ימי מחלה ומי נתן לי רישיון

נכתב ביום שלישי [חכו, בהמשך יש גם יום רביעי]

ימי מחלה ומי נתן לי רישיון

זה התחיל ביום שלישי. החמיר ברביעי. חמישי נשארתי בבית כי פחדתי לנהוג עם הסחרחורות שהיו לי. היה שישי ובשבת היתה מסיבת 27 שנה ליובלים. המוני פעילויות כיפיות, אבל בחוץ וקר אצלנו.

ביום ראשון החלטתי שאני הולכת לעבוד. טעות. הבנתי את זה כאשר האוטו קפץ, פתחתי עיניים וגיליתי שהפגוש שלי עשה היכרות צמודה מדי עם האוטו שלפני. לשתי המכוניות לא הייתה אפילו שריטה, בסוף אפילו לא החלפנו פרטים, אבל זה יכול היה להיגמר הרבה יותר גרוע.

אני קמה בחמש לעבודה וזו לא הפעם הראשונה שנעצמות לי העיניים על ההגה, אבל זו פעם ראשונה שהייתי כל כך מטושטשת שאפילו לא שמתי לב שזה קורה.

מפחיד.

עשיתי חצי יום בעבודה, שתיתי עוד כוס קפה ונסעתי הביתה.

יום שני כבר לא לקחתי סיכון ונשארתי בבית, וכמובן שהתעוררתי בריאה.

יום חופש בבית זה כיף, גם אם צריך לחלות בשפעת בשביל זה.

ובצד החיובי.

ביום חמישי בערב, אחרי ליטר של תה חם ושני אקמול, הלכתי לסדנה של קרן פרפרים אצל מיכל פ. תענוג. אין מילה אחרת. האפשרות להכיר בנות שעד עכשיו היו רק כינויים והאפשרות ללמוד מקרן.

תודה למיכל ותודה לקרן על הסדנה הנהדרת.

ותודה לבעיקר פורמת על הכיסויי דרכון הצבעוניים 🙂 , מקווה שהפרח התאים לתיק.

מקווה שלא נשמעתי מטושטשת כמו שהרגשתי.

תודה מיוחדת לבעלי ולילד שלקחו אותי לשם ואז חיכו אצל הגיסים עד סוף הסדנה.

כמה דברים קטנים שעשיתי לקראת הסדנה:

שני מגזרות של פרפרים שהגנתי לקרן ומיכל:

(לפי המגזרות של האמן William Oellers )

הלבן זה הצד האחורי של הדף מדפסת שעליו הייתה הדוגמה.

כלומר "שאריות"

ומקרוב:

והפרפר השני עם השאריות:

ומקרוב:

וארוז למסירה:

הפרפר השחור ברקע הוא הצד השני של השאריות.

ופרח סרוג מחוט רקמה שהכנתי בהחלפה לבעיקר פורמת (כבר אמרתי שהכיסויי דרקון שהיא הכינה מקסימים :-)?)

והשלמות יום רביעי:

אתמול, בשלוש, קמתי כדי לנסוע הביתה ולפתע התחילה אצלי סחרחורת מטורפת. משהו לא שפוי, כל החדר מסתובב. וזה שלוש, בארבע וחצי נסגר הגן. וזה שעות של הפקקים.  אני מתקשרת לרונן, הוא לא עונה. אז שתיתי כוס קפה, למקרה שזה מלחץ דם נמוך, ונסעתי.

תרשו לי לספר לכם שזה לא כיף לנסוע עם סחרחורת. ההתקף הבאמת גרוע עבר תוך רבע שעה ואז התחילו כאבי ראש. וכך נסעתי, מנסה לא לעצום עיניים כאשר הכאב ראש מחמיר לרגע. אני לא בטוחה איך הגעתי הביתה. כנראה עם הרבה מזל. את אורן כבר הלכתי לאסוף ברגל, לא רציתי להסתכן ולנוסע שוב.

אז גם היום אני בבית. הסחרחורות קלות יותר אבל עדיין כאן. הלכתי לרופא, היא בדקה אותי, עשתה מסדר שלם של בדיקות כדי לוודא שזה לא שבץ וכאשר ראתה שאין שום סימן לכלום אמרה שזה כנראה וירוס של האוזן התיכונה.

לא אוהבת להיות חולה,

מצד שני, עוד יום בבית! כיף!

הולכת לתפור לאורן מכנסיים 🙂

נ.ב

ואני עדיין תוהה, מי נתן לי רישיון?!?

***

עדכון 3/11/2010

תראו מה בעיקר פורמת עשתה עם הפרח הזה 🙂

http://poremet.blogspot.com/2010/10/blog-post.html

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מכנסי קיץ תפורות – לגהץ או לא לגהץ?

והנה גם המכנס הקיצי מוכן.

יש לי היום יום פרודוקטיבי.

ההדרכה לתפירה היא עדיין ההדרכה הבסיסית של שני חלקים זהים. הגימור למטה הוא עם סרט באייס עבה (או איך שקוראים לסרט אלכסון לא אלכסוני).

את המפשעה תפרתי לפי ההדרכה הזאת . באמת יוצא איקס חמוד ומסודר. צריך לזכור זאת גם להבא.

הבד הוא בד כותנה דקיק שנמכר כרגע במבצע בקריית אתא (12 שקל למטר, יש גם ירוק וורוד).

והשאלה שלי היא על הבד.

הוא בא "מקופל" שכזה. ניסיתי לשמור על זה בזמן התפירה אבל זה דיי מטופש, והייתי חייבת לגהץ בשביל הסרט אלכסון.

מה אתם ממליצים? לגהץ את כל המכנס או שאולי להרטיב אותו או לכבס שוב כדי ש"קיפלולים" שהיו לו יחזרו? (אם הם בכלל יכולים לחזור).

המכנס:

תקריב על הגימור של הסרט אלכסון:

אם יהיה לאורן נוח אני אתפור לו כזה גם בירוק 🙂

אז מה אתם אומרים לגבי הגיהוץ?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

הדרכות נוספות למכנסיים + קצת תוצרים

כון שעכשיו שהשרב חזר זה עושה לכם חשק לתפור בגדים לחורף?

נו, סביר שלא, אבל אני יושבת חולה בבית וזה משרה עלי אווירה של חורף 😛

אז הנה שני מכנסי פליז חמים שתפרתי לאורן.

האפליקציה, הכיסים והסרט אלכסון עשויים משאיריות של פליז עם הדפס של מכוניות.

מכנס ראשון (נתפר ביום חמישי, שפעת):

ותקריב על האפליקציה:

הדבקתי אותה עם פלזלין דו צדדי אבל השתפנתי בגיהוץ שלה למכנס עצמו (בשלב הזה צריך מגהץ חם יותר כי מגהצים דרך שכבת פליז) אז תפרתי אותה מסביב בחוט רקמה.

והמכנס השני, מהיום.

מקדימה:

מאחורה:

תקריב על כיס:

תקריב על הסרט אלכסון מלמטה, זה ממש סרט אלכסון, כדי לתפור אותו הייתי צריכה לנהל דיון מעמיק עם הרגל תפירה של המכונה שלי. הסנדוויץ' שנוצר היה פשוט עבה מדי.

בתוכנית להמשך:

מכנס קורדרוי

מכנס קייצי

מכנס חגיגי ליום הולדת.

 

***

והדרכות נוספות שנאספו בינתיים:

מצרפת את זה להדרכות המכנסיים שאספתי כאן

***

מכנסיים מחויטות – ממוחזרות ממכנסיים מחויטות של מבוגר.

נראה מסובך אבל התוצאה – ואו!

http://thismamamakesstuff.com/tutorial-slim-slack-for-boys/

***

אוסף הדרכות למכנסיים בבלוג של נועם@בת

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1801323

התלהבתי במיוחד מ:

המכנס האחרון אני חושבת בעיקר לעצמי. יש לי מכנס שלושת רבעים כזה (רק לא כל כך פרחוני( שמסיים את ימיו ואני אשמח לחדש 🙂

(הקישורים כמובן בבלוג של בתיה, אבל מביא את התמונות לכאן שתדעו למה שווה לבוא לבקר אצלה )

***

מכנס פיג'ימה עם מקום לחיתול

מתוק 🙂

http://fromanigloo.blogspot.com/2010/06/one-size-fits-many-babytoddler-pj-pants.html

***

זהו לבינתיים,

יום טוב

אהבתם? תשתפו הלאה :)

לטייל יצאנו ובוא אלי פרפר נחמד

פוסט מבולבל שעיקרו המוני תמונות אורן 🙂

אני קצת חולה, וקצת חסרת שעות שינה על תסלחו לי על החוסר קוהורנציה.

***

לטיול יצאנו…

בשבת האחרון ביקרנו אצל ההורים של בעלי בקיבוץ שמיר.

אורן בחן מחדש את עניין העגלול.

אחרי בחינה מסויימת הוא ניסה להדגם לנו למה העגלול הזה לא תקני ולמה אסור לרתך פסים מקבילים על סורגים:

אחרי קצת שכנוע הוא הסכים לא לנסות לברוח יותר, השלים עם גורלו והתחיל לבדוק את השטח.

מה זה שם?

 

ושם?

 

המממ… מעניין.

 

אמא, לא צילמת אותי עדיין מהזווית הזו!

 

והנה הסבתא חוטפת את הילד וחוסכת לכם עוד צילומי עגלול 🙂

 

לאן עכשיו? קיבוץ לא? קדימה למשק ילדים!

אורן פוגש סוס:

אורן נבהל ונצמד לאמא, תוך כדי שהוא מתלהב ומאוד מאוד רוצה סוס.. פשוט לא מולו.

אמא: אורן, מה אוכל סוס?

נכון, קש!

אורן נעלב שהחלה הולכת לסוס ולא אליו:

***

ואתמול, אמא! רשת!

לפתוח:

לסגור:

 

לפתוח:

 

וכך במשך חצי שעה עם הפסקה קטנה לאצבע שנלכדה בין החלון לרשת, דמעות, צעקות ואז שוב: לפתוח, לסגור, לפתוח ואז:

אמא! תראי!

לא, לא אותי! מאחוריך!

שקיעה מדהימה מעל הגוש (שגב):

ותוך דקות ספורות כבר היה חשוך.

אבל זוכרים את הרשת מקודם?

היא נשארה במצב פתוח ולפתע היה לנו חתולה(ניקי) מאושרת, מקפצצת ברחבי הבית ורודפת אחרי עש מגודל.

וילד, מאושר ומקפצץ שרודף אחרי החתולה.

אחרי כמה דקות של התרצצויות, העש והפרפר שכבו לנוח אבל לילד עדיין נשאר מלא מרץ.

אמא! תראי מה מצאתי!

רוצה?

ניקי: ?

אורן: !

ניקי: יאמי.

אורן: [תוך כדי לעיסה] יאם יאם.

וכך זה נמשך, כאשר כל פעם כשניקי מגלה עניין בפרפר, אורן מנצל את ההזדמנות כדי לנסות ולחבק אותה, וכל פעם שהוא מנסה זאת, היא בורחת לפינה אחרת, והוא מרים את הפרפר ורודף אחריה.

וכל מה שיש לי לומר לסיכום הוא:

בוא אלי פרפר נחמד,
שב אצלי על כף היד.
שב תנוח, אל תירא –
ותעוף בחזרה.

או אולי

פרפרים מכל מיני צבעים
ירדו אלי ביום אביב נעים
הביאו לי במתנה
בריכות שדה וקצת אבקה
וגם דרישת שלום חמה
מקרן שמש מתוקה

אז בוא אלי פרפר נחמד
שב אצלי על כף היד
שב תנוח אל תפחד

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מדבקות קיר עם הערות וטיפים

לא עבודות חדשות  אבל רציתי שיהיו כאן בבלוג כדי שלא ילכו לאיבוד ברחבי הרשת.

האריה והחתול מתגררים בחדרו של הקטן.

הפיל הוכן כמתנה לבת של חברה 🙂

נעשו לפי ההדרכה באתר שלי.

מלווה את התמונות בהערות שבזמנו העלתי בפוסט ביחד איתם.

***

אריה

הדוגמא לאריה לקוחה מתוך האתר הבא:

http://www.e-glue.fr/

אני מאוד אוהבת את העבודות שלהם.

הן לא קלות לביצוע ביתי, אבל שבות את המאמץ.

גודל ששה דפי A4.
חומרים: טפט קטיפה בצבעים: שחור, ירוק ואדום

כמה מסקנות חשובות:

1. לא לשכוח להדביק את הטפט ללוח החיתוך

2. כדי שלא לקמט/לשפשף/ לקרוע את האזורים החתוכים, ניתן להניח דף נייר פשוט מעל האזורים החתוכים ולהישען עליו. חשוב במיוחד כאשר מדובר על משהו ממש גדול וחייבים להישען על השולחן והטפט כדי לחתוך

 

 ועוד מסקנה חשובה:

במדבקה הזאת הפנים של האריה מנותקים מהראש. בצורה מעשית, זה אומר שיש קושי בזמן ההדבקה למקם אותם במקום הנכון.
הפתרון שניסיתי הוא יצירת גשרים בין הפנים לבין הראש (האזורים האדומים סביב פני האריה).
זה לא עובד
המשקל של המדבקה מעוות את כל הצורה ונוכחות הגשרים רק מחמירים את העניין.

נ.ב
וכאן המקום לתת המון כבוד לבעלי שלא התייאש והמשיך להדביק, לסדר, להחליק ועוד עד שהמדבקה הונחה כראוי למרות כל התסבוכת שהגשרים יצרו.
(חלוקת העבודה אצלנו היא: אני חותכת, הוא מדביק )

 

פתרון לבעיה:

שימוש בשיטת הטרנספר,

זה הפך את המשך ההדבקה לעניין של כמה דקות.

אולי יש עוד שיטות, אבל זה עבד לי היטב. גם במדבקות קטנות וגם בגדולות
***

חתול:

דקאל בשיטת הטרנספר.
חומר – טפט קטיפה.
דוגמה – תמונת חתול שמצאתי ברשת.
רמת קושי – קטסטרופה. בקלות הדקאל הכי מורכב שעשינו עד עכשיו.
לא ברמת הגזירה, גזרתי דברים הרבה יותר קשים, אלא ברמת ההדבקה.
הפסים הדקים של הדוגמה בחתול, בשילוב עם הגודל הגדול של הדקל הפכו את ההדבקה
למבצע לא לחסרי סובלנות.
בדיוק בשביל זה גייסתי את בעלי למלאכה.
אני גוזרת, אבל את העבודה העדינה של ההדבקה וההעברה לטפט השקוף אני משאירה לו ;)

ולצד אחת הדוגמניות:

ותמונת המקור של האומן Lois Cordelia

http://www.loiscordelia.com/home.htm

ואחרי העיבוד:

***

אורן "גילה" את המדבקות לאחרונה ועכשיו מבלה עלידן דקות ארוכות בליטוף וניסיון לאכול אותן מהקיר.

***

פיל

הדוגמא לפיל, בדומה לאריה, לקוחה מתוך האתר הבא:

http://www.e-glue.fr/

הוכן כמתנה לבת של חברה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)