לילות לבנים ובכלל

חודש מאי היה חודש עמוס. כמעט כל יומיים היו לנו חגים, אירועים משפחתים, ימי הולדת (בין השאר גם שלי), עוד חגים ואפילו חתונה יוצאת דופן ומגניבה בספארי.

חודש מאי היה חודש עמוס והוא עוד לא נגמר.

כתוצאה מכך נסענו לרוחבה ולאורכה של הארץ, עם לינות מפעם לפעם אצל ההורים של בעלי ועם חזרות מאוד מאוחרות הביתה.

אורן נהנה מאוד מהתקופה הזאת (שעוד לא נגמרה, כבר אמרתי?)

אבל נראה לי שלכל העומס הזה היה גם מחיר (ואני לא מדברת על צינון ו 40 חום שהיו לנו פעמיים החודש).

עד תחילת מאי, אחרי ארוחת ערב טובה הוא היה ישן עד ההשקמה שלו לגן, אבל בשבועיים האחרונים הוא הפסיק לישון לילה שלם.

הוא מתערר כל לילה מספר פעמים, לפעמים בצרחות ולא מסכים לחזור לישון בלי בקבוק של אוכל (שאותו הוא גם מסיים).

אז אני תוהה לעצמי,

חודש עמוס והורים שקצת טרטרו את הילד או פשוט קפיצת גדילה?

כי הוא ממש מסיים את הבקבוקי אוכל האלו, לפעמים גם 3-4 בקבוקים בלילה.

וקצת אנקדוטות של אורן:

ספארי, מול המכלאה של הפיל.

אורן מסתכל, מסתכל, מסתכל עוד קצת ואז מתחיל להתלהב, מקפצץ, מצביע למטה וצועק: "גה גה!"

על הברווז הקטן שהסתובב לו למרגלות הפיל.

***

אורן עוזר לנקות אחרי היום הולדת שלי:

זהו, נראה לי שמספיק לרשומה אחת 🙂

רק נ.ב אחד קטן

המתכון של "כדורי פנינה" מאודים זכה לביקור בעמוד השער של תפוז, הידד!

 

טוב, נ.ב אחד נוסף

הולכת להיות לנו בת!

 

 

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *