שני פופים סרוגים חדשים

כבר הזכרתי שטוב שיש סוף שנה בגן?

את הפוף הזה:

התחלתי אי שם, בשולי 2010. קניתי טריקו לבן, צבעתי אותו במכונת כביסה לכחול, יצא טורקיז, יבשתי, התחתי לסרוג, הגעתי לאמצע הפוף, נגמר לי החוט, הפוף נכנס לארון ודיי נשכח שם. אז כמו שכתבתי כבר כאן, טוב שיש סוף שנה בגן.

לפי דעתי זה הפוף הכי מעניין שיצא לי עד עכשיו

את הפנימית תפרתי מסדין טריקו ישן של אורן ומחולצה ישנה, כל תפר חוזק פעמיים בזיגזג, ליתר בטחון.

ועם דוגמנית הבית:

ועוד תמונה מהיום:


ותמונת תקריב, תראו איזה שילוב צבעים מוצלח (לפי דעתי):

הפוף מיועד להימסר בסוף שנה אצל ספיר בגן.

רגע, ומה עם הפוף האדום, אתם בטח שואלים (נניח, טוב?):

עם כל תעשיית הפופים שרצה אצלנו בבית בשבועים האחרונים אורן אמר שהוא גם רוצה אחד, אדום.

עם כוכבים? הצעתי (אחרי הכל אני יודעת שיש לי גם אחד לא גמור בדיוק בחוט המתאים…)

עם כוכבים, אורן אישר. אז הלכתי ושלפתי מחדר העבודה את הפוף הזה, שגם שכב שם חצי גמור מעל לשנה (אם אני זוכרת נכון, הפסקתי לסרוג שנה שעברה, כאשר הייתה לי את הדלקת פרקים בזמן ההריון עם ספיר).

בכל מקרה, הוצא, נסרג. נתפרה פנימית (משאריות של טריקו שכבר שנים חיכו לשימוש):

ובעבודה:

וסיומת בצבע אחר, כי כמובן שלא הספיק לי עד הסוף (אולי בגלל זה הפסקתי לסרוג אותו בזמנו?)

הנה הפוף מועמד לביקורת:

הממ… נוח

לא ספיר, שלי!

זהו, עוד תמונה אחת לסיכום ומספיק  :

למי שלא מכיר, הפופים נסרגים מחוטי טריקו (בד טריקו חתוך) ואפשר לקרוא על זה דיי הרבה אצלי בבלוג.

את הטריקו אמורים לסרוג במסרגה אחת, בגדלים 12-15, אני סורגת עם האצבעות, בשיטה מעט שונה מזאת שניתן לקרוא עליה בבלוג וברשת.

אולי בהזדמנת אלווה מההורים שלי מצלמת וידיאו ואעלה סרטון,

בינתיים, יאי, כואבות לי הידיים.

 

שבוע טוב,

ממשיכה לפרויקט הבא,

יעל

 

 

נ.ב

שלג בגני…

כך נראתה הגינה שלי אחרי שסיימתי למלא את שני הפופים, אבל לפחות סוף סוף סיימתי את הפוף הקנוי והישן שלנו שהספיק למלא 5 פופים סרוגים + נחשוש לספיר.

[{ loading … }]

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פוף סרוג – מתנת סוף שנה לגן של אורן

תקשיבו, טוב שיש את הסוף שנה הזה, אחרת בחיים ל הייתי מסיימת את הפוף הזה.

הוא התחיל את דרכו כאן. חיי שבוע ואז הפנימית התפוצצה (אשמתי, לא יודעת על מה חשבתי אבל תפרתי אותה בתפר ישר ולא בזיגזג).
שנה הוא שכב לו בדד בחדר עבודה ואז רוקן לטובת הנחשוש של ספיר.

כמובן שלאחר מכן הוא חזר לשכב לו בצד, זנוח ומסכן עד שגיליתי שעוד יומיים יש מסיבה בגן של אורן ולא הכנתי שום דבר .

תפירה, מילוי (עם כוס פלסטיק קטנה, אני סיזיפית בקטעים האלו), סריגה ותוך יומיים היה לי פוף מחודש, מדונדש ומוכן להביא לגן

את האמת, נראה לי שהוא נראה אפילו יותר טוב בגלגולו החדש:

החלק הורוד למעלה (או יותר נכון למטה) התווסף כדי להסתיר את הבלגן שעשיתי בסריגה שלו כאשר ניסיתי בטעות לפרום אותו מהצד הלא נכון.

ועם החברים לשעבר שלו לפני שהמשיך למעבר דירה לגן:

התקבל בהמון התלהבות בגן. סרוגי טריקו הם מגנט לילדים קטנים

כנראה קשור לחורים בגדולים ולאצבעות קטנות.

ממשיכה לפוף הבא ,

ש גם לספיר מסיבה ביום שישי הקרוב

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שטיחון טריקו, מתנת סוף שנה לגן

מחר אורן הולך לעשות ביקור ערב בגן החדש שלו.

מחרתיים מתחילים לחזור לשיגרה.

לא יאמן שהחופש הזה יגמר סוף סוף (הידד!)

בינתיים, כמה תמונות של שטיחון טרקו שסרגתי כמתנת פרידה לגן הקודם שלו.

ככה זה התחיל:

ומקרוב:

השטיחון הזה התברר כמגנט ילדים לא קטן ותוך שניה היה עליו אורן.

רגע, אמא, לא כאן.

יותר טוב.

עדיין חסר לי משהו אבל אז נזכרתי בפרחי הטריקו האלו שסרגתי לפני יותר משנה וששכבו אצלי בחוסר דורש.

