שמיכת קצפת

נו זה לא באמת קצפת. אבל צד אחד של השמיכה הזאת הוא צ'ינצ'ילה אדמה ורכה והשני הוא פרווה קטיפתית נהדרת.

תוצאה סופית – > שמיכת קצפת.

האותיות עוצבו על ידי אפונית (תודה לך )

נתפרו על ידי.

נתפרו שוב על ידי

ושוב.

ושוב.

מתברר שלא כל כך פשוט לעשות אפליקציות על צינצ'ילה. כל תנועה ומתיחה של השמיכה מתחה את התפרים וקרעה את האותיות.

הרבה עצבים, הרבה קללות. הרבה תפירה מחדש (כדאי בפעם הבאה לעצור לאכול צהריים ולא לדלג עליה במחשבה שאני מסיים עוד כמה דקות ;))

בסוף, אחרי כמה וכמה תפירות וחיזוקים של כל אות ואות, ואחרי שלב הוספת הגב, עשיתי תיפורים ידניים סביב אזור האותיות כדי שהאזור הזה בשמיכה יזוז פחות. התיפורים הם תיפורים בלתי נראים (אין לי מושג איך באמת קוראים לזה) – כלומר החוט תופס נקודה בשמיכה העליונה והתחתונה, אבל מתקדם מנקודה לנקודה באזור בין השכבות, כך שאין חוט נראה בשום שלב.

השמיכה היא מתנה לבת של חברים של המשפחה שבאו לבקר מארה"ב. הם חברים טובים ובנוסף הביאו לי סוני אדום חדש ונהדר (פוסט נפרד בהמשך), אז רציתי להכין להם משהו נחמד. השם הוא כמובן השם של הילדה 

ומכיוון שהשמיכה הזאת תופסת שק קטן, אני מביאה יחד אתה שקית ווקום. מקווה שזה יפתור את הבעיה של איך להכניס את הדבר הזה למזוודה 

עוד תובנה קטנה מתפירת צינ'צילה – חשמל סטטי עושה ברקים נראים בחושך . ואם חוטפים זץ כל כמה דקות בזמן תפירה, זה דיי כואב.

אז עוד כמה תמונות, ואלך לארוז את השמיכה למתנה:

מתאים לרוח החג? לא?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מתנת יום הולדת לסבא ומכנס קורדרוי חדש לקטן

חשבתי וחשבתי וחיפשתי ובסוף לא קניתי לסבא שלי כלום.

יש גבול כמה פעמים ניתן להביא במתנה נעלי בית או סוודר, מצד שני, היום יום ההולדת ובשבת המסיבה.

אז אחרי קצת התייעצות עם גיסתי, ישבתי ותפרתי לו מתנה.

כרית חימות תפורה לסבא

זהו מחמם כתפיים שנתפר בהשראת ההדרכה הזאת

הבד הוא בד קורדרוי עם פסים מגוונים שקניתי בנחלה (קאשי).

האפליקציה גם היא בד קורדרוי מאותו המקום, והדוגמה היא ידו של הקטן.

הכרית חימום ממולאת לסירוגין בפשתן וחיטה (בעיקר כי לא היה לי מספיק מאחד מהם) ושניהם מעורבבים על לוונדר בשביל הריח ולהרחקת מזיקים.

בין כל תת חלק של הכרית יש תפר כפול לחיזוק, ליופי וכי התלהבתי מהאפקט 🙂

זהו, ניסיתי אותה במיקרו, עובדת מצוין. מקווה שסבא יאהב

***

מכנס קורדרוי חדש לקטן

מיועד לו שילבש למסיבת יום ההולדת של סבא רבה בשבת.

חמש שעות עבודה.

תפירה, פרימה ושוב תפירה (הצלחתי לחבר לא נכון את המכנס הפנימי לחיצוני)

הרבה דקירות מסיכות ובסוף כל הכאב ראש מכנס אחד שאני דיי גאה בו.

נתפר בעזרת ההדרכה  הזאת

ולפי הדוגמה הרגילה של מכנס שנתפר משני חלקים זהים, רק שחתכתי באמצע שני החלקים כדי לקבל את תפר הצד (בדומה למה שעשיתי במכנס הקורדרוי הקודם שלו)

השתמשתי כאן באותם הבדים כמו בכרית, או יותר נכון, השתמשתי בכרית באותם הבדים שכאן (אלו היו צבעי "הבנים" היחידים שהצלחתי למצוא לסבא,  שלא היו יותר מדי ילדותיים באותו הזמן)

המכנס הוא דו שכבתי, כאשר מבפנים יש לו שכבת טריקו (ממוחזר מחולצה של בעלי)

(כן, יש שם למטה כתם על הטריקו אבל זה לא מיועד להיות לבוש מקופל, כי האורך מדויק והחולצה הזאת הייתה מבד עבה ונעים והתאימה בול)

