זאתי שלא הסכימה לקפוץ מהחלון, נדחפה מהמיטה.
ואז לפתע היה שקט. ואפשר היה לחזור לישון.
ואז בוטן התעורר שוב.
היה לילה חוויתי 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פוסט בעיקר מטופש

Врач:
Вы едите таблетки для похудения?
Пациентка:
Ем.
Сколько?
Пока не наемся.

Если вы боитесь поправиться, выпейте перед едой 50 грамм коньяка. Коньяк притупляет чувство страха…

Треть американцев хочет похудеть, треть – прибавить в весе, а треть еще не взвешивалась. (Джон Стейнбек)

Моя бабушка начала ходить по 5 км в день, когда ей было 60. Ей сейчас 97, и мы понятия не имеем, где она.

ותרגום חלקי:
הרופא: את אוכלת כדורים לדיאטה?
המטופלת: כן.
הרופא: כמה?
המטופלת: עד שאני שבעה.

אם אתה פוחד להעלות משקל, תשתה לפני האוכל 50 גרם וויסקי.
הויסקי מקהה את הפחד.

שליש מהאמריקאים רוצים לרזות, שליש רוצים לעלות במשקל ושליש עוד לא נשקלו.
(ג'ון סטבניאק)

סבתא שלי התחילה ללחת 5 קילומטר ביום כאשר הייתה בת 60.
עכשיו היא בת 97 ואין לנו מושג איפה היא.

***

ועוד קצת:
ההבדל בין 2002 ל 2009

אגב, חוזר ב 21 לספטמבר!

***

יש לי מצב רוח מוזר שכזה.
העבודה החדשה נחמדה,
המון שעות (היום היה 10)
אבל שעות נחמדות שכאלו,
אז מקווה שזה יימשך כך.

***

אני חצי רדומה, חצי עייפה כל הזמן.
אחרי חודש עם הברזל החדש עשיתי שוב בדיקת דם.
ההמגלובין 10. שזה טוב יותר מ 9, אבל
עדיין נמוך. זהו, לא משנה יותר ברזל, זה מה יש.

היו לי בשבוע שעבר כמה מקרים של כמעט עילפון.
בלי שום סיבה. תוך כדי מנוחה.
הגבהתי רגליים, לא עזר.
ניסיתי להגיע למקרר ולקחת משהו מתוק אבל בדרך,
הבנתי שחשוך מדי.
ישבתי על הרצפה עד שזה עבר.
התקשרתי לרונן וביקשתי שיבדוק איתי טלפונית שאני עדיין עונה עוד חצי שעה.
תוך חצי שעה זה עבר.
בעיקר מוזר.

***

סגרנו מטבח.
בנגריית שייק בקריית שמונה.
הם מדהימים. כל הקיבוץ של רונן עושה אצלהם, ובצדק.
מה גם, שהמחיר סביר ביותר.
מטבח סנדוויץ, דלתות מסגרת עץ מייפל עם אמצע פורניר וזכוכית.
הולך לצאת מגניב.

הניחו אצלנו בבית את הצנרת של החימום התת רצפתי והיום התחילו לרצף 🙂
הצנרת (מולם מהסלון לעבר הכניסה):

0

החדר הימיני כנראה יהיה החדר של בוטן 🙂

הבית כרגע:

הנוף מהסלון (ביום צלול, האופק זה ים 🙂 )

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מושגים חדשים : לידה פעילה ורצפת האגן

למדתי היום מושג חדש:
"לידה פעילה"
בינתיים קריאה על הנושא הניבה אצלי לסירוגין בהלה מופתעת
וצחוק מופתע לא פחות.

>>
…האגן סגור מכל צדדיו ע"י עצמות שתוחמות אותו. ה"קיר" האחורי שלו, עצם הזנב המשולשת, היא בעלת יכולת תנועה. יש שם מפרק שיכול לנוע קדימה ואחורה. כשהאישה שוכבת על הגב, עצם הזנב שלה נלחצת למזרון, וסוגרת או מקטינה את מוצא האגן ומקשה על יציאת התינוק. כשהיא עומדת – הזנב שלה חופשי לנוע אחורה ומאפשר הגדלה של היציאה…

ואלה. יש לי זנב.

מושג נוסף שהתחיל לבצבץ יותר ויותר הוא "רצפת האגן" – בינתיים כל מה שראיתי על זה ועל ההקשר של זה להריון דיי מפחיד. אז על זה אני מעדיפה לא לחשוב בינתיים.

יום רביעי מתחילים קורס הכנה ללידה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שבוע 32, תחילת חודש שמיני.

אני מרגישה כמו לוויתן.
זה לא הבטן, זה המגושמות הכללית.
לקום משכיבה על הגב זה מבצע שלם,
מה יהיה בעוד חודשיים?
בעצם, תכלס, כמו שרונן אומר, עוד חודשיים יהיה בוטן.
🙂

קשיי נשימה זה לא נחמד.
אם אני מתאמצת יותר מדי אני ממש נחנקת.
זה יותר גרוע אם אני אוכלת,
מזל שלא ממש יש לי תאבון ממילא.
מצד שני, עדיין צריך לאכול,גם אם לא בא.

בוטן בועט.
בועט חזק.
מספיק חזק כדי שאני אבדוק מפעם לפעם שלא נשארים סימנים כחולים.

סוף סוף התברר לי שגם אם עושים קנייה של חבילת לידה שנשארת בחנות,
עדיין משלמים את מלוא התשלום עליה.
אז מה הרעיון של לא לקחת אותה הביתה?
נראה לי שאת הציוד היותר מגושם נאסוף ברגע שנקנה.
את הבגדים אני אאכסן אצל אמא, אבל את השידה, האמבטיה וכו, אין סיבה להשאיר בחנות.
במיוחד שאנחנו כנראה לא נקנה את הכל באותה החנות, אז אין סיבה שרונן יתרוצץ בכל הצפון ויאסוף
ציוד, נראה לי שבאותם הימים אני אעדיף אותו על ידי 🙂

***

נגמרו 10 ימי הגיהינום של העבודה כתוכנה.
זה היה סיוט, אבל בעקבות העבודה הזאת
אותו המקום נתן לי פרויקט נוסף.
גם מטופש, אישור תמונות ברשת,
אבל לפחות בשקט ולא חייבים להגיב בזמן אמת.
עשיתי פרויקט זהה לפני כחצי שנה.
דיי נחמד.
מקווה שיתנו מספיק שעות.

העבודה של הקלדת מידע למחשב שעשיתי בחודש שעבר
התמוגגה באוויר.
מצד אחד, הבחור נשבע שיש לו המון עבודה,
מצד שני, כבר שבועיים לא שמעתי ממנו
והוא לא מחזיר טלפונים.
על חודש שעבר הוא שילם, עכשיו נשאר לוודא שישלם גם על אוגוסט.

***

סרטון מקסים על חתולים
http://www.youtube.com/watch?v=Wvo-g_JvURI&feature=rec-HM-rn

ישן, אבל עדיין מצחיק.

אהבתם? תשתפו הלאה :)