אורן בדק שנוח לעמוד עליהם:

ושגם נוח לשבת:

ונתן להם אישור.

חיברתי אותם לשטיחון בעזרתו של בעלי שמכיר המון המון סוגי קשרים למיניהם.

ואם כבר קשרים, לא באמת צריך פרח בקצה:

ככה זה נראה בסוף:

אורן: אמא, מה את עושה על השולחן?

אני: אה…. (ומאז אנחנו צריכים להוריד אותו מהשולחן עשר פעמים ביום)

נמסר לגן בהמון אהבה והתקבל בהמון התלהבות על ידי הילדים.

תוך שניות כל הגן היה עליו.

השטיחון הזה נסרג לפי אותו עיקרון כמו השמיכה הזאת

ולפי דעתי הוא יכול להיות יופי של שטיח פעילות גם לגילאים צעירים יותר.

היה כיף לסרוג אותו לכיף להביא אותו להגן

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פוף סרוג נוסף

לפני כמה חודשים, באחד הבלוגים ראיתי פינת רביצה שהאימה הכינה בשביל הילדים שלה. מזרון רך והמוני כריות ופופים מסוגים שונים. מאז התמונה הזאת מלווה אותי. מאוד בא לי שאצלנו בבית תהיה פינה רכה וחמה שכזו. (אני מנסה לא לחשוב על כמות האבק שפינה כזאת תצבור  )

הפופים הם בין השאר הדרך שלי להתקדם לאט לאט לכיוון הפינה הזאת.

(וגם הדרך לפנות את ערימת הטריקו בחדר העבודה, להוסיף צבע לבית ולהוסיך מקומות ישיבה, שתמיד חסר אצלנו)

אז תכירו את הפוף החדש שהצטרף למשפחה.

נסרג מטריקו לייקרה, פנימית מלייקרה, מילוי מפוף גדול שסיים את חייו ובינתיים מילא לי כבר שני פופים סרוגים ויש בו מספיק ללפחות פוף נוסף אחד.

על הטוטורו כבר כתבתי כאן 🙂

ובתהליך:

2 לקחים קטנים לעתיד –

 

א .לא לשכוח יותר לתפור את הפנימית בתפר זיגזג.

ב. לא ללחלוץ את הפנימית הממולאת בכוח אל תוך הפוף. אלה לדחוף אזור אזור, היא דיי גמישה. נשענתי עליה חזק מדי, במקום הדוק מדי וחלק מהתפרים העליונים התפקעו. סגרתי אותם מחדש ידנית והמשכתי יותר בעדינות. בעיקרון, הפוף עצמו שומר על שלימות הפנימית ומונע ממנה להתפוצץ כי הוא מגביל את מידת ההתרחבות של שלה, אבל עדיף לא להגיע למצב הזה.

ושלושת הפופים ביחד:

סגול – סגירת כל סיבוב בעין שטוחה ועליה לשורה הבאה

 

עפור – סריגה ספירלה

פוקסיה – סריגה בספירלה עם הזזת נקודת ההרחבה כל 2 סיבובים.

לפי דעתי, הסריגה בספירלה עם הזזת נקודות ההרחבה (inc) עובדת הכי טוב. אין את ה"צלקת" של סגירת השורות שהתקבה בסגול ואין את צורת הכוכב שהייתה באפור.

וצילום אחרון של שלושתם:

ובשימוש:

 

זהו, ממשיכה לפוף הבא 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

סוף סוף סיימתי את הפוף הזה

סרגתי את רובו עוד לפני הקיץ אבל לא היה לי טריקו בשביל הפנימית, ואחרי שכבר קניתי את הטריקו, לא היה לי זמן והיו הרבה עבודות ופרויקטים אחרים שמשכו את תשומת הלב. ולא היה קלקר ו…

בקיצור. נגמרו התירוצים 🙂

ניצלתי את זה שאני ישובת בבית וסיימתי אותו.

אז הנה הפוף עם הפנימית הממולאת

תקריב על הפנימית בצד של הרוכסן

 

הפנימית היה בעצם 5 "עלים" או אליפסות שהן בעצם צורה שאני מעתיקה מדף A4 שגזרתי באלכסון ואז אני מסובבת את המשולש שהתקבל ומסמנת על הבד עד שיש לי צורת מעוין , ואז גוזרת.

 

לא צריך כאן יותר מדי דיוק או עדינות.

א. טריקו דיי סלחני

ב. אף אחד לא יראה את הפנימית. מה שחשוב הוא שהיא תחזיק את פתיתי הקלקר.

והנה הפנימית בתוך הפוף

מסיימים לסרוג (אוי האצבעות, האצבעות! דחוף קרם ידיים)

 

והנה מוכן לדגמן עם הפוף הקודם שלי

 

וועוד אחת

 

ובשביל תחושת הגודל (תמונות ישנות):

 

 

כמה הערות כלליות על סריגת אצבעות וחוטי טריקו

את הפוף הסגול סרגתי בשיטת בה מסיימים כל שורה ואז עולים למעלה ומתחילים שורה חדשה.

את האפור סרגתי בספירלה, בלי לסיים שורות.

התוצאה היא שהסגול עגול והאפור משושה.

המשושה הרבה יותר קל לסריגה אבל מתמלא, לפי דעתי פחות טוב.

שניהם מאוד קלים לסריגה.

זה 18 שורות הרחבה

5 או יותר, שורות בלי הרחבה

ואז צמצום עד שנגמר.

אם עובדים ברצף, והאצבעות עומדות הזה, אפשר לסיים פוף כזה בשעתיים.

אהבתם? תשתפו הלאה :)