ותקריב על האפליקציות

ומאחור

ותקריב על הכיס (גם הגב שלו הוא טריקו)

והתפר (המשכיב?) topstich

אז נכון שהגימור קצת צולע והתפרים מקרוב יכולים לגרום התקף לב לתופרת יותר מנוסה,

אבל זה נראה טוב על הקטן ואני מרוצה ממנו 🙂

מקווה רק שלא יהיה נוראה מוזר שמה שהילד לובש והמתנה נראים קצת דומים מדי…

***

בפעם הבאה, אחרי שכבר למדתי מהטעויות, זה כבר יהיה יותר קל ובתקווה יצא יותר ישר.

וכמה מסקנות :

א. אפליקציות קורדרוי צריך לתפור בזיגזג צפוף ולתפוס את כל הקצה של הבד (בעקבות התובנות מהמכנס, יישמתי את זה בכרית)

ב. הקורדרוי הזה משאיר המון חוטי "פלאף", נראה לי שרואים את זה בחלק מהתמונות.

עד שסיימתי לתפור הייתי מכוסה בזה כולי. לא רואה לזה פתרון, אבל טוב לדעת זאת להבא.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

זה ברווז

זה ברווז.

באמת.

או יותר נכון psyduck

הפוקימון הברווזי שתופס ומנענע את ראשו מצד לצד.

לא זכרתי אותו בכלל עד שראיתי את ההדרכה לסריגה שלו אצל wolfdreamer

אבל ברגע שראיתי, ידעתי שאני רוצה כזה.

אז ישבתי לסרוג.

וסרגתי.

וסרגתי עוד קצת.

ואז פרמתי וסרגתי שוב.

היצורון הקטן הזה הוא הדבר הכי מורכב שסרגתי (נו, אני לא סורגת כל כך הרבה זמן)

הנה הגודל שלו

והנה סיבת הסיבוך

אצבעות

וכפות רגליים

היה מאתגר, יצא מכוער להפליא אבל אני דיי גאה בעצמי 

ממשיכה לאמיגורימי הבא.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

זאת לא כיבשה!

 

באמת. למרות מה שכולם אומרים אחרי שהם רואים את זה.

קבלו את התוספת האחרונה למדף השימורים שלי 🙂

נסרג לפי ההדרכה הזאת

קל, מהיר ומלא נוסטלגיה.

לפחות בשבילי.

ומשומרים:

 

ועם מבט מלא חזון בעיניים:

והנה המקור

דומה?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

סוף סוף סיימתי את הפוף הזה

סרגתי את רובו עוד לפני הקיץ אבל לא היה לי טריקו בשביל הפנימית, ואחרי שכבר קניתי את הטריקו, לא היה לי זמן והיו הרבה עבודות ופרויקטים אחרים שמשכו את תשומת הלב. ולא היה קלקר ו…

בקיצור. נגמרו התירוצים 🙂

ניצלתי את זה שאני ישובת בבית וסיימתי אותו.

אז הנה הפוף עם הפנימית הממולאת

תקריב על הפנימית בצד של הרוכסן

 

הפנימית היה בעצם 5 "עלים" או אליפסות שהן בעצם צורה שאני מעתיקה מדף A4 שגזרתי באלכסון ואז אני מסובבת את המשולש שהתקבל ומסמנת על הבד עד שיש לי צורת מעוין , ואז גוזרת.

 

לא צריך כאן יותר מדי דיוק או עדינות.

א. טריקו דיי סלחני

ב. אף אחד לא יראה את הפנימית. מה שחשוב הוא שהיא תחזיק את פתיתי הקלקר.

והנה הפנימית בתוך הפוף

מסיימים לסרוג (אוי האצבעות, האצבעות! דחוף קרם ידיים)

 

והנה מוכן לדגמן עם הפוף הקודם שלי

 

וועוד אחת

 

ובשביל תחושת הגודל (תמונות ישנות):

 

 

כמה הערות כלליות על סריגת אצבעות וחוטי טריקו

את הפוף הסגול סרגתי בשיטת בה מסיימים כל שורה ואז עולים למעלה ומתחילים שורה חדשה.

את האפור סרגתי בספירלה, בלי לסיים שורות.

התוצאה היא שהסגול עגול והאפור משושה.

המשושה הרבה יותר קל לסריגה אבל מתמלא, לפי דעתי פחות טוב.

שניהם מאוד קלים לסריגה.

זה 18 שורות הרחבה

5 או יותר, שורות בלי הרחבה

ואז צמצום עד שנגמר.

אם עובדים ברצף, והאצבעות עומדות הזה, אפשר לסיים פוף כזה בשעתיים.

אהבתם? תשתפו הלאה :)