מכנסי הריון תוצרת בית

בהריון הראשון קניתי, הפעם החלטתי שמספיק. זה לא הגיוני להוציא סכומים כאלו על מכנסיים.

חצי שעה עבודה, מכנס זול ונוח והנה אני מוכנה להמשך ההריון:

המכנס: מכנס ג'ינס יפה ונוח מתמנון (100 ש"ח)

 

רצועת הבטן – בד טריקו, שאריות ממשהו.

זמן עבודה: חצי שעה.

 

הדרכה בסיסית להכנת מכנס הריון

לוקחים רצועת בד טריקו בצבע הרצוי.

חותכים ממנה מלבן.

רוחב המלבן = 2 X הגובה הרצוי של רצועת הבטן

אורך המלבן = היקף הבטן (או אחרי נסיון, עדיף 2/3 מהיקף הבטן)

אני השתמשתי באורך – "30 וברוחב – "12. המידה שלי 38-40 לפני ההריון. (יצא חופשי מדיי)

סוגרים את המלבן לחישוק ומקפלים ל 2 (קיפול לרוחב), כך שהתפר בפנים.

לוקחים את המכנס המיועד וגוזרים ממנו את החלק העליון – תמונות טובות לכך יש בהדרכה באנגלית שמצורפת בהמשך.

בעיקרון, לובשים את המכנס, מסמנים עד לאיפה הוא עולה בנוחות וגוזרים את כל מה שמעל. אם יש בדרך רוכסן, חותכים אותו החוצה לפני (כדי לא להרוג את המכונת תפירה בזמן התפירה).

מצמידים את רצועת הטריקו למכנס עם המון המון סיכות, כאשר התפר של חיבור המלבן לחישוק חופף לתפר הגב של המכנס.

נדקרים המון.

תופרים את הרצועה אל המכנס. (אני השתמשתי בתפר זיגזג, אבל גם תפר רגיל אמור לעבוד כאן).

עושים תפר משכיב, או שלא.

לובשים ונהנים.

מאוד מאוד פשוט לביצוע. החלק הכי קשה הוא להחליט על צבע וסוג הטריקו ועל המידות של הרצועה.

תובנות:

עדיף לעשות את הרצועה משני חלקים. גב ובטן, כאשר הגב קצר יותר מהבטן ואולי אף מכיל גומיה. (ואז למרכז לפי התפרים שבצדדים).

טריקו הוא בד נמתח, הבטן לא באמת גדולה כמו שהיא מרגישה – עדיף לעשות את הרצועה יותר קצרה ולהניח לטריקו לעשות את העבודה שלו.

אצלי התברר שלאחר גמר התפירה המכנס נופל. עשיתי  צמצומים מאחור, ואז שוב ושוב. זה לא אסטטי במיוחד אבל לפחות עכשיו המכנס לא נופל והצמצומים מוסתרים ממילא מתחת לחולצה. אל תעשו את הטעות הזו. נדיר שטריקו ילחץ, עדיף ללכת על רצועה יותר קצרה ולתת לה להימתך עם הזמן.

תמונות הצמצומים:

קישור להדרכה מאוד ברורה באנגלית:

http://www.craftster.org/forum/index.php?topic=28377

השתמשתי בה עם שינויים קלים.

***
תודה לבנות מפורום אומנות הטקסטיל והליבוד שהביאו לי את הקישור 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

תכירו את פשושית

אני הולכת לדבר עליה דיי הרבה בחודשים הקרובים אז חשבתי שכדאי לעשות היכרות רשמית.

יש לה את האף של אבא (תודה לאל)

ואת המוכנות להצטלם של אמא

היא רק בת 18 שבועות וכבר עושה לאמא חיים קשים.

אין לי תיאבון. אני עייפה. כואבת לי הבטן בזמן הליכה. יש לי סחרחורות.

שן בינה שהחליטה לצאת דווקא עכשיו (ואין לה לאן), דלקת בשורש כף היד (ואסור לקחת כדורים)

מצב רוח שקופץ מעלה מטה, דליות ושאר התענוגות של הריון

אני מתבכיינת כאן קצת, אבל אני יודעת שזה סה"כ הריון דיי קל.

טפו, טפו, טפן

לחץ דם נמוך, אין סוכר ואין בצקת.

 

פשושית שלי, תרחמי קצת על אמא שתוכל לחזור ללכת והכל בכלל יהיה נהדר 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שמיכה קלועה וכובע מתוק כמתנת לידה

שמיכה וכובע שנסרגו כמתנת לידה לבת דודה 🙂

תקריב על הפרח:

והכל ארוז למתנה 🙂

 

חומרים:

 

חוט קלאסיק. 4 כדורים (400 גרם) צבע עיקרי, 1 כדור (100 גרם) בורדר + כובע.

הכובע נסרג לפי ההדרכה הזאת, שכבר סרגתי לפיה כובע פעם. אחת ההדרכות הקלות והמהירות שיש לסריגת כובע.

נסרג לפי ההוראות, שיניתי רק באוזניים ל 6 שורות סה"כ לפני הצמצום.

נסרג במסרגה מס' 6. יוצא כובע במידה של גיל שנה בערך.

לגימור סרגתי חצי עמוד בצבע בשמיכה (לפי דעתי נותן מראה טוב יותר מהעין השטוחה שהם ממליצם בהדרכה).

השמיכה נסרגה לפי ההדרכה הזאת, שאני כבר כמה חודשים עושה לה עיניים ברשת.

(הדוגמה בעיקרו של דבר היא:

לדלג עין, עמוד נמוך, *3 עמודים קדמיים, 3 עמודים אחוריים* עד סוף השמיכה, לסיים עם 2 עמודים נמוכים. לעלות שני עיניים, לסובב.
מחליפים בין העמודים הקדמיים לאחוריים כל 2 שורות)

במהלך הסריגה התברר שהדוגמא הזאת היא אכלנית צמר רצינית. אם הייתי סורגת לפי המידות המלאות של ההדרכה השמיכה הייתה שוקלת בסוף מעל קילו , אז ברגע שראיתי שהצמר נעלם אל תוכה בקצב מטורף שיניתי קצת את המידות.

בסוף, מידות השמיכה הן: 66 על 102 ס"מ (ואם סופרים רק את האזור הקלוע, בלי הבורדר: 57 על 66 ס"מ )

והיא שוקלת כ 460 גרם.

שאירית החוט שימשה לסריגת הכובע.

הפרח על הכובע נסרג לפי ההדרכה הזאת והוא אחד הפרחים הפשוטים לסריגה שאני מכירה.

הנקודה באמצע הפרח היא קשר צרפתי מחוט כפול (רקמה).

סה"כ, שמיכה מאוד מהירה וקלה לסריגה.

***

ואם כבר הגעתי לרמב"ם, עשיתי גיחה לבית חולים מאיר והבאתי כובעים סרוגים לפגיה.

תרומת הכובעים לפגיה היא פרויקט שהתארגן מתוך פורום סריגה בתפוז וכרגע משתף פעולה עם רוב (אם לא כל) בתי החולים בארץ.

הכובעים שהבאתי נסרגו על ידי (הטור מצד ימין) , על ידי חמותי (שני הטורים מצד שמאל) ועל ידי אדלרי (הכובע המתוק מלמעלה).

עוד על הפרויקט ניתן לקרוא כאן.

את הכובע האדום הקטן סרגתי מחוט אדלין מהדרכה זהה לזאת שבה נסרג הכובע הגדול יותר בתחילת השרשור.

הכובעים צריכים להיות בהיקף 19-36 ס"מ (מידות תפוח עד תפוז), עדיף כמה שיותר נמתחים.

בגובה של כ 12 ס"מ.

הם מבקשים לסרוג בחוטים חדשים, לא צמר ולא חוט "פרוותי". אם אפשר, חוט מיוחד לתינוקות (נמכר כזה בכל חנות צמר, הוא רך יותר).

מותר פונפון, אסור קשירה מלמטה.

בנות, זו סריגה קלה ומהירה. אם יש לכם זמן פנוי וקצת צמר, פגיות בכל הארץ ישמחו לקבל כובעים נוספים

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שאל ותיק לחברה

חברה שלי עזבה עם משפחתה למקסיקו. לא התראינו קרוב לשנה, פיספסנו ימי הולדת, ימי נישואים ומה לא. בנוסף, אני לא כל כך טובה בלשמור על קשר. עכשיו, כאשר שוב יצא לנו להיפגש, רציתי להביא לה משהו שיגיד שלא שכחתי ושאני מתגעגעת גם אם אנחנו כמעט ולא מדברות.

תפרתי לה תיק עירית. בד חיצוני, בד איקיאה מקסים ובד פנימי, בד נחלה ירקרק ועדין. הכיס, בד ריפוד שקיבלתי בזמנו מתנה מאמא מיסי.

ומקרוב

ומחזיק מפתחות. ניסיון חדש שלי. לא ניסיתי לתפור כזה עד עכשיו. מקווה שיהיה שימושי.

והנה אורן בא לעזור לארוז:

והשאל:

נסרג מהחוט שתיארתי כאן

חברה יקרה, את יודעת מי את 🙂

תתחדשי

השאל נסרג לפי התרשים הבא:

אהבתם? תשתפו הלאה